כן, ישראל אחראית לבריאותם של תושבי עזה
הניסיון להאשים את הפלסטינים במצוקתה של מערכת הבריאות הישראלית מסיט את המבט מאחריותה המתמשכת של ישראל למחדל
לאחרונה פורסם ב-nrg וב-"מקור ראשון" תחקיר ולפי חולים הפלסטינים מתאשפזים בישראל על חשבון חולים ישראלים מהפריפריה וכי בתי החולים בישראל מפסידים כסף בשל הטיפול בפלסטינים. מדובר בתחקיר מניפולטיבי.נפתח במה שאמור להיות ברור מאליו מבחינת החוק ההומניטרי הבינלאומי: כמי ששולטת בכל התנאים מגדירי בריאות ברצועת עזה ובגדה המערבית, כמו: מים, חשמל ותזונה - ישראל מחוייבת לספק שירותי רפואה במקרים שהרשות הפלסטינית אינה מסוגלת לעשות כן. שירותי הרפואה ורמתה צריכים להיות שווים לאלו שבישראל כל עוד ישראל מעוניינת להמשיך לשלוט בשטחים הכבושים. כך שאין שום מעשה אלטרואיסטי או מעשה לפנים משורת הדין בכך שפלסטינים מטופלים בבתי החולים בישראל.
משאית עם ציוד הומניטארי מטורקיה. ישראל שולטת בכל התנאים מגדירי הבריאות ברצועת עזה.
צילום: רשות המעברים במשרד הביטחון
ועדיין, רוב הפלסטינים המקבלים היתרי יציאה לטיפול רפואי מעזה ומהגדה כלל אינם מטופלים בבתי החולים בישראל. ההיתרים ניתנם ברובם לבתי החולים במזרח ירושלים או לגדה המערבית במידה שמדובר בחולים מעזה. כמו כן יש כאלו שיוצאים לירדן ומדינות אחרות. על פי מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בין השנים 2013-2015 נכנסו לגדה המערבית וירושלים כ-260 אלף בעלי היתרים ולבתי החולים בישראל כ-61 אלף. רוב רובם של האחרונים התאשפזו בבתי חולים במרכז ובירושלים ולא בבתי חולים בפריפריה. הסיבה שחולים מגיעים לטיפול בישראל היא משום שהמערכת הפלסטינית אינה מסוגלת, לאור התפתחותה המוגבלת, לספק את השירות הדרוש להם. כך למשל בעזה אין באמת יכולת לטפל בחולי סרטן.
ישראל מחוייבת לספק שירותי רפואה במקרים שהרשות הפלסטינית אינה מסוגלת לעשות כן.
צילום: AP
הרשות הפלסטינית היא שנושאת בעלות הטיפולים, וישראל מקזזת את חובות הרשות לבתי החולים מכספי המסים שאותם גובה ישראל עבור הרשות. המחיר שמשלמים הפלסטינים לבתי-החולים בישראל גבוה בכ-5% מהתעריף שקופות החולים משלמות עבור אשפוזי המבוטחים שלהן. כך, בין 2011 ל-2015 רשמו בתי החולים הכנסות בגובה של יותר ממיליארד שקל מפלסטינים. ועוד לא דיברנו על פרויקטים שישראל כלל אינה נדרשת לתרום להם. למשל, פרויקט "הצל ליבו של ילד" בבית החולים וולפסון קיבל בשנים האחרונות מיליוני שקלים מהאיחוד האירופי. האיחוד, כמו תורמים נוספים מהעולם הנרתמים לסייע למטופלים פלסטינים, רואים בשיתוף הפעולה הרפואי דרך למתן את האיבה בין העמים.
פלסטינים רבים מעדיפים כלל לא להגיע לישראל לצורך טיפול רפואי בגלל החסמים הבירוקרטיים והפוליטיים הנלווים לכך. לדוגמא, התחקירים שמבצע השב"כ במעבר ארז מרתיעים חולים רבים, החוששים להיחשד כמשת"פים ומעדיפים להישאר בבית. וכדי לקבל היתר יציאה מלכתחילה, יש להוכיח כי הטיפול המבוקש אינו זמין ברצועה – אתגר מורכב ומסורבל.
הצפות ברצועת עזה. מחדל מתמשך של כל ממשלות ישראל.
צילום: איי.אף.פי
לטווח הארוך, הדרך להקטין את התלות של הפלסטינים במערכת הבריאות הישראלית היא באמצעות פיתוח של מערכת בריאות פלסטינית עצמאית. נכון להיום, בתי חולים בעזה מתפקדים תחת הפסקות חשמל עם ציוד חסר וצוות רפואי שרק לעיתים רחוקות יכול לצאת להשתלמויות והכשרות מחוץ לרצועה. התלות בישראל בכל מה שקשור לייבוא תרופות, ציוד רפואי ויתר התנאים מגדירי הבריאות נמצאים בשליטת ישראל.
הניסיון להאשים את החולים הפלסטינים במצוקתה של מערכת הבריאות הישראלית מסיט אפוא את המבט מאחריותה המתמשכת של ישראל לשני מחדלים: התנערות מאחריותה למצב מערכת הבריאות בגדה ובעזה והזנחת מערכת הבריאות הציבורית בישראל פנימה. בהקשר זה, מדובר במחדל מתמשך של כל ממשלות ישראל, אשר לא השקיעו בבריאות, עודדו הפרטה של המערכת ולא התמודדות כראוי עם המחסור בכוח אדם רפואי.
מצוקת המיטות והתקנים לרופאים ולאחיות בישראל היא מהמפורסמות, ופוגעת במיוחד בתושבי הפריפריה. ארגון מדינות ה-OECD מצביע באופן מתמשך על מיקומה הנמוך של ישראל במדדים הבינלאומיים בנושאי בריאות וממשלת ישראל אינה נותנת לכך מענה ואינה מתכננת את חיזוק המערכת לטווח הארוך. הבעיות הללו היו ונותרו בלב המצוקה האמיתית של הרפואה הציבורית בישראל, והן לא ייעלמו גם אם נמשיך להאשים בהן את הפלסטינים.
הכותב הוא מנכ"ל ארגון רופאים לזכויות אדם
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם