ציר ההברחות: חור מסוכן בהגנה
למרות הפיגועים וההבטחות, הפרצה בגדר ההפרדה עדיין קיימת. סביר שהכביש שנסלל משמש בעיקר למטרות כלכליות ולמחפשי עבודה פלסטינים, אולם הוא עלול להפוך בקלות לאוטוסטרדת טרור
אחת הקביעות שקשה מאוד לערער עליהן היא שגדר ההפרדה תורמת לביטחון, והיעדרה - במקומות שבהם היא חסרה - מהווה פרצה ביטחונית מסוכנת.
הכביש שמחבר בין תל ערד לדרום הר חברון. עדיין יעד למחבלים.
צילום: רגבים, מירי צחי
הגדר מעוררת סביבה לא מעט מחלוקות, חלקן מוצדקות. במהלך השנים מאז הוחל בהקמתה נטען נגדה, בעיקר מהצד הפלסטיני, כי היא מייצרת הפרדה על בסיס אתני, כולאת בכמה מקומות אזרחים באזורים מגודרים וסגורים, מונעת מחקלאים לעבד את אדמותיהם, פוגעת בסיכוי לקיים דו־קיום בין ישראלים לפלסטינים ומקשה מאוד את פיתוח הכלכלה הפלסטינית. מקצת מהתלונות האלה הגיעו לבג"ץ, שבכמה מקרים הורה לשנות את תוואי הגדר לאחר שקבע כי הפגיעה בחיי הפלסטינים היא בלתי מידתית.
מתחת לאף: הפלסטינים סללו ציר של הברחות
גם מהצד הישראלי היו טענות נגד הגדר, פחותות אמנם, שהתרכזו בעיקר בחשש כי היא תתחום ותבלום הרחבה אפשרית של היישובים ביו"ש, ואף תהווה בעתיד קו גבול בין שתי המדינות. על הרקע הזה לא הושלמה הגדר בכמה אזורים, למרות התחייבויות חוזרות ונשנות של הדרג המדיני לעשות זאת.
אולם מהזווית הביטחונית קשה, כאמור, להתווכח על חיוניות הגדר. יחד עם פעולות הסיכול האינטנסיביות, היומיומיות, של השב"כ וצה"ל בערים הפלסטיניות, הHיתה הגדר ועודנה הפקטור המרכזי בירידה הדרמטית בהיקף הטרור הפלסטיני ממאות הרוגים בשנה בשיאה של האינתיפאדה השנייה, למספר חד־ספרתי בשנה כיום.
נתוני השב"כ מראים בבירור כיצד ירד היקף הטרור באזורים סמוכי הגדר - למשל חדרה, נתניה ועפולה, שהיו יעד פופולרי לפיגועים באינתיפאדה השנייה, ומרגע הקמת הגדר בצפון השומרון שוחררו כמעט כליל מאימת הטרור - ובמהופך: אזורים שאין בהם גדר ממשיכים להיות מאוימים, בדגש על דרום הר חברון שמהווה מקפצה תמידית למחבלים שמבקשים לחדור לישראל (וגם לשוהים בלתי חוקיים שמחפשים עבודה). דוגמה לכך הם המחבלים שביצעו בשנה שעברה את הפיגוע במתחם שרונה בתל אביב, שנכנסו לישראל ללא הפרעה מהכפר יטא בדרום הר חברון.
אז הבטיחו לסגור
הידיעה שמפרסמת היום אפרת פורשר מעידה כי למרות הפיגועים וההבטחות, הפרצה עדיין קיימת. סביר שהכביש שנסלל משמש בעיקר למטרות כלכליות ולמחפשי עבודה פלשתינים, אולם הוא עלול להפוך בקלות לאוטוסטרדת טרור.
מי שרוצה לסייע לכלכלה של הרשות הפלסטינית יכול להקים אזורי תעשייה, לשחרר חסמים ביורוקרטיים ולהעניק אישורי עבודה מסודרים לשב"חים; המצב הקיים הוא חור מסוכן בהגנה, והתעלמות ממנו היא אופציה גרועה במיוחד, שקורצת גם לגורמים פחות תמימים ממי שרק רוצים להרוויח כמה שקלים למחייתם.
אקו"ם