רוצחה של דפנה כרמון ימשיך לשבת בכלא
ועדת שחרורים מיוחדת בבית משפט השלום קיבלה את עמדת המדינה ודחתה את בקשתו של כאמל סביחי לשחרור מוקדם
כזכור, האסיר החל לרצות את מאסרו במאי 1984, לאחר שהורשע יחד עם שלושה נאשמים נוספים בעבירות רצח, חטיפה לשם עבירת מין ואינוס המנוחה דפנה כרמון ז"ל.
סביחי נידון למאסר עולם ולעשרים שנות מאסר בגין כל אחת מהעבירות הנוספות. עונשו נקצב בשנת 2002 ל-35 שנה וכעת ביקש קיצור נוסף של כ-6 שנים.
ועדת השחרורים קיבלה את עמדת המדינה, שהוגשה באמצעות עורכת הדין סימונה בן חיים-לוי, ודחתה את בקשתו של סביחי לשחרור מוקדם.
דפנה כרמון, אז בת 21, יצאה מביתה בחיפה ביום 11 ביוני 1982. ב-5 ביולי נמצאה גופתה על ידי רועה צאן בקרבת כביש המוביל מהכרמל ועוספיה לכלא דמון. חקירת הרצח נקלעה למבוי סתום, והרוצחים לא אותרו. בתוך כך, ב-3 בדצמבר 1983 נעלם דני כץ, תושב שכונת דניה בחיפה, שהיה בן 15.
כעבור שלושה ימים נמצאה גופתו במערה באיזור סכנין, ועליה סימני חנק ותקיפה מינית. בסמוך למערה נמצאה ערימת זבל ובה מסמכים שעל גבם נרשם שמו של סמיר גנאמה, תושב סכנין. הוא נעצר בחשד לרצח, ויחד עמו נעצרו גם אחמד קוזלי, פתחי גנאמה, עלי גנאיים ועאטף סביחי.
קוזלי מסר את שמותיהם של שלושת שותפיו לרצח כרמון: כאמל סביחי, מוחמד סביחי ועאטף סביחי. הוא לא קיבל מעמד של עד מדינה, והואשם - יחד עם השלושה שהסגיר - ברצח כרמון. לאחר שהחל משפטם הכחישו הארבעה את הרצח, וטענו כי ההודאה נגבתה מהם תחת לחץ. אולם בתום המשפט בינואר 1987 נקבע כי הארבעה מסרו את הודאותיהם מרצונם, ושהראיות נגדם מוצקות.
לפני כ-4 שנים ביקשה הסנגוריה הציבורית לקיים משפט חוזר לארבעת המורשעים ברצח כרמון, והציגה חלק מהראיות שעשויות היו לדבריה לגרום לזיכויים לאחר 22 שנים בכלא.
במהלך מסיבת העיתונאים טענה הסנגוריה כי חוקרי המשטרה טייחו את החקירה, הדריכו את החשודים מה לומר, ואף כיוונו אותם למקומות במהלך שחזור הרצח. על פי טענתה, החשודים לא מסרו פרטים חדשים בחקירה שהיו יכולים להבהיר חד משמעית שהם הרוצחים.
>>> תיק רצח דפנה כרמון: הגילויים החדשים
>>> אז מי באמת רצח את דפנה כרמון?
הבקשה עוררה סערה ציבורית, כיוון שלטענת הסניגוריה הם הורשעו, בין השאר, בגלל הסתרת חומרים מההגנה ופברוק השחזורים.
לפני פחות משנתיים דחה בית המשפט העליון את בקשתם השנייה של האחים כמאל ומוחמד סביחי, שהורשעו ברצח החיילת, לערוך להם משפט חוזר. "הצורך להביט ב'מבט על' על ההליך המשפטי שבמרכזו עמדו המבקשים, לא הוביל למסקנה כי מדובר במי שהורשעו בעבירות אותן לא ביצעו", קבע השופט אדמונד לוי.
השופט אדמונד לוי לא התעלם מהעובדה שנפלו פגמים שונים בחקירת הפרשה, אך קבע שלמרות זאת אין מקום לשוב ולהרהר אחר הרשעת האחים, הנטועה בהודאות שהשנים לא הקהו מעוצמתן. לוי הדגיש כי טענות האחים נבדקו בהרחבה בעבר וגם כיום לא הצליחה הסניגוריה לעורר ספק המצדיק קיום משפט חוזר.
"ההכרעה בבקשה זו אינה פשוטה", ציין השופט. "מחד, הציגו המבקשים ראיות, חלקן חדשות, המוסיפות מידע על חקירתם במשטרה. מאידך, ראיות אלו אינן מלמדות כיצד הגיעו המבקשים למצב בו, על פי גרסתם, הודו בפשע חמור אותו לא ביצעו. אף אם נקבל את כל הטענות, אין בנמצא הסבר מניח את הדעת לכך שכל ארבעת הנחקרים הודו ברצח, שיחזרו אותו והפלילו האחד את השני".
לוי הוסיף כי לא נמצאו "פגמים דיוניים חמורים, שדי בהם כדי להצדיק בחינה מחודשת של הרשעתם. כנקודת המוצא שעמדה בבסיס הרשעתם, עודני סבור כי הם התקשו להצביע על סיבה בגינה התוודו על המעשה, זולת העובדה כי אכן היו מעורבים ברצח המנוחה".
בסניגוריה הציבורית אמרו בתגובה, כי "אמנם ההחלטה התייחסה בצורה מנומקת לכל טענותיה, אולם עולה ממנה כי המערכת אינה מוכנה לבדיקה חוזרת של טענות חפות ממשיות. האחים סביחי ימשיכו להילחם על חפותם".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם