משרד התחבורה סיפח את דרום השרון לפלסטין

חוק לאום נדרש גם מעבר לרמה הסמלית-טקסית. הוא מגדיר את המרחב הציבורי בהתאם לערכי הלאום בדיוק כפי שמקובל במדינות לאום דמוקרטיות רבות אחר. אולי עם חוק כזה לא יימצאו את עצמם אזרחים רבים משוללי יכולת תנועה

דורון בקל איילון | 27/6/2017 12:44
תגיות: חוק הלאום, רמאדן, דעות
זוכרים שהרכבת בתל אביב הושבתה לכמה ימים בשל עבודות? בטח זוכרים. אי אפשר היה לפספס את זה. רכבת ישראל ומשרד התחבורה פרסמו זאת שבועות לפני כן: בעיתונים, באתרי חדשות, ברדיו, בטלוויזיה, באתר הרכבת, בכריזות ברכבת עצמה, בשלטי חוצות, איפה לא? גם מי שפספס את הפרסום המסיבי מצא ברכבת דיילים שהכווינו אותו לשאטלים שהעמיד משרד התחבורה כחלופה.

עכשיו דמיינו תרחיש: פלוני מגיע לתחנת אוטובוס לנסיעה האחרונה באותו ערב לביתו שביישוב מרוחק. האוטובוס לא מגיע. אובד עצות הוא מחפש תחבורה חליפית. לאחר טרטורים הוא מגיע לעיר סמוכה ליישוב ומשם משלם עשרות שקלים למונית שתיקח אותו ליישוב. למחרת הוא יוצר קשר עם חברת האוטובוסים ושם נמסר לו שהחל מאמש ובמשך חודש שלם (!!) לא יתקיימו נסיעות ליישוב בשעות הערב. הוא שואל מדוע הדבר לא פורסם. לתדהמתו הובהר לו שהיה עליו לבדוק את לוחות הזמנים של כל קו וקו באזור כפי שעודכנו בקישור הפנימי של אתר החברה החל מיומיים לפני כן... נשמע לכם הזוי? בלתי אפשרי? פרק מ"אזור הדמדומים"?

אבל זה בדיוק מה שקרה, אחד לאחד, בחודש יוני שעבר (2016) עת ביטלו משרד התחבורה ומפעילת התחבורה הציבורית באזור (מטרופולין) קווי אוטובוס המשרתים את יישובי דרום השרון (צור יצחק, כוכב יאיר, צור יגאל, קיבוץ אייל, צור נתן) למשך חודש שלם בשעות הערב. הנימוק? חג הרמדאן המוסלמי שחל באותם ימים ונחגג בערים טייבה וטירה השכנות.
 
אי-פי
מתפללים ברמאדן על הר הבית. משרד התחבורה העדיף לפייס את הלך הרוח המוסלמי האדוק, המחמיר לגבי הרמדאן. אי-פי

ומה לגבי עדכון פומבי של התושבים על ביטול אוטובוסים למשך חודש שלם? שיחפשו. ומה לגבי חלופות כמו במקרה הרכבת? שיחפשו.

גילוי נאות, בימים אלה נדונה תביעה שהוגשה בשל הנזקים הכלכליים שנגרמו עקב ביטול אוטובוסים למשך חודש שלם ועקב שירות לקוי שוטף של חברת מטרופולין באזור. כדי לא לפגוע בעקרון הסוביודיצה לא נפרט בעניין זה.
אך לביטול האוטובוסים למשך חודש הרמדאן (ובהמשך השנה גם בארבעת ימי 'עיד אל אדחא') ישנה גם משמעות חוקתית. סוגיה זו לא נדונה בתביעה, אך נדרשת לביקורת ציבורית ופוליטית.

בימים אלה נדונה הצעת חוק יסוד: חוק הלאום. אחד הטיעונים המרכזיים המושמעים נגד החוק הוא בחוסר נחיצותו. הלא נאמר בהכרזת העצמאות כי ישראל היא מדינה יהודית. אלא שלהכרזת העצמאות אין מעמד משפטי. ובהעדר חוק המעגן את מדינת ישראל כמדינה יהודית נוצר שטח אפור שלתוכו ניתן ליצוק תכנים שונים, גם כאלה הסותרים את הכרזת העצמאות.

משרד התחבורה אמור להיות גוף ציוני הפועל ברוח הכרזת העצמאות. סביר להניח גם שגם מנהלי מטרופולין, הגם שהיא חברה עסקית, הם ציוניים.
 
צילום: Shira15, מתוך ויקיפדיה
משרד התחבורה ומטרופולין יצרו אוטונומיה טריטוריאלית ערבית דה-פקטו בשטח מדינת ישראל. צילום: Shira15, מתוך ויקיפדיה

אך בהיעדר חוק לאום וכאשר משתלם לפעול מטעמים שסותרים את ההגדרה העצמית היהודית במדינת ישראל- האופציה היותר נוחה הופכת למועדפת. כך יצרו משרד התחבורה ומטרופולין אוטונומיה טריטוריאלית ערבית דה-פקטו בשטח מדינת ישראל.

ברמדאן השנה, המסתיים בימים אלה, רק לאחר לחצים מאסיביים של תושבי דרום השרון, נאות משרד התחבורה להמשיך להפעיל אוטובוסים בשעות הערב ליישובים היהודיים. אך הכניעה ללחצי הציבור רק מוכיחה שבהעדר קמפיין דומה בשנה הבאה, אין מניעה שמשרד התחבורה ישוב לסידור הנוח שלו במסגרת "האוטונומיה".

ולראייה, בשלושת ימי סיום החג, "עיד אל פיטר", שוב בוטלו קווים. ובכלל, פסיכי ככל שיישמע, זה מחייב את תושבי דרום השרון היהודים להתנהל לפי לוח השנה המוסלמי כדי לדעת מתי להפעיל לחצים על משרד התחבורה. אגב, גם בפתח תקוה, הגובלת בדרום השרון, לא התקיימה קבלת קהל במשרד הרישוי למשך כל חודש הרמדאן, כחלק ממגמת "ההתנתקות" של משרד התחבורה.

אבל רגע, זה עוד לא הכל. לא רק זכויות התושבים היהודים של דרום השרון נפגעו במהלך זה. אלא גם זכויות התושבים המוסלמים. בזמן הרמדאן נמשכים חיי השגרה ורבים מתושבי טירה וטייבה עובדים או לומדים מחוץ ליישוביהם. ביטול תחבורה ציבורית בשעות הערב מונעת מהם אפשרות להגיע לעבודה/אוניברסיטה/קניונים או לחזור משם באוטובוס. וכששואלים תושבי טייבה וטירה מה דעתם על השבתת האוטובוסים לכל החודש, הם טוענים שאין שום סיבה שלא יהיו אוטובוסים בתקופה זו.

משרד התחבורה טוען שסיבת ביטול האוטובוסים היא הפקקים הנוצרים בערים בשל חגיגות הרמדאן. רק שבדיקה מדגמית העלתה שאין פקקים משמעותיים מהרגיל במהלך הרמדאן, בטח לא בכבישי הגישה לערים. המסקנה העצובה? משרד התחבורה העדיף לפייס את הלך הרוח המוסלמי האדוק, המחמיר לגבי הרמדאן. את החשבון בדמות ביטול התחבורה הציבורית הוא הגיש גם לתושבים היהודים באזור וגם לתושבים המוסלמים באזור, אלה שמעוניינים (או נאלצים) לשלב בין מצוות החג לאורח החיים החילוני. אלה ואלה הופלו לעומת שאר תושבי מדינת ישראל שנהנו מתחבורה ציבורית שגרתית באותם ימים.

אז לא רק שמשרד התחבורה יצר אוטונומיה טריטוריאלית ערבית דה-פקטו במדינת ישראל, אלא יצר אוטונומיה בפרשנותה המוסלמית הקיצונית. העובדה שמטרופולין ומשרד התחבורה הסתירו מהציבור את ביטול האוטובוסים מעידה על כך יותר מכל.

מה עולה מכל האמור? חוק לאום נדרש גם מעבר לרמה הסמלית-טקסית. הוא מגדיר את המרחב הציבורי בהתאם לערכי הלאום בדיוק כפי שמקובל במדינות לאום דמוקרטיות רבות אחרות. החוק המוצע בימים אלה מבקש לעגן ערכים לאומיים לצד דמוקרטיים. הסעיף בחוק לפיו כל קבוצה אחרת, זולת העם היהודי, לא תוכל לממש הגדרה עצמית במדינת ישראל, מניח תשתית חוקית למאבק בהשתלטות של גורמים מוסלמים קיצוניים על הספירה הציבורית. חוק לאום במתכונת הזו אשר ארוג במסגרת חוקתית יחד עם חוקי זכויות אדם, מעניק בסיס איתן לשמירה על זכויות אזרחי המדינה - גם למיעוטים מפני הקיצוניים שבהם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

דורון בקל איילון

מלמד מחשבה מדינית ומשטר מדינת ישראל. מוסמך האוניברסיטה העברית בהיסטוריה

לכל הטורים של דורון בקל איילון

המומלצים

פייסבוק