פיתוח מתקופת התנ"ך עוזר לייצר ירקות אקולוגים
בעת העתיקה, עוד לפני שהתגלה "קיצור הדרך" של השימוש בכימיקלים, החקלאים היו מחברים בין שושרי צמח עמיד לגזע צמח עדין כדי ליצור שתיל חזק עמיד בפני מחלות. כעת עושה הרעיון קאמבק זאת כתוצאה מלחץ בינלאומי לצמצום השימוש בחומרי הדברה

תהליך שמביא לחסכון רב באנרגיה.חממה צילום: יהודה לחיאני
תהליך גידול זה, שהתגלה בארץ ישראל בתקופה הקדומה, מאפשר לחקלאים לגדל זני ירקות פופולאריים של עגבניות, מלפפונים, חצילים ועוד. השתיל המורכב מניב יותר מזון ועמיד יותר מפני מחלות. שתילי ירקות רגישים במיוחד למחלות קרקע כגון פוזריום, מקרופומינה, מונוספוראקוס ווירוס mnsv.
ניסיונות שטח הוכיחו כי לשתילים המורכבים עמידות טובה למחלות אלו. מערכת השורשים המפותחת מעמיקה לתוך הקרקע ונאחזת בה היטב ובדרך זו גם חוסכת במים מכך שהיא מגיעה וניזונה ממקורות מים עמוקים יותר ששורשים אחרים אינם מגיעים אליהם.
התוצאה הסופית והמכרעת מתבטאת ביבול גבוה משמעותית לעומת זנים שאינם מורכבים. השתילים המורכבים מצטיינים בקצב צימוח מהיר במיוחד שמשפיע ישירות על חיסכון באנרגיה הדרושה לגדלם מכך שהם נקטפים מספר שבועות לפני ירקות
רגילים וחוסכים את האנרגיה הדרושה לחימום החממה בשבועות שנחסכו. ההבשלה המהירה מאפשרת גם הגעה מוקדמת יותר לשוק כדי שהחקלאים יוכלו לשווק תוצרת ולקבל תמורה גדולה יותר טרום העונה.
יצוין כי כיום ישנן בישראל חמישה משתלות ליצור ירקות שחזרו לעבוד בשיטה המבוססת על התגלית התנ"כית אחת מהן היא משתלת חישתיל שמפעילה גם באותה שיטה חמש משתלות נוספות באפריקה, יוון וטורקיה. קצב הגידול השנתי של השימוש החקלאי בהרכבות הוא 5-10% בשנה בעולם המערבי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום המדע -
