המפלגת הניאו נאצית ביוון מרימה את ראשה
הם פונים למעמד הביניים, מגיעים לבתי ספר ולכפרים, והתמיכה בהם רק גוברת. המפלגה הניאו פשיסטית ביוון צוברת כוח והופכת לתופעה
על רקע עלייה דרמטית במספר מתקפות של ניאו נאצים על מהגרים, הברית השולטת במדינה מוכת החוב מצאה את עצמה תחת לחץ חסר תקדים שקרא לה להילחם בפשיעה על רקע גזעני. שותפיו של סמארס לקואליציה הגישו בחודש שעבר הצעות חוק שקוראות לאיסור על קיומן של מפלגות שמסיתות לאלימות.
קבוצות שמרניות דחו את ההצעות בטענה שהן בעיקר יהפכו את "השחר המוזהב" לקורבן ובכך יחטיאו את המטרה. ביום שישי שעבר הגישו השמרנים הצעת חוק ברוח דומה, עם צעדי ענישה מחמירים פחות.
בעוד הפרלמנט מתכונן לדיון על החוקים לעצירת המפלגה - צעדים שבאופן לא צפוי הציתו את הזירה הפוליטית - הימין הקיצוני פורח ויודע כי ביוון, שנקרעת בין צנע לייאוש, הוא נמצא בנסיקה. מאז הבחירות ב-2012 הפופולריות של "השחר המוזהב" כמעט הוכפלה, וסקרים עדכניים מראים תמיכה של כ-12-11 אחוזים בניאו פשיסטים.
סוקרים פרטיים מודים שמדובר בכוח הפוליטי השלישי בגודלו, והמפלגה תוכל להגיע עד לכ-15 אחוזי תמיכה בבחירות המקומיות בשנה הבאה.
"זו טעות לחשוב שהם תופעה קיקיונית", אומר פרופ' דמיטריס קרידס מהחוג למדע המדינה באוניברסיטת הפנתיאון באתונה. "הם לא רק תוצר של המשבר הכלכלי במדינה.
יש משהו חולה בחברה היוונית, ש'השחר המוזהב' מביעים אותו", הוא הוסיף, והתכוון לעלייה במספר בנקי הדם המיועדים ל"יוונים בלבד" ועצרות מזון שמאורגנות על ידי הקיצונים. "הם כאן כדי להישאר, והחל מ-2014 הם יהיו בכל מקום, עם גישה למשאבים של המדינה, כי הם בטוח יזכו במושבים בבחירות המקומיות ובכמה ערים אף במשרת ראש העיר".
מחוזקים על ידי ההצלחה,הניאו נאצים הופכים בולטים בשטח יותר ויותר. סניפים של המפלגה נפתחו בקצב מסחרר לאורך כל המדינה, לצד גיוס חברים מקרב תלמידי בתי ספר. בכפרים גברה הנוכחות של צעירים לובשי שחורים שצועדים בגאון עם סמל המפלגה, ובדרום הפלופונזי, מעוז מסורתי של הימין, ניתן למצוא כתובות גרפיטי המהללות את "השחר המוזהב" אפילו בדרכים ראשיות ועל אבנים בחופים ובאתרים ארכיאולוגיים.
אלימות על רקע גזעני הגיעה לדרגה כה גבוהה עד כי גורמים רשמיים באירופה נזפו ביוון על כישלונה לנקוט פעולות מנע הולמות. נילס מויזניקס, הנציב האירופי לענייני זכויות אדם, ציין לאחרונה שהדמוקרטיה, בערש הולדתה של הדמוקרטיה, נמצאת בסכנה בשל "העלייה בפשעי שנאה והתגובה הממלכתית החלשה".
הוא הוסיף כי אכיפת חוקים נגד גזענות היא הכרחית כדי להתגבר על האלימות ש"קשורה לחברים או תומכים, כולל חברי פרלמנט, של המפלגה הניאו נאצית'השחור המוזהב'". גם מערכות המשטרה והמשפט היווניות - ששתיהן הואשמו בקנוניה עם הקיצוניים - צריכות לעבור רפורמה, הוא אמר.
בהמשך לכוח הפוליטי העולה של הקיצוניים, השמרנים חוששים כי חקיקה שתוצע על ידי שותפיהם השמאלנים תעמיק את הניכור של בוחרים מסורתיים שהתרחקו לכיוון "השחר המוזהב" כביטוי של גועל כלפי הממסד הפוליטי שבו תולים את האשמה למשבר הכלכלי במדינה. הנסיקה המדהימה של המפלגה מיוחסת, בין השאר, לעריקות מהכנסייה האורתודוקסית ומהצבא.
"זה הכל בלגן גדול", אומר דמיטרי פסארס, עיתונאי חוקר אשר עוקב אחרי המפלגה מיום היוולדה עם קריסת המשטר הצבאי ב-1974. " אפילו אם החוק יעבור, המסר שמועבר הוא שהדמוקרטיה חלוקה בדעתה לגבי האיום הניאו נאצי". במשך זמן ארוך מדי, אומר פסארס, היוונים צפו מנגד בשאננות בעוד מפלגת הימין הקיצוני מתחזקת.
כמו ברפובליקת ויימאר, כאשר המפלגה הנציונל סוציאליסטית של היטלר יצאה לאור, המתנגדים שמרו בתחילה על שתיקה משונה. עד שבשבוע שעבר, כאשר המשורר נאנוס וואלאוריטיס בן ה-92 הוקיע את "השחר המוזהב" כ"בעלי כל המאפיינים של המפלגה שהובילה את גרמניה לאבדון". עד אז מעטים באליטה הפוליטית או האינטלקטואלית של יוון היו מוכנים לצאת נגד הקיצוניים.
המחסור בדיון ציבורי הוסיף להילה המיסטית של הארגון שמקורותיו הארגוניים עדיין עלומים. נראה כי התקשורת המקומית פספסה את הסיפור של "השחר המוזהב". עד היום היועצים והמממנים של המפלגה לוטים בערפל.
"מעטים בממסד דיברו בפתיחות על הסכנה ב'שחר המוזהב', וכמעט אף אחד בתקשורת לא חקר את זה", מלין פסארס. "רק עכשיו לוקחים אותם ברצינות, אבל לדעתי אולי זה מאוחר מדי".
ניזונה מהבארות העמוקים של טינה כלפי הפוליטיקאים של המיינסטרים, מפלגת הימין הקיצוני פונה למעמד הביניים. בחודשים האחרונים משרדים של "השחר המוזהב" הופיעו באזורים אמידים סביב אתונה.
הבורגנות הזעירה של יוון, שמורכבת מבעלי חנויות ועסקים קטנים, ספגה, כמו השירות הציבורי, את רוב גזירות התקציב שבאו בעקבות דרישה של האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית בתמורה לסיוע חירום למדינה.
באווירה רווית טינה וזעם, המהגרים מאסיה ומאפריקה הם השעיר לעזאזל המתבקש, ויותר ויותר יוונים מאשימים את הזרים בשיעור השיא של אבטלה במדינה - כ-27 אחוזים - החמור ביותר בגוש היורו.
"הזעם תמיד מחפש לו מטרה", אומרת הפסיכולוגית הקלינית ד"ר איפיגניה מקרי."'השחר המוזהב' מספקים מטרה ותחושה של ניצול, שהיוונים כקולקטיב מרגישים כלפי הממשלה והמדינה".
בניסיון להשתלט על הרוחות המתרתחות, הממשלה מנסה לשכנע כל העת את היוונים כי אחרי שלוש שנות משבר, שהיה החמור בתולדות המדינה בעידן המודרני, יש "אור בקצה המנהרה". האופטימיות מקבלת רוח גבית מההתקדמות הכלכלית.
עם זאת, עליית הניאו נאצים מפריכה כל תפיסה לפיה הכל בסדר. "המפלגה המנצחת היא'השחר המוזהב'", אומר הפרשן הפוליטי ניקוס קסידאקיס. "החיים האמיתיים רחוקים מסיפור ההצלחה שהממשלה מנסה למכור. הניאו נאצים הצליחו לא רק בהפיכת הברוטאליות למושג לגיטימי, הם השתקפות של הפחד והעוני במדינה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם