"בחינה מעוותת": בקרוב ניפרד מהפסיכומטרי?
ד"ר צבי צמרת משוכנע שצו השעה הוא פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לכל דורש באמצעות ביטול הבגרות והפסיכומטרי, ומימון התואר הראשון על ידי המדינה. "ההשקעה הזו תחזיר את עצמה", הוא מסביר
"שלושה ראשי ממשלה רשמו את החינוך בישראל על שמם: בן־גוריון, שיזם עם קום המדינה את חוק חינוך חובה חינם בבתי הספר היסודיים; בגין, שב־78' הרחיב את החוק גם לתיכונים; ורבין, שלפני כעשרים שנה אישר למכללות האזוריות להעניק תואר ראשון ופתח את הדלת לעשרות אלפי סטודנטים. עכשיו הגיעה העת לרפורמה נוספת: לקבל את כל הצעירים שיהיו מעוניינים בכך ללימודי תואר ראשון ללא בחינות כניסה, ולממן את השנה הראשונה - ובעתיד את כל התואר הראשון - על חשבון המדינה".
עוד כותרות ב-nrg:
- נשיא צ'כיה למהגרים: "לא הזמינו אתכם לכאן"
- במשטרה מודים: "היינו שאננים במצעד הגאווה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כשד"ר צבי צמרת, לשעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, שוטח בהתלהבות את ההצעה המהפכנית שהניח לאחרונה על שולחנו של שר החינוך הטרי נפתלי בנט, הוא מתקשה לכבוש את התרגשותו. ניכר היטב כי האיש, ששימש עד לפני כשלוש שנים וחצי בתפקיד השלישי בחשיבותו במשרד החינוך אחרי השר והמנכ"ל, עודנו חש מחויבות עמוקה לעתידה של מערכת החינוך בישראל. לא בכדי הוא מקדיש חלק ניכר מזמנו לפגישות ולשיח עם בכירי המערכת וקובעי המדיניות.
לפני חודש בדיוק הוא התייצב בלשכתו של שר החינוך כשהוא אוחז בידו מסמך מפורט המציג את ההצעה שגיבש, העשויה להשפיע באופן משמעותי לא רק על מערכת החינוך בישראל, אלא על עתיד המשק כולו.
"בעבר, החינוך היסודי היה כשמו - יסודי, והדבר 'החשוב' היה החינוך בתיכון", אומר צמרת. "היום, החינוך התיכוני עד י"ב הוא בעצם החינוך היסודי. יותר מ־95 אחוזים מהילדים בארץ מסיימים תיכון, ואנחנו המדינה הכי מוצלחת בעולם במספר הילדים שמסיימים 12 שנות לימוד. עלינו להתייחס היום לבוגרי התיכון כמו שהתייחסנו לפני עשרות שנים לבוגרי היסודי, כך ש־12 כיתות תיחשבנה השכלת יסוד".
על פי גישה זו, בדומה לתפיסה המקובלת שלפיה כל תלמיד שסיים בהצלחה כיתה ח' רשאי להמשיך ללימודי התיכון, כך צריך להחליט היום שכל מי שמסיים כיתה י"ב יוכל להמשיך באופן אוטומטי ללימודים אקדמיים.
את הרהוריו בנושא החל צמרת לאחר שנחשף לנתון שטלטל אותו באופן אישי: בישראל, שבה מצויים מחצית היהודים בעולם, רק כשליש מהצעירים זוכים ללמוד במוסד אקדמי כלשהו. בארצות הברית, לעומת זאת, שבה נמצאים רוב המחצית השנייה של היהודים בעולם, שלושה רבעים מהם לומדים במכללות או באוניברסיטאות.
"מספר היהודים בוגרי האקדמיה בארצות הברית גרם לי לחשוב שאנחנו יכולים להיות כמותם", אומר צמרת. הוא ממשיך לסקור את הנעשה בעולם, ומציין כי בזמן שמשפחות רבות בישראל מתקשות לממן לבניהן את הלימודים האקדמיים, במדינות מערביות אחדות, למשל בצרפת ובחלק ממדינות מזרח אירופה ואמריקה (בעיקר בדרומה), ההשכלה הגבוהה היא חינם. "אנחנו לא נותנים משהו מקביל, וזה עוצר את העלייה של הציבור החשוב הזה".
אחת הבעיות המרכזיות שמערכת החינוך מתמודדת עמה היא הפערים בין מרכז לפריפריה. "אין ספק שאנחנו אחת המדינות הקשות ביותר מבחינת פערים חברתיים וכלכליים, ואין גם ספק שהשכלה אקדמית היא דרך להתגבר על הפערים הללו", הוא משוכנע. "פתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לכל אחד, תצמצם פערים. יש היום מכללות באילת, בקריית־שמונה ובאשקלון. סטודנטים פוטנציאליים שהיו מנועים מללמוד במקומות האלה בשל המחסום הכלכלי או בגלל דרישות הכניסה, יוכלו סוף־סוף להיכנס ללמוד שם. זה יטפח מאוד את עיירות הפיתוח".
כדי להיכנס כיום בשערי האקדמיה בישראל נדרשות תעודת בגרות ובחינה פסיכומטרית. אולם מהימנותם של שני מדדים אלה ויכולתם לנבא הצלחה באקדמיה, מוטלות בספק.
עד ראשית שנות השמונים, כל אוניברסיטה קיימה שיטת מיון משלה למועמדים ללימודים. בפקולטות מסוימות התבססה הקבלה על תעודת הבגרות בלבד, ובפקולטות אחרות נדרשה עמידה בתנאי קבלה ומיון נוספים. עם החלתו של חינוך חינם גם בתיכון בסוף שנות השבעים, גדל משמעותית שיעור הזכאים לבגרות, ובהתאם הלך וגבר הביקוש ללימודים באקדמיה ואף עלה על ההיצע. בעקבות זאת הקימו האוניברסיטאות בשנת 1981 את 'המרכז הארצי לבחינות ולהערכה', כדי שיסייע להן במיון המועמדים. המרכז אימץ את הבחינה הפסיכומטרית שהייתה נהוגה עד אז באופן מצומצם ביותר, ובמרוצת השנים הלך והשתרש מעמדה של הבחינה לא רק באוניברסיטאות אלא גם במכללות שהחלו לקלוט מועמדים לתואר ראשון.
אף שמעולם לא התקיים דיון ציבורי או הליך חקיקתי בנושא, במהלך השנים האחרונות החלה המועצה להשכלה גבוהה לחייב מוסדות אקדמיים לקבל לשורותיהם אך ורק תלמידים שניגשו לבחינה הפסיכומטרית והשיגו את הציונים שקבעה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), וזאת כתנאי למתן אישור לפתיחת תוכניות לימוד חדשות.
ההליך עורר ביקורת רבה, ולפני כשנתיים הציג ועד ראשי המכללות הציבוריות חוות דעת משפטית שקבעה כי דרישת המל"ג לחייב את המועמדים לגשת לבחינה הפסיכומטרית אינה מעוגנת בחוק, ותנאי הסף היחיד המוגדר בחוק המל"ג הוא תעודת בגרות ישראלית או תעודה שוות־ערך. "במצב המשפטי הקיים, המל"ג אינה רשאית לכפות על מוסדות להשכלה גבוהה לעשות שימוש בבחינה הפסיכומטרית כתנאי מחייב לקבלה ללימודים אקדמיים", נכתב בחוות הדעת שחיבר עו"ד ד"ר רענן הר־זהב.
שר החינוך הקודם, שי פירון, טען אז כי "מדינת ישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שבחינת בגרות לא מספיקה בה כדי להתקבל לאוניברסיטה... צריך למצוא פתרון שיאפשר לילד שסיים תיכון להתקבל לאוניברסיטה".
חצי שנה לאחר מכן הציג פירון את רפורמת הלמידה המשמעותית 'ישראל עולה כיתה', ובמסגרתה ביקש להביא לכך ש"בוגרי התוכנית החדשה יוכלו להתקבל ללימודים אקדמיים בעזרת תעודת הבגרות במקום הפסיכומטרי". אולם במתווה שהציג בהמשך הפורום המשותף למשרד החינוך, למל"ג ולראשי האוניברסיטאות והמכללות, סומן יעד שאפתני הרבה פחות: רק אחד מכל שלושה סטודנטים שיתקבל לאקדמיה יעשה זאת ללא פסיכומטרי. כך נוצר מצב שלמרות כל ההצהרות והכוונות הטובות, ביטול הבחינה הפסיכומטרית עדיין לא נראה באופק.
אלא שעל פי תפיסתו של צמרת, גם תעודת הבגרות אינה יכולה לשמש תנאי כניסה להשכלה הגבוהה. "45 שנה חלפו מאז שניהלתי בית ספר תיכון", אומר צמרת, שהיה מנהל התיכון הצעיר ביותר בארץ כשניהל בגיל 25 את מדרשת שדה־בוקר. "אני מכיר היטב את מערכת החינוך עוד מימיו של שר החינוך יגאל אלון. בחינות הבגרות הלכו והתעוותו עם השנים. היום נבחנים לבגרות ב־159 מקצועות, חלקם חסרי משמעות. במקצועות רבים נבחנים בשבעה מועדים בשנה, למשל במתמטיקה ובאנגלית, מה שמטיל עלויות כבדות על המערכת. זה עיוות מוחלט.
"כולנו שמענו לאחרונה על הרמייה בבחינות הבגרות. כמי שהיה בתפקיד השלישי בחשיבותו במשרד החינוך, אני יכול לומר שהרמייה בבחינות הבגרות אפילו גדולה יותר ממה שהציבור יודע. הבגרות, שהיא אחד מקני המידה החשובים של מערכת החינוך, מעוותת, ובחינת הפסיכומטרי היא מעוותת שבמעוותת. היא לא מתאימה לכל סוגי האוכלוסייה, היא יקרה מאוד, ועולה למדינת ישראל בחצי שנת עבודה של צעירים".
על פי הצעתו של צמרת, כל בוגר תיכון יוכל להתחיל את לימודיו הגבוהים ללא מיונים, ורק בתום השנה הראשונה ייבדקו יכולותיו וכישוריו ויוחלט אם הוא רשאי להמשיך בלימודיו או שעליו לפרוש. כדי לנטרל גם את החסם הכלכלי מציע צמרת שהמדינה תממן את השנה הראשונה, מתוך שאיפה שבתוך כמה שנים כל לימודי התואר הראשון יהיו על חשבון המדינה.
פרופ' שלמה גרוסמן, נשיא מכללת אשקלון ויו"ר ועד ראשי המכללות, שכיהן בעבר כיו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במל"ג, סבור כי אף שבתוכנית המוצעת יש לא מעט היגיון בכך שהיא מאפשרת לכל אחד לבחון את עצמו בצורה מיטבית בנוגע ליכולותיו האקדמיות, הרי שהיתכנותה הכלכלית מוטלת בספק.
"התשתיות שקיימות כיום במוסדות להשכלה גבוהה, בעיקר במכללות, לא יכולות לעמוד בזה", אומר גרוסמן. "תארי לך שבאים ללמוד 300 סטודנטים לנושא מסוים. זה מצריך כיתות מתאימות, מספר מורים, תשתיות תואמות ועוד. אם כל מוסד יצטרך לעמוד בכך, היכולת שלו להתגבר על הבעיה הכלכלית היא כמעט בלתי אפשרית". עוד הוא סבור שהתוכנית עשויה להציב אתגר בלתי אפשרי כמעט למרצים, שיעמדו מול כיתה הטרוגנית מדי שבה כל אחד מהסטודנטים ניצב על קו התחלה שונה.
עם זאת, פרופ' גרוסמן מצטרף להסתייגות מהשימוש הגורף בבחינה הפסיכומטרית. "אני חושב שהדרישה לפסיכומטרי נכונה רק לחוגים מסוימים כמו רפואה והנדסה. כן הייתי מאפשר להיכנס על סמך בגרות או מבחנים והישגים אחרים, שמעידים על היכולת של הסטודנטים. בכל אופן, ההיבט הכלכלי הוא הגורם המרכזי שמונע מתוכנית כזו לצאת אל הפועל".
צמרת מסרב להניח לעלות הצפויה של התוכנית לעמוד בדרכו. "בכל פעם שאני מעלה את הרעיון, אנשים מיד אומרים לי: 'זה עולה הרבה כסף, איך זה אפשרי?' יש לי שלוש תשובות לאותם אנשים. הראשונה היא היסטורית: אחד החוקים הראשונים שהתקבלו בכנסת ישראל היה חוק חינוך חובה חינם. מדינת ישראל הייתה אז במצב חברתי־כלכלי קשה מנשוא: היא הייתה פצועה וחבולה אחרי מלחמת הקוממיות, היא הוצפה בעלייה של 240 אלף עולים חסרי כול, והיו לה קשיים כספיים עצומים. אונייה עם גרעיני חיטה ומכלית נפט עמדו אז בנמל חיפה, ולא היו אמצעים לרכוש את החיטה ואת הנפט. באותה תקופה הוכרז על הצנע, ולמרות זאת בן־גוריון הכריע: 'עם הספר זקוק לבתי ספר', ו'ההשכלה תקבע את עתידנו'. צריך לזכור שבאותו זמן רק בחלק ממדינות אירופה היה חוק דומה של חינוך חובה חינם".
לדברי צמרת, "כסף תמיד פחות חשוב מהכיסופים. השאלה היא לְמה כוספים, מה חשוב בעינינו ומה לא. כסף הוא תמיד עניין של סדרי עדיפויות". כיוון הסתכלות נוסף שהוא מציע למוטרדים מההיבט הכלכלי הוא החיסכון האדיר שייגרם בעקבות ביטולן של בחינות הבגרות והבחינות הפסיכומטריות, שעלותן מסתכמת במאות מיליוני שקלים. "כל מי שעוצר בגלל מחסום הכסף, טועה ומטעה. זו לא רק השקעה שהדיבידנדים שלה ברורים, זה הרבה יותר מזה. אם זה יביא לנו הרבה יותר עולים, זו השקעה כבירה. זה יסייע במניעת בריחת המוחות כי תהיינה משרות חדשות למאות צעירים בעלי דוקטורט שכיום נאלצים לצאת לעבוד בחו"ל".
בימים אלה מתקיים הליך בחירת יושב ראש לות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג), זאת לאחר שהיו"ר הקודם, פרופ' מנואל טרכטנברג, פרש מתפקידו כשהצטרף לפוליטיקה. רשימת המועמדים לתפקיד כוללת בין היתר את סגנית יו"ר המל"ג פרופ' חגית מסר־ירון, נשיא האוניברסיטה העברית לשעבר פרופ' מנחם מגידור, פרופ' בני גייגר ממכון ויצמן, ופרופ' פייסל עזאיזה המשמש ממלא מקום יו"ר הות"ת. "אחד המועמדים המובילים אמר לי שאם הוא ייבחר הוא יעזור לקדם את המהפכה שאני מציע", חושף צמרת.
אם ההצעה תיושם, היא עשויה להשפיע באופן דרמטי גם על המגזר הערבי בישראל.
"אני חושב שאנחנו לא מודעים מספיק לציבור הערבי בארץ. אגיד את זה מאוד בעדינות: חלק ממנו מורעל על ידי גורמי חוץ. אנחנו יודעים היום כמה ברית המועצות הרעילה בעבר חלק מהמנהיגים הערבים שלנו בזה שהיא נתנה להם מלגות, אבל אנחנו לא יודעים שיש היום עשרות אוטובוסים של בדווים שיוצאים מדי יום ללימודים ברשות הפלשתינית. מישהו מממן אותם, כנראה קטאר וסוריה, אולי גם חמאס והרש"פ. אנחנו לא יודעים עד כמה אחרים מקבלים מלגות בירדן, בסוריה ובמקומות נוספים.
"אני מכיר היטב את ערביי ישראל, גם בעקבות תפקידיי וגם מכיוון שאני מלמד כיום עשרות סטודנטים ערבים", אומר ד"ר צמרת, שהרצה בעבר באוניברסיטה העברית ובבר־אילן וכיום משמש מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה, במכללת הרצוג ובמכללת 'שערי משפט'. "רבים מהם הרבה יותר ישראלים ובעד המדינה מהמנהיגים הפוליטיים שלהם, אבל הם צריכים את המלגות. ההצעה הזו מיועדת גם כדי ליצור יותר ישראליזציה של ערביי ישראל ולצמצם את העוינות".
כיצד תשפיע התוכנית על הלימודים בתיכון, אילו השלכות יהיו לה על המוסדות האקדמיים הפרטיים ועד כמה המוסדות הציבוריים יכולים להתרחב - אלו הן רק חלק מהסוגיות שידרשו ליבון אם וכאשר התוכנית תגיע לידי מעשה. "זה לא מהפך שאפשר לעשות אותו מיידית, הוא צריך לקחת לכל הפחות שנה־שנתיים", אומר צמרת, ומציע להקים ועדה שתכלול נציגים ממשרדי החינוך והאוצר, מארגוני המורים, מהאוניברסיטאות ומהמכללות.
"כשבנט נכנס לפוליטיקה, כמה חודשים לפני שהוא נבחר לכנסת, הוא החליט שהוא חייב להכיר גם את מערכת החינוך בארץ והוא ביקש להיפגש איתי", מספר צמרת. "נפגשנו לשיחה מצוינת, ארוכה מאוד, והוא גילה הרבה מאוד עניין בנושא החינוך. אני מקווה מאוד שעכשיו כשהוא קיבל את תפקיד שר החינוך, הוא יקדם מאוד את מערכת החינוך. הקידום שנראה לי חשוב היום במיוחד הוא לתת יותר שנים של לימוד. יש פה הזדמנות יוצאת מן הכלל גם לראש הממשלה וגם לשר החינוך - להוביל מהלך גדול שיירשם על שמם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם