מהפיכת הפסיכומטרי: לימודים החל מ-700 שקל
מה שהתחיל מכמה סטודנטים שישבו על הדשא ועזרו לנבחנים להתגבר על חרדות, הפך לרשת שעושה לפסיכומטרי את מה שקופיקס עשתה לקפה. הסטודנט לרפואה שמאחורי המהפכה: "אנשים צריכים לשאול את עצמם לאן הולך הכסף במכונים היקרים"
חבורה של צעירים וצעירות הצטופפה בצהרי יום רביעי שעבר בכניסה לבניין משרדים צנוע ברחוב נחלת-יצחק בתל-אביב. במרכזה עמד, בחולצה מכופתרת וזיפי זקן, זאב הירשפלד. הוא רק בן 29, לא הרבה יותר מבוגר מהשאר, אבל ניכר כי העומדים סביבו ממתינים למוצא פיו. "החב'רה האלה רוצים להתקבל ללימודי רפואה", מסביר לנו אחר כך הירשפלד. "היות שהם צריכים לעבור מבחנים אישיותיים, הם רוצים לדעת איך כדאי להם לספר על עצמם. כל אחד מהם בא וסיפר לי את סיפורו האישי".עוד כותרות ב-nrg:
- גנב עשרות אלפי שקלים מקשישים – מתוך הכלא
- אחרי שרון: האם ליברמן בדרך להפוך "לאתרוג"?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הירשפלד, סטודנט שנה חמישית לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, אחראי בשש השנים האחרונות למיזם שמטרתו להפחית משמעותית את ההוצאות האדירות של מי שמבקשים להתקבל לפקולטה ישראלית נחשבת – בין אם ללימודי רפואה ובין אם למקצועות כמו משפטים ופסיכולוגיה. קורס הכנה למבחן הפסיכומטרי, שהמכונים המוכרים דורשים תמורתו בין 7,000 ל-9,000 שקלים, עולה אצל הירשפלד וצוותו 700-1,200 שקלים בלבד.
גם שכר הלימוד בקורס לשיפור מקצוע בתעודת הבגרות עומד אצלו על 700 שקלים - לעומת אלפי שקלים במכונים. ההכנה למבחני המיון לרפואה – קורס קצרצר בן שני מפגשים בלבד, שתמורתם שילמו הסטודנטים בעבר 4,000 שקלים ואף יותר - מוצע כאן במחיר סמלי של 100 שקלים.
מיזם "אקדמיה לעם" שיצא לדרך לפני שנתיים ככיתה קטנה ובה 16 תלמידים, הספיק מאז לצבור תאוצה, וכיום חובשים את ספסליו קרוב ל-150 איש ברחבי הארץ. "כל מי שרוצה ללמוד לבחינה הפסיכומטרית, מוזמן לבוא אלינו ולהתחיל קורס בלי להמתין", אומר הירשפלד. "יש לנו חמש כיתות בתל-אביב, שתיים בירושלים, ועוד כיתות בקריית-אונו, בבת-ים ובלהבים. אנחנו על סף פתיחת כיתה בבאר-שבע ובאור-יהודה, וכבר פנו אלינו גם מאשקלון, מרחובות, מראשון-לציון, מכפר-סבא, מחיפה ומלוד".

מה אכפת לך בכלל ממחירי הקורסים? אתה הרי כבר התקבלת ללימודי הרפואה.
"אני חושב שלכולנו צריך להיות אכפת. לכולנו המחירים צורמים, וכולנו מבינים שלא באמת צריך לשלם 9,000 שקלים לקורס פסיכומטרי. ככל שעובר הזמן מצטרפים אליי ב'אקדמיה לעם' עוד ועוד מדריכים מהמכונים הגדולים, שגם הם חשים אי נוחות מהמחירים הגבוהים שאנשים נאלצים לשלם שם. הכלים וההבנה שיש לנו מאפשרים להעמיד קורס איכותי, שנותן אלטרנטיבה למכונים הגדולים ואולי אפילו מתעלה עליהם".
הירשפלד גדל במשפחה מסורתית בראשון-לציון, אמצעי בין חמישה אחים. אביו הוא הנדסאי ואמו מנהלת חשבונות ומטפלת אלטרנטיבית. "היו תקופות שבהן הורגש מחסור אצלנו בבית", הוא מספר. "חייתי בבית צפוף, בלי חדר פרטי משלי. כשרציתי להתקבל ללימודי רפואה, ידעתי שלא יהיו לי הסכומים הנדרשים עבור קורסי ההכנה השונים.
"פרט לקורס פסיכומטרי שעשיתי בזמן התיכון, נאלצתי ללמוד מתוך ספרים בכוחות עצמי, וניגשתי כמה פעמים לבחינה הפסיכומטרית כדי להגיע לציון שמאפשר להתקבל לרפואה. הבנתי שאנשים רבים נאלצים ללכת שוב ושוב לקורס ההכנה, ולשלם עשרות אלפי שקלים, לפני שהם מצליחים להתקבל ללימודים שהם רוצים. זה גרם לי לרצות להנגיש את האקדמיה לכולם".

הירשפלד הצליח לבסוף להוציא בפסיכומטרי את התוצאה החלומית 783, הנושקת לציון המקסימלי, אך בכך לא תמו התלאות וההוצאות. "מי שרוצה להירשם לפקולטה לרפואה בארץ נדרש לעבור גם מיונים אישיותיים בעל פה ובכתב, וגם הם עולים אלפי שקלים - ודאי כשמתמיינים לכמה אוניברסיטאות במקביל.
"לסכומים האלה נוסף עוד תשלום פוטנציאלי של 3,000-4,000 שקלים עבור קורס הכנה למיונים. בקורס הזה נתנו לאנשים תבניות שמתיימרות לקבוע איך רופא צריך לדבר, או איך צריך להתנהג כדי להיות רופא. אלא שלבוחנים קל לזהות את התבניות שמלמדים בקורס, וזה יכול אפילו לפגוע בסיכוי שלך להתקבל.
"לא רק שלא היה לי כסף לשלם עבור קורס כזה, עצם קיומו צרם לי. החלטנו, אני וכמה חברים, לתרגל סיטואציות בכוחות עצמנו במקום ללכת לקורס הכנה, ובסופו של דבר רוב מוחלט מתוך הקבוצה שלנו התקבל לרפואה".

אחרי שצלחו את המשוכה בעצמם, החליטו הירשפלד וחבריו לסייע מניסיונם האישי לאחרים. "רצינו לתת לאנשים אלטרנטיבה. התחלנו לקיים על הדשא באוניברסיטה פגישות שבהן סייענו למועמדים לרפואה בהכנות למיונים: פשוט שיתפנו חוויות של מה שקורה במיונים, בניסיון להסביר להם לקראת מה הם הולכים ולהפחית את החרדה סביב הנושא הזה".
מפה לאוזן החלה לעבור השמועה על הסטודנטים לרפואה שמעניקים מעצותיהם הטובות, ונבחנים נוספים הגיעו למדשאה. הירשפלד החליט למסד את פגישות הייעוץ תחת השם "רפואה לעם", ולגבות סכום סמלי של 100 שקלים לכיסוי הוצאות בסיסיות. הוא וחבריו סיפקו את השירות בהתנדבות, כפי שהם עושים עד היום. "זה תפס תאוצה עד כדי כך שהיום כמעט כל מי שמתמיין לרפואה בארץ, עובר ב'רפואה לעם'. בשנתיים האחרונות אנשים כמעט לא מוציאים את הסכומים הגבוהים שנהגו לשלם בעבר על הנושא הזה".
מהר מאוד הבין הירשפלד שניתן להיכנס בצורה דומה גם לתחומים אחרים של הכנה ללימודים אקדמיים, ולגלם את כל החומר הנדרש במינימום עלויות. בלי שתהיה לו שום תוכנית עסקית, הוא החל להפעיל קורסי פסיכומטרי בני שלושה חודשים בשכר לימוד של כ-700 שקלים - סכום שנשמע כמעט כמתיחה באוזני מי ששילמו פי עשרה ויותר למכונים הגדולים.
"התשלום שאנחנו דורשים נועד רק לכסות את עלות השכירות של הכיתות, החשמל, חומרי הלימוד ושכר המדריכים, ולא למטרת רווח שלנו", מסביר הירשפלד כשאנחנו נכנסים לאחת מכיתות הלימוד המשמשות את "אקדמיה לעם" שהקים. המקום קטן וצנוע, וכדי להיכנס נאלצנו לחלוף דרך כיתה אחרת שבה מתקיים שיעור פסיכומטרי, אבל יש כאן כל מה שצריך - מלוח מחיק ועד ערימות ארוזות של ספרים וחוברות הנושאים את הלוגו של אקדמיה לעם.
בחומרי הלימוד תמצאו בעיות כמותיות שנוגעות למספר הילדים של המדריכים בפרויקט, לצד השאלות המוכרות על ברזים שממלאים ברֵכה ומשפטי השלמה באנגלית ובעברית. "את החומרים אנחנו מפתחים בעצמנו", מספר הירשפלד. "את הטיפול בלוגיסטיקה של הקורסים אני עושה בהתנדבות, כולל מיילים וטלפונים עד השעות הקטנות של הלילה".

מיזמים חברתיים אחרים, דוגמת מסעדת ה"בר קיימא" בתל-אביב, מתקשים לקיים את עצמם. כיצד "אקדמיה לעם" בכלל שורדת, אם הסכומים הנגבים מהתלמידים הם כה נמוכים?
"אנשים צריכים לשאול את עצמם לאן הולך הכסף במכונים היקרים, כי הוא לא הולך להדרכה: מדריך אצלם מתחיל בשכר של 35-40 שקלים לשעה, אולי 45. התשובה היא שהכסף הולך על כנסים מפוארים שהם מרימים, במות, דוכנים והמון אנשי שיווק - גם בטלפון וגם פעילים בשטח שרודפים אחרי כל מועמד.
"תלמידים מספרים לנו איך ברגע שהשתחררו מצה"ל הם קיבלו טלפונים, כשעל הקו נציג ממכון זה או אחר שאומר: 'מה, עוד לא נרשמת לקורס פסיכומטרי? מה אתה עושה עם העתיד שלך?'. משדלים את הצעירים להירשם לקורסים היקרים, גם אם הם עדיין לא פנויים לכך מבחינה רגשית או תעסוקתית. כל כך הרבה כסף הולך על השיווק, ולאורך הזמן כנראה נגזרות גם משכורות לבכירים. אנחנו ארגון מאוד יעיל ברמה הזו שכל שקל משוקלל בדיוק לאן הוא הולך ומה הוא אמור לכסות".
המכונים הגדולים, מוסיף הירשפלד, מתיימרים להעסיק מדריכים בעלי ניסיון, אך לא תמיד זה המצב בפועל. "אחת המדריכות סיפרה לי שהיא עברה הכשרה ומיד הכניסו אותה לעבודה, בלי שום ניסיון קודם. התלמידים, שלהם הובטח שכל המדריכים במכון הם בעלי ניסיון של כמה שנים, היו פונים אליה ושואלים כמה מועדים היא כבר לימדה, היכן היא לימדה - וזה העמיד אותה במצב לא נעים. הדילמה הזו, שנוצרה בגלל השיווק האגרסיבי, גרמה לה לרצות לעבור למקום הוגן יותר. כאן, אגב, השכר ההתחלתי של המדריכים הוא כמעט כפול מאשר במכונים הגדולים, והשאיפה שלי היא לשלם להם עוד יותר".
מה שמבליט עוד את הפערים בשכר הלימוד היא העובדה שדווקא הכיתות באקדמיה לעם קטנות בהרבה לעומת מקבילותיהן בשוק המסחרי. "בעוד במכוני הפסיכומטרי יושבים 35-40 איש בכיתה, אצלי כיתות מורכבות מ-15 עד 20 תלמידים בלבד. לא מעט אנשים שמגיעים אלינו אחרי שהיו כבר במכונים הגדולים, מספרים על ההבדל המשמעותי שזה יוצר ביחס האישי מצד המורה.
"יש תלמידים שכמעט הרימו ידיים לפני שהגיעו לפה, כמעט ויתרו על החלום שלהם", מוסיף הירשפלד. "אני נתקל באנשים שעשו קורסי פסיכומטרי כמה פעמים, וכבר אין להם כסף להוציא על זה. אנשים באמת מבריקים, שיכולים להיות רופאים, משפטנים או פסיכולוגים מצוינים, אבל לא כולם זכו להיוולד להורים שמסוגלים להוציא סכומי עתק שיאפשרו את הצעדים הראשונים בעולם".

כזה הוא למשל המקרה של גבריאל (הפרטים המלאים שמורים במערכת), בן 21, סטודנט שנה א' לרפואה באוניברסיטה העברית. "ניסיתי ללמוד לבחינה הפסיכומטרית בעצמי, ניגשתי פעמיים, אבל לא הצלחתי לשפר את הציון שלי", הוא מספר. "הרגשתי שקורס הכנה היה נותן לי את הכלים המתאימים כדי להגיע לציון – אבל לא היו לי 7,000 שקלים להשקיע בקורס. ואז שמעתי על אקדמיה לעם, עשיתי שם קורס שעלה לי 550 שקלים, והוצאתי ציון גבוה".
לא חששת שקורס שעולה כל כך מעט הוא למעשה פחות טוב?
"כאחד שלמד מכל ספרי הקורסים של המכונים הגדולים, אני יכול לומר שבסופו של דבר החומרים הכי טובים היו של אקדמיה לעם: בסימולציות שלהם היה לי הרבה יותר קשה מאשר במבחני סימולציה של מכונים אחרים. חלק מהמדריכים באקדמיה לעם לומדים רפואה, אז הם גם מכירים את החוויה של לעשות כמה פעמים פסיכומטרי עד שמשיגים ציון מספיק".

מה הרגשת כשהתקבלת ללימודי רפואה?
"תחושת התעלות מטורפת. סוף-סוף, אחרי כל המאמצים והקשיים, הגעתי למשהו שאני חושב שאני מאוד מתאים לו".
גבריאל וחבריו ללימודים התרשמו לא רק מהקורס אלא גם מהמסירות של מי שיזם אותו. "הרבה פעמים ראיתי את הירשפלד מסתובב כמו זומבי, כי הוא פשוט לא ישן. זה בן-אדם אידיאליסט שבאמת מוכן לוותר על הרבה ולא אכפת לו מהרווחיות, הוא רק רוצה שאנשים לא יבזבזו כסף שאין להם".
אסף מזורסקי (25) מגני-תקווה, סטודנט שנה א' בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון, מספר לנו על החשבון המופקע שהספיק לשלם בדרך לשם. "שיפרתי בגרויות באלפי שקלים, ועבור קורס פסיכומטרי שילמתי 7,500 שקלים. בנוסף עשיתי הכנה ללימודי רפואה בחו"ל, למקרה שלא אתקבל בארץ, ועל זה שילמתי כ-14 אלף שקלים".
מאיפה חייל משוחרר מביא סכומים כאלה?
"כקצין קרבי קיבלתי פיקדון מהצבא, שאת כולו בעצם בזבזתי על הקורסים האלה. המשכתי לעשות עוד ועוד בחינות פסיכומטריות, אבל לא הצלחתי להגיע לרף שיאפשר לי להתקבל לרפואה. כשחיפשתי בלית ברירה קורס פסיכומטרי נוסף, חברים סיפרו לי על אקדמיה לעם. שם שילמתי 600 שקלים תמורת קורס מקיף, מקצועי ואפילו מהנה, ששיפר את הציון שלי משמעותית".
מה היית עושה לו לא הייתה קיימת האופציה הזו?
"כנראה הייתי עושה עוד קורס שעולה כסף רב. לא הייתי מוותר על הרפואה. למדינה נוח במצב הזה: יש אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה מאוד להשיג יעד מסוים, והם יתאמצו להגיע אליו ולא יחכו למהפכות, לא ירימו שלטים ולא ייצאו להפגנות, כי הם צריכים ללמוד עכשיו. רובם בסופו של דבר לא יתקבלו לפקולטות כאן, והם ייצאו ללמוד רפואה בחו"ל ויחזרו כרופאים בלי שהמדינה הוציאה עליהם ולו שקל. גם אני חשבתי לעשות את זה, ורווח לי כשהבנתי שאני נשאר בארץ".
"אני מקווה שהקורסים של אקדמיה לעם ייצרו מהפכה ויגרמו למכונים הגדולים להוריד מחירים כדי לא לאבד תלמידים", אומרת לילך גרופר מירושלים, בוגרת קורס הפסיכומטרי של הירשפלד, שמתלבטת עדיין בין לימודי פסיכולוגיה למשחק. "כל עוד אפשר לקחת סכומים גבוהים מכל תלמיד, שכר הלימוד רק יעלה ויעלה כמו מחירי הדירות, כי יש ביקוש. לכל מי שיכולתי המלצתי ללכת לאקדמיה לעם, אבל לא כולם הסכימו להירשם לשם, כי כשאנשים שומעים מחיר זול הם אוטומטית חושדים שאולי מדובר בקורס פחות טוב.
"ההפרש בין 8,000 שקלים ל-1,000 נשמע לא הגיוני. זה כמו מה שהיה בשוק הסלולר: החברות הוותיקות רוכבות על הגל של המחירים הגבוהים, ואז צץ קול שמנסה להראות שיש אופציה אחרת, ואנשים בהתחלה לא מאמינים לו כי הרגילו אותנו לכך שזה לא אפשרי".
הירשפלד שואף לפתוח כיתות של אקדמיה לעם בכל רחבי הארץ, אבל לא בכל המקרים זה עולה בידו, וניכר כי הדבר מתסכל אותו. "אני נוסע אישית לכל המקומות שבהם יש התעניינות בפתיחת כיתה, ויש פעילים מארגונים חברתיים שמצטרפים אלינו ומקדמים את הפריסה שלנו. אנחנו למעשה אומרים לתלמידים: אם אתם מכירים שלושה-ארבעה חברים נוספים, זה מספיק בשביל להניע את התהליך. אנחנו מקדמים את זה הלאה וכך נפתחות כיתות.
"במרכז הארץ אנחנו מקיימים לא מעט קורסים, אבל מה שקצת מקומם אותי הוא שדווקא כשמצפינים מעבר לחיפה או מדרימים מבאר-שבע, קורה שאנחנו לא מצליחים לפתוח כיתה כי אנשים לא מכירים אותנו ואין הרשמה. תלמידים צריכים לדעת שאם הם רוצים בעיר שלהם קורס פסיכומטרי ב-1,200 שקלים, שיפנו אלינו וזה יקרה. אנחנו יוצרים גם שיתופי פעולה עם מרכזי צעירים או עיריות: הם מספקים לנו מקום ואנחנו מפעילים את הקורס ומשלמים לעירייה או למרכז הצעירים. כך אנחנו עושים למשל בבת-ים ובקריית-אונו".

מה המינימום מבחינתך לפתיחת כיתה?
"המינימום הכלכלי אומר שצריך כ-15 אנשים, אבל המינימום הערכי-מוסרי שלי הוא אחר. בבת-ים למשל נרשמו הרבה פחות, אבל רצינו להפוך את הקורס לדבר שהוא בר-קיימא שם, ולכן פתחתי את הכיתה עם שמונה תלמידים".
בישראל 2016 יש צעירים שלא יצליחו לשלם לקורס פסיכומטרי גם סכום של 1,200 שקלים. מה היית ממליץ להם לעשות?
"יש אנשים שמגיעים אלינו ומבקשים מלגת סיוע והם יכולים לקבל אותה בהתאם לקריטריונים. הרעיון הוא לתת את ההזדמנות של לימודים אקדמיים לכל מי שרוצה".
אתם מקבלים תגובות מהגופים הוותיקים שפועלים בשוק הזה? הם מרגישים אתכם בשטח?
"תלמידים שולחים לי ציטוטים מתוך החוברות של המכונים הגדולים, שמזכירים את 'רפואה לעם' או 'אקדמיה לעם' במסגרת שאלה פסיכומטרית. כך שכנראה הם מודעים אלינו. מה שבטוח הוא שיש מדריכים שעובדים שם ומגיעים אלינו. ככל שאנחנו נחשפים ונעשים מוכרים, כך יש יותר ויותר פניות ממדריכים שרוצים להצטרף כי הם מתחברים לשינוי החברתי שאנחנו מקדמים".

יש שיראו באקדמיה לעם עוד תופעה של פוסט-המחאה החברתית של קיץ 2011, ממש כמו פתיחת רשת קופיקס, הרחבת הפריסה של סניפי רמי לוי וכדומה. יש קשר בין הדברים?
"הפעילות שלנו לא בהכרח נובעת ממחאה זו או אחרת. את הקריאה לעזרה שמעתי עוד לפני שפרצה המחאה החברתית, וראיתי כיצד לי ולאנשים בסביבה הקרובה אין אפשרות לממן קורסים כאלה ואחרים, שלא בכולם יש צורך אמיתי. במחאה של 2011 לא השתתפתי פיזית ולא הגעתי לשדרות רוטשילד, כי בדיוק הייתי בתחילת לימודי הרפואה, אבל תמכתי בה מאוד. אני מאמין בעשייה, ואני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש דבר קטן שצורם לו, והוא יכול לקחת על עצמו לעשות בו שינוי".
מחיר קורס הפסיכומטרי של אקדמיה לעם צמח במשך הזמן ל-1,200 שקלים. אחת הסיבות להתייקרות האחרונה היא שהירשפלד אמור להתחיל בשנת הלימודים הבאה את הסטאז' שלו ברפואה, והוא יודע שבין המשמרות הארוכות בבית החולים - אלה שגרמו למתמחים לצאת למחאה משל עצמם - יישאר לו פחות ופחות זמן לתפעל ברמה היומיומית את המיזם שהקים. כדי שהעסק לא יחדל מלהתקיים, הוא מתכנן להביא מנהל בשכר שיעשה את העבודה במקומו, מה שמאלץ להעלות את מחיר הקורס.
מאידך גיסא, מספר הירשפלד, עם החשיפה הגוברת למיזם אקדמיה לעם, פנו אליו גם לא מעט גופים שהציעו את עזרתם. הוא מסרב לנקוב בשמותיהם, אבל מספר ש"יש ארגונים חברתיים שעוזרים בפתיחת הכיתות, ויש גופים כלכליים גדולים שחשוב להם להעביר נתח מההכנסות שלהם לטובת הקהילה, והם מסייעים לנו מאחורי הקלעים.
"פנה אלינו גם רואה חשבון שהציע את שירותיו, למרות שכבר היה לנו אחד. פנו אנשי שיווק, והיה ארגון שהציע לנו סיוע בחשיבה של איך לתמחר קצת אחרת ולקחת בחשבון פקטורים שאני לא ראיתי מול העיניים. הייתי רוצה שעוד אנשים יצטרפו אלינו ויסייעו בכל היבט, אם זה שיווקי ואם זה ארגוני. בגלל הגידול בביקוש לקורסים אנחנו זקוקים גם לעוד עובדים בשכר בתחום האדמיניסטרטיבי".
פסיכומטרי וקורסים לשיפור ציוני הבגרות הם לא המילה האחרונה מבחינתו: כרופא לעתיד הוא מתכנן לקדם את היזמות החברתית שלו צעד אחד נוסף, לעבר הקמת מרפאות קהילתיות. "הרעיון הוא לקחת את המבנים שבהם אנחנו הולכים ומתפרסים בארץ ולהיעזר בהם גם כדי לתת סיוע רפואי.
"הרפואה בארץ היא מצוינת, אבל אני חושב שבאמצעות מרפאות קהילתיות נוכל להקל על העומס בבתי החולים ולאפשר לכולם נגישות לרופאים מומחים במחיר שווה לכל נפש. אנחנו רוצים לתת מענה מתוך אותו קונספט של סיוע חברתי ברמה גבוהה: כמו שהבאנו את המדריכים הטובים ביותר, גם הרופאים הטובים ביותר יהיו אצלנו, בעלות נגישה וחברתית.
"הבסיס שלנו מתחיל להיות מוקם ממש בימים אלה, ואני קורא לרופאים צעירים ורופאים מומחים להצטרף. השכר שלהם יהיה כמובן ללא פשרות, כפי שאנחנו עושים בקורסים היום. הרעיון, גם פה, נעוץ בייעול הארגוני: גוף ללא מטרות רווח, וללא הוצאות שיווק ועלויות נגזרות נוספות בגובה מיליוני שקלים. אני מקווה לראות מרפאה כזו עומדת כבר בשנה הקרובה".
ומה יהיה התפקיד שלך שם בעתיד?
"אני חושב על כיוון של גניקולוגיה; אני אוהב את השילוב של רפואה שהיא פנימית וגם מלווה את המטופל. חשוב לי הקשר האישי עם המטופלים שלי, ואני מאמין שזה יכול להשתלב נהדר עם התוכניות שלנו למרפאות הקהילתיות".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg