מקטינים את האזרח הקטן

אין מה לעשות וגם אין בררה. כל הזמן אנחנו בתהליכי הידוק חגורה. עוד טיפה ועוד קצת, ותפנה בבקשה מקום לאחרים. מצד אחד זו הארנונה שלוחצת על הסרעפת, אחר כך בא החשמל שמעיק, מחירי הרכב שעולים, המים בזינוק

אייל לוי | 1/1/2013 9:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
פעם שתינו שמפניה בערב השנה האזרחית החדשה, עכשיו אנחנו בעניין קאווה, שלוש במאה. אבל אל תדאגו, בעוד שנתיים תנערו ברחוב בקבוק קוקה-קולה ותפתחו עם חיוך אחרון כשהוא יתיז קצף משומש לכל עבר.

זהו, בטקס חגיגי, במעמד ראש הממשלה וחבר יועציו, יינעל כיסו של האזרח הקטן. מצבנו לא יהיה רע יותר, כדאי שתתעודדו. אני מחשיב את עצמי לאזרח קטן וגאה. כל כך קטן, שבקרוב אבקש להחליף סטטוס לקטנטן עם אופציית הרחבה למיניאטורי.
"אומרים ששם הרבה יותר רע". מוחים על התוכנית הכלכלית באתונה צילום: אי פי

אין מה לעשות וגם אין בררה. כל הזמן אנחנו בתהליכי הידוק חגורה. עוד טיפה ועוד קצת, ותפנה בבקשה מקום לאחרים. כבר אין לי לאן לסגת. אני חנוק כמו רקדנית בטן בתוך מחוך, נושם בעזרת קשית ומפית. מצד אחד זו הארנונה שלוחצת על הסרעפת, אחר כך בא החשמל שמעיק, מחירי הרכב שעולים, המים בזינוק. הם לא התייקרו בהרבה, כולה שלושה אחוזים. בקטנה, תוספת של שקלים בודדים. לא תרגישו את זה כשתלכו לישון.

רק מי ישן? האזרח הקטן יושב על הרצפה הקרה וסופר לירה ללירה כדי שהמינוס לא יתפח לממדים מפלצתיים והוא ישקול צעדים קיצוניים, למשל מקלחת אחת בשבוע.

כבר עכשיו אני בודק מהלכי ייעול משפחתיים לקראת השנה החדשה: לא לצאת לטיולים ארוכים (חבל על הדלק), לא לשתות קפה (חבל על החלב), למסעדות לא הולך (אין כמו בבית), בקולנוע לא מבלה (אין כמו VOD). לאט-לאט נגמר הכסף הקטן גם בקופת "דן חסכן" שמתחת לכיור.

והבעיה היא שכמה שפה רע, אומרים ששם
הרבה יותר. "מה אתה בוכה, חתיכת גולם"? צועקים עליך הממונים. "אתה לא רואה מה קורה ביוון ובספרד. ומה נהיה מאירלנד? טוס לארצות הברית, תפגוש את המצוק הפיסקלי בכבודו ובעצמו, ואז תתחנן לחזור".

אם לא שמתם לב, האזרח הקטן נמצא תחת מתקפה. מצד אחד שר האוצר יובל שטייניץ מסביר שאין בררה, חייבים לקצץ בבשר החי, מצד שני ראש הממשלה בנימין נתניהו חוזר ומדגיש שמצבנו לא היה טוב יותר. חינוך חינם מגיל שלוש, הוזלה דרמטית במחירי הסלולר, 350 אלף מקומות עבודה חדשים ואפילו השכר עלה. שלו, כמובן.

אז האזרח השפוף מבולבל מכמות הנתונים, אבל יותר מזה הוא מודאג מעתיד ילדיו. מילא שהוא נדפק עד העצם, אבל המצב רק מחמיר והשמים באופק שחורים ומאיימים.

הנה ילדיו צעירים, מאושרים וחסרי דאגות, אבל עוד מעט גם הם ייכנסו למעגל הסגור, ואז איך יסביר להם שבכל 1 בינואר העולם הולך וגדל, ואילו אנחנו רק הולכים וקטנים, ובקרוב עלולים להיעלם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אייל לוי

צילום: .

כתב ותחקירן ראשי של מערכת הספורט ב"מעריב". בנוסף כותב במוסף "סופשבוע", חבר מערכת התוכנית "ספורTV" בטלוויזיה החינוכית

לכל הטורים של אייל לוי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים