הורדת מיסים? המתנות המפוקפקות של כחלון
הפחתת מיסים, בעיקר רגרסיביים, כמו מע"מ, יכולה להיות מבורכת. כעת היא מותרות. הביטחון האמיתי והתשתית שתייצר גם את מצליחני העתיד שלנו הוא כסף שיושקע בתשתיות חברתיות: בריאות, חינוך, רווחה, דיור ותחבורה. לא מאוחר, כחלון. חשב מסלול מחדש
האקזיט המרשים של מובילאיי העשיר את היזמים והמשקיעים בחברה. המכירה גם העשירה את קופת המדינה בלמעלה מארבעה מליארד שקלים. הכסף הזה מצטרף לגבייה עודפת ועודפים תקציביים נוספים, שהולכים ומצטברים כבכל שנה. עד כאן שמחה וששון. שר אוצרנו מיהר להכריז שסיכם עם ראש הממשלה שהכסף ישמש להפחתת מיסים. אמר ולא פירש. באלו מיסים מדובר? מס חברות? מס הכנסה? מע"מ?ובכל זאת, כבר עתה חשוב לומר: תודה, אבל לא, תודה. יש צרכים דחופים בהרבה מהפחתת מיסים בישראל של 2017. מנכ"ל הביטוח הלאומי היוצא הטיב לתאר זאת: "המדינה עשירה. האזרחים עניים".
בנובמבר האחרון יצאתי, לצד פעילים חברתיים כויקי קנפו, דינה דיין ואלי בוסקילה, לצעדה של נכים וקשישים, ואנשים החיים בעוני, בתביעה לייצר קפיצת מדרגה במאבק בעוני בישראל. קברניטי ישראל אוהבים להתהדר, בימי אקזיט שכאלה, בתור "מעמת היי-טק" ומצביעים על ישראל כאחת המדינות המובילות בעולם ברמה הטכנולוגית והיזמית.

נתניהו וכחלון. מתבטאים הרבה פחות בנוגע לתואר המפוקפק 'אלופי העולם המערבי בעוני'.
צילום: אמיל סלמן
הם מתבטאים הרבה פחות בכל הנוגע לתואר מפוקפק, שאנחנו מחזיקים כבר שנים: אלופי העולם המערבי בעוני. קרוב לשני מליון עניים חיים בישראל. רבים מהם אנשים עובדים. רבים מהם קשישים ונכים קשים. מתי לאחרונה קראתם ציוץ של ראש הממשלה שלנו בנושא? אמירה משמעותית של שר האוצר? שום דבר. חגיגות והורדות מיסים לחזקים שבינינו. ממש לחם ושעשועים.
הדבר המעניין באמת בצעדה שלנו התרחש בדצמבר, ערב אישור תקציב המדינה. הצגנו מודל שיעלה כחצי מליון נכים וקשישים מעל לקו העוני. איך? באמצעות העלאה של כאלף שקלים בקצבת הנכות הבסיסית ומקבילתה לקשישים. המספרים כיום? 2,342 ו-2,891 שקלים לחודש. לא ייאמן שמישהו מעז לחשוב שאדם נכה או קשיש יכול להתקיים בכבוד מסכומים שכאלה.

ויקי קנפו במצפה רמון . יש פה עבודה קשה, שום כוסיות להרים ושום סרטים לגזור.
צילום: אלי דסה
תג המחיר שהצגנו היה שלושה מליארד שקלים. נפגשנו עם שר האוצר. ישבנו עם שר הרווחה. הגענו לנשיא המדינה. דבר לא התרחש. ההצהרה של שר האוצר אמש מדגימה את הסיבה הפשוטה: אין לובי ויחסי ציבור לעוני. סיוע למשפחות החיות בעוני הוא עבודה קשה, עם הרבה מאוד השקעה כספית ברווחה, דיור, בריאות ותעסוקה. שום כוסיות להרים ושום סרטים לגזור.
במקום זה בחר שר האוצר, משה כחלון, שממשיך לנפנף בילדות שלו בגבעת אולגה, ללכת ולפזר כספים לחזקים שבינינו. הפחתת מיסים, בעיקר רגרסיביים, כמו מע"מ, יכולה להיות מבורכת. כעת היא מותרות. כאשר מערכת הבריאות חנוקה, כאשר ישראל, חברת המופת, מובילה בשיעורי העוני, כאשר שליש מילדי ישראל חיים מתחת לקו העוני, כאשר נכים וקשישים לא יכולים אפילו להתלבט בין תרופות לחימום, כאשר זכאיות לדיור ציבורי ממתינות שנים לדירה, חייבת ממשלת ישראל להשקיע בחברתי ובמוחלש, ולא בהבטחות נוצצות, שלא יועילו לנו באמת.
יש לומר גם: העודפים אינם יוצאי דופן. בשנה שעברה, למשל, נותרו עשרות מליארדי שקלים בקופת המדינה, עודפי גבייה ותת ניצול. לאן הם הלכו? בעיקר לצוללות ומטוסים, להפחתה של מס חברות ולהחזר חובות של מדינת ישראל. דו"חות ה-OECD ובנק ישראל מצביעים על חוסר של כשלושים מליארד שקלים בשנה לתשתיות חברתיות. בריאות, חינוך, רווחה, דיור, תחבורה. לטובת כולנו. זה הביטחון האמיתי והתשתית שתייצר גם את מצליחני העתיד שלנו. לא מאוחר, כחלון. חשב מסלול מחדש.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg