הרבה מעבר לקו האדום
פרס, אולמרט ודיסקין מרגישים שגנבו להם את המדינה ושמותר להם הכל, כולל התערבות מסוכנת בבחירות והתבטאויות על גבול המרד
קו ברור של פריקת אחריות שהיא כמעט מרד, מחבר בין מעשי שמעון פרס, אהוד אולמרט, יובל דיסקין ושותפיהם. קו שמחייב לבחון מחדש את מושגי הייסוד במקומותינו. אין ספק שהכהן הגדול של שבירת הכלים הוא שמעון פרס, שמזה שנים מסמן את הדרך לרבים מחסידיו. אפשר להיתמם ולהתחכם, אבל תפקידו ומגבלותיו של נשיא המדינה ברורים. הנשיא רשאי לעשות רק מה שיוחד לו בחוק, וברור שאסור לו להיות חלק מהמעשה הפוליטי - אל לו לקחת צד בנושאים המרכזיים הנתונים במחלוקת לגיטימית עמוקה בציבור.
הנשיא פרס צילום: אי-פי
שמעון פרס רגיל לצפצף על החוק ועל חובות האמון שלו כנושא תפקיד ממלכתי בכיר. הוא עשה את זה כבר כשניהל מגעים אסורים עם אש"ף, וכמובן כאשר חתם כשר חוץ על הסכם לונדון עם המלך חוסיין, מאחורי גבו של ראש הממשלה יצחק שמיר. היה מי שחשב שדווקא בכלוב של בית הנשיא יתנהג פרס בממלכתיות. אבל מאז שהוא בכהונה הייצוגית העליונה הפך פרס את עצמו לשחקן פוליטי מהשורה, לא מעט באשמת הבלגתו של ראש הממשלה נתניהו.
אלא שעכשיו שלף פרס את הציפורניים בניסיון ברור למנוע את הבחירה המחודשת של נתניהו, בשירות ציפי לבני ומחנה השמאל. ההתבטאויות של הנשיא בישורת האחרונה של הבחירות, בניגוד לעמדה הברורה של הממשלה הנבחרת, מחייבות לפתוח בהליכי הדחה נגדו, אבל הבחישה שלו בביצה של חזית השמאל מחייבת מסקנות מרחיקות לכת יותר. בכלל, הניסיון שצברנו עם שלושת הנשיאים האחרונים מעלה הרהורים לגבי התועלת שבעצם קיום מוסד הנשיאות. נשיא אחד פרש בגלל ראיות לכאורה לקבלת שוחד, הבא אחריו הורשע
באונס ועכשיו עלה פרס גם על שני קודמיו. לכן, מי לעזאזל צריך את המוסד הזה?
לא הרבה פחות חמור הוא הצעד של העבריין המורשע אהוד אולמרט, שמרשה לעצמו לגלות פרטים מוכמנים הנוגעים לליבת הסודות הביטחוניים שלנו, או שמרשה לעצמו לשקר לגבי אותה ליבה חשאית. אולמרט הצטרף במהלך הזה למהלך הפומבי של ראש השב"כ לשעבר - יובל דיסקין, שבמסע הזעם שלו להדחת נתניהו הסיר מעליו כל אחריות. מדאיגה במיוחד העובדה שקו פרס-אולמרטדיסקין מאפיין מחנה שלם.
למעשה, זה אותו מחנה שהתייאש מהדמוקרטיה הישראלית ופועל להעמדת בכירים ישראלים לדין בחו"ל, אותו מחנה שעושה שימוש בכסף ממשלתי זר כדי לערער את המדינה היהודית-דמוקרטית. מהבחינה הזו אין כל הבדל בין ארגוני הקרן החדשה לישראל לבין פרס, אולמרט ולבני: כולם מרגישים שגנבו להם את המדינה ולכן מותר להם הכל. אבל - דווקא בגלל שפריצת הגדר שלהם נועדה להשפיע על תוצאות הבחירות, התשובה הראשונה צריכה להנתן להם כבר בשבוע הבא - בקלפי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם