ראשי » חדשות » דעות

חלוקה ראשונית

המצע הביטחוני של מפלגת מרצ רחוק שנות אור מזה של לפיד או העבודה. אז למה בסקרים ממשיכים לכלול אותם יחד בגוש אחד?

עד לא מכבר נהגו לסכם את תוצאות הסקרים בחלוקה לשני גושים של חברי כנסת: ימין והחרדים מול השמאל, שכלל בתוכו גם את חברי הכנסת הערבים. על פי חלוקה זאת, למשל, הגברת חנין זועבי הייתה בגוש אחד עם שאול מופז או עם בנימין (פואד) בן-אליעזר. אבסורד מארץ האבסורדים. עם זאת, צירוף כזה הגדיל בצורה מלאכותית את המספר הצפוי של מצביעי "השמאל", ובכך למעשה יצר מצג שווא של סקר. לאחרונה נראה כי החלוקה הזו נעלמה ממרבית הסקרים המוצגים בתקשורת שלנו.

לקראת הבחירות הבאות אנחנו עדים לחלוקה אחרת של גוש מרכזשמאל מול גוש ימין (ללא החרדים), וצמד המילים "מרכז-שמאל" הפך זה מכבר למושג פוליטי שגור. כמובן שמיד עולה השאלה ההגיונית: אם יש מרכז-שמאל, למה שלא תהיה גם מקבילה של מרכז-ימין? האם לא טבעו של המרכז לנוע לימין או לשמאל? ואם כך, למה שלא נדבר בנפרד על ימין, על מרכז ועל שמאל, כפי שנהוג בהרבה מדינות במערב?

באותו הקשר, בואו נתמקד בחלוקה של הסקרים לגוש "מרכז-שמאל". בדרך כלל המפלגות המרכיבות אותו הן העבודה, יש עתיד, התנועה ומרצ. לטענתי, גוש כזה הוא מלאכותי ומטעה, והוא דומה, למשל, לניסיון להרכיב בקרב החיות את "גוש חיות הג'ונגל," הכולל את הנמר עם האיילה והזברה.

מדוע? הסיבה המרכזית לכך היא שיש פער עצום ותהומי בין מפלגת מרצ לבין שאר המפלגות; למשל, בכל הנוגע למצע המדיני-ביטחוני שלהן. לדעתי, זהו הקריטריון העיקרי הראשון במדינת ישראל לבחינה מהותה והשתייכותה (ימין, שמאל ומרכז) של מפלגה פוליטית. מצע מרצ מבדל את המפלגה הזו באופן חד וברור מאלו של יאיר לפיד ושלי יחימוביץ' (לציפי לבני אין מצע, אך דבריה דומים כמו שתי טיפות מים לעקרונות של השניים) בכל מה שקשור למרכיבים של המצע המדיני-ביטחוני.

בנושא הפלסטיני, מצע מרצ מתייחס אמנם לרעיון "שתי המדינות לשני העמים", אך הקביעה כי ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי אינה מופיעה אצלו; אין בו קביעה ברורה על התחייבות פלסטינית לסוף הסכסוך; הוא קובע את הגבולות בקווי '67 ובסיום מלא ומוחלט של ה"כיבוש" בלי להתחשב בשיקולי ביטחון; אין שום התייחסות לגושי ההתיישבות ולשאלה אם הם יישארו בידי ישראל; נדרשת הקפאה מוחלטת של הבנייה בהתיישבות ובמזרח ירושלים בזמן המשא ומתן עם הפלסטינים, אך אין מילה על בנייה אפשרית בגושים בשל הריבוי הטבעי; אין שום פתרון לסוגיית הפליטים הערבים ולזכות השיבה; אין שום התייחסות לפירוז המדינה הפלסטינית, לטרור פלסטיני וללחימה נגדו; אין שום ביטוי לעמדה מול חמאס.

אצל לפיד ויחימוביץ' לעומת זאת, הכל הפוך. ב"יש עתיד" מוקדש פרק מיוחד לחמאס ולצורך לנהל נגדו לפעמים "מבצעים קרקעיים רחבי היקף". בכל הקשור לסוריה, מרצ מוסרת את כל רמת הגולן לממשלה הנבחרת במדינה שתקום לאחר שלטונו של בשאר אסד. לפיד ויחימוביץ' מצדם מייעצים להיזהר ולראות מה בכלל קורה שם.

הפתרון לגרעין האיראני, כך לפי מרצ, יבוא מעצם התהליך של משא ומתן מהותי עם הפלסטינים. גם לפיד וגם יחימוביץ' משאירים לישראל את הזכות לפעול צבאית לאחר מיצוי כל הדרכים האחרות. לפיכך, השאלה המסקרנת היא למה בסקרים ובשיח התקשורתי לא מגדירים "גוש מרכז" ו"גוש שמאל יהודי" נפרדים, כשהאחרון הוא רק מרצ? כל קורא ותשובתו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

עמוס גלבוע

יליד ישראל, מוסמך האוניברסיטה העברית במדעי המזרח וערבית, תא"ל במיל'. שימש בתפקידי מודיעין בכירים וכיועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. כיום משמש כיועץ לענייני מודיעין ומרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

לכל הטורים של עמוס גלבוע