גבריאלה שלו: שוויון וכבוד למיעוט שחי בתוכנו
"משפט אחד יהיה לכם, לגר ולאזרח הארץ", מזכירה פרופ' שלו, לשעבר שגרירת ישראל באו"ם: המדינה היהודית דורשת מתן זכויות שוות למיעוט הערבי, גם אם כרגע הם לא מסוגלים לשרת בצבא "בגלל הכיבוש"
ביקשתי ממנה השבוע להסביר את הדברים, והיא לא התקשתה. סבה וסבתה מצד אמה נטבחו באושוויץ. הורי אביה הצליחו להימלט מציפורני הנאצים ועלו ארצה. במהלך קרבות הבלימה בתעלת סואץ ביומה הרביעי של מלחמת יום הכיפורים, שהיא מגדירה "מלחמת מצווה", נהרג בעלה ואבי ילדיה, סא"ל שאול שלו, מפקד גדוד 184, כמה שעות לאחר שחילץ תחת אש שלושים ושלושה לוחמים ממעוז "פורקן".
"הגעתי לאו"ם ללא ניסיון דיפלומטי, ושם נוכחתי בעוצמה ובחשיבות של מדינת ישראל מול גלים של עוינות ואפילו שנאה, המסתתרים מתחת למילים יפות כמו 'אג'נדה אנטי-ישראלית', 'דה-לגיטימציה' או 'אנטי-ציונות'. לא הייתי מודעת לכך עד שהבנתי שבעצם זו אנטישמיות. כל אלה הראו לי את העוינות והביקורת, שלפעמים היא מוצדקת ובדרך כלל אינה מוצדקת, כלפי הדרך שבה אנו מנסים לשרוד ולחיות חיים של כבוד אישי ולאומי".
פרופ' שלו היא משפטנית בעלת שם עולמי. אחד החיבורים המעניינים שלה נוגע לשאלות המשפטיות העולות מהמחזה "הסוחר מוונציה" – מסמך מרתק הנוגע בקו המחבר בין משפט, ספרות ואנטישמיות. היא הגיעה לאו"ם ומיד נאלצה לקפוץ למים הקרים עם פרוץ מבצע "עופרת יצוקה". שם נוכחה לדעת עד כמה גדולה תרבות השקר והצביעות השולטים בבית הזכוכית על גדות האיסט-ריבר.
"הפירוש שלי ל'מדינה יהודית' הוא רחב, ערכי ומוסרי. מדינה שהעם היהודי מהווה בה רוב, מדינת העם היהודי ששב לארצו אחרי אלפי שנות גלות וכמיהה לציון, שזהותה היהודית היא זיכרון השואה ומה שעוללו לעמנו וחיים של משמעות וערך. אנחנו לא כמו השווייצרים הקמים בכל בוקר לצלילי הפרות הגועות באחו.
"בעיניי אי אפשר לנתק יהדות מדמוקרטיה. לא רק שזה מעוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, המגדיר את אופיה של ישראל כיהודית ודמוקרטית - וכבר נשפכו על כך נהרות של דיו - אלא שבהגדרה אי אפשר לנתק את שני המושגים האלה זה מזה בלי שתהיה עליונות לאחד מהם. ביסוד הדברים שוויון וכבוד למיעוט שחי בתוכנו: 'משפט אחד יהיה לכם לגר ולאזרח הארץ'. המיעוט הערבי זכאי לזכויות שוות, כפי שנאמר במגילת העצמאות, אך מה שקורה הוא רק להלכה. למעשה זה לא מתקיים. לך לכפרים הערביים, ראה את מצב החינוך והתשתיות ותראה שיש פער עצום בין הלכה למעשה. יש אפליה".
האם האפליה הזו מובנית בעצם ההגדרה של המדינה כיהודית?
"לא. גם ערכי היהדות מכירים בדמוקרטיה המבוססת על שוויון ולא נראה לי שמישהו מנסה לערער על כך. נכון ששאלת החובות גם עולה בהקשר הזה, אך זו סוגיה נפרדת. שאלת הזכויות עברה בחוק. המעניין הוא שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו נקבעות זכויות רבות, אך הוא נמנע מלקבוע במפורש את הזכות הבסיסית לשוויון. יש הסבורים שהדבר נעשה במתכוון. חי בתוכנו מיעוט הזכאי למלוא הזכויות, ואת שאלת החובות יש לבדוק.
"אנחנו לא יכולים לצפות מערבים פלשתינים שחיים כאן להתגייס לצבא ולהילחם בבני עמם. מצד שני יש מקום לדרוש מהם לשרת בשירות לאומי, ואולי זה יקרה בחוקי הגיוס החדשים. עם זאת אין מקום לשלול את זכויותיהם של מי שלא ישרתו. ברגע שתסתיים מצוקתם של האנשים מעבר לקו הירוק שלפחות לפי תפיסתם חיים תחת הכיבוש, נוכל לדבר על שוויון מלא של זכויות וחובות".
מדינה יהודית היא מדינה שיש בה רוב יהודי?
"לא רק זה. ההבחנה אינה מספרית אלא ערכית. ברור שבמדינת הלאום היהודי יש רוב יהודי ולכן השפה, התרבות והסמלים יהיו של העם היהודי, ומובן שגם חוק השבות יקנה זכות לאזרחות לכל יהודי באשר הוא, בלי לחייבו לעבור תקופת הכשרה או מבחנים כמו במדינות אחרות בעולם. לגבי המיעוט הערבי, יש בעיה גדולה - עד כמה יכולים אנשים לקבוע לעצמם מי יהיו שכניהם? אני רואה בדאגה רבה קריאות לא להשכיר דירות לסטודנטים ערבים בצפת. זה רק מראה את הפער הקיים אצלנו בין ההצהרות על שוויון ובין האפשרות לחיות במקום שהם רוצים".
יש הטוענים שחוק השבות הוא גזעני. את מסכימה לטענה זו?
"בהחלט לא. החוק הזה הוא חלק מיהדותה של מדינת ישראל ומעגן את זכותו של כל יהודי בעולם להגיע לכאן, בהיות מדינת ישראל מדינה יהודית".
"מדינה יהודית כוללת הכול - שפה, תנ"ך, מורשת, סמלים. בתוך כל אלה נמצאת גם הדת. יש תרכובת של הערכים הללו, ולא תערובת. לכן אי אפשר לומר איזה אחוז שייך לשפה, איזה למורשת ואיזה לדת. בעיניי, אחד הסופרים המכוננים הוא עגנון. הוא היה אדם דתי עם בקיאות מדהימה בתנ"ך, בתלמוד, במקורות היהודיים, וקשה לי להפריד אותו מהדת ולשייכו לספרות ולשירה. אני חושבת שיש לכבד את הדתיים, את אורחות חייהם ואת האיסורים הדתיים החלים על מי שמבקש לנהוג לפיהם. השבת והחגים הם ימי מנוחה כהגדרתם בחוק, ויש להכיר בזכותם של דתיים לחיות חיי כבוד".
אני מתכוון למרחב הציבורי של המדינה. האם נכון לאכוף במדינה יהודית שמירת שבת, ולאסור על מסחר או תחבורה ציבורית בשבת?
"אנחנו, החילונים והמסורתיים, מכבדים את שומרי המצוות, אך יש לאפשר לחילונים לחיות לפי אמונתם. אין מקום למדינת הלכה אך יש בה בהחלט מקום לדת".
שלוש מילים בלבד, הרבה תשובות מורכבות: לכבוד יום העצמאות ה-66 למדינת ישראל, nrg יוצא בפרויקט מיוחד ושואל דמויות בכירות בישראל "מהי מדינה יהודית?"
לכתבה הראשונה בסדרה:
מהי מדינה יהודית, חלק א': נתניהו, הרצוג, בנט וקלדרון
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם