אין הרתעות כירורגיות
חבל לשגות באשליות. הרתעה ארוכת טווח לא תושג במבצע הזה. אבל צריך גם לדעת שבסיבוב הבא, אשר יגיע בוודאות, אי אפשר יהיה להשיג אפילו ניצחון חלקי בלי לפגוע באוכלוסייה האזרחית
אפשר כמובן ללעוג לזה, לקרוא לזה דמיון מזרחי, ולהאמין שבסופו של דבר במוקדם או במאוחר האמת האובייקטיבית תופיע גם בעזה ותכה בפרצופה. אבל בואו נודה שגם אחרי שמנכים מהמשוואה את כל הגוזמאות והשקרים, עדיין האמת האובייקטיבית היא ששני הצדדים מכים קשות זה בזה ועל שניהם עוברים ימים קשים.
הכנסת לא הותקפה וברוך השם לא נגרמו נזקים כבדים בתל-אביב, אבל אחרי 300 תקיפות של חיל האוויר עדיין יש לחמאס יכולת מבצעית והתלהבות נפשית להמשיך לשגר רקטות ולשבש באופן משמעותי את החיים בישראל.
יתר על כן, צה"ל מכין את כוחותיו לקראת הפקודה להיכנס לתוך הרצועה בפעולה קרקעית, אבל הכול יודעים שהדרג המדיני יהסס וישקול ויחשוב עשר פעמים לפני שייתן לו את הפקודה.
עכשיו בואו נחשוב רגע על הרתעה; הרתעה פירושה מצב שבו יש למישהו יכולות ואמצעים לתקוף, אבל הוא נמנע מכך מחשש שהמחיר שישלם יהיה כואב מאוד. אז מי מרתיע את מי? לנו יש כוח ואמצעים אבל אנחנו חוששים להפעיל אותם מחשש שהמחיר יהיה כואב. ומנגד, חמאס לא מהסס להשתמש במלוא כוחו ולא חושש מהמחיר שנגבה ממנו.
אין הרתעה בלי לשלם מחיר
התקיפה הכירורגית היא באמת הישג מקצועי נדיר. פוגעים ישירות בתשתיות הטרור, הורסים את היכולת ההתקפית של האויב ולא פוגעים בחפים מפשע. האוכלוסיה האזרחית לא רק שלא נפגעת אלא אפילו מקבלת מישראל אספקה ודלק. זה מרשים מאוד, אבל לא משיג הרתעה. אי אפשר להשיג הרתעה מול חמאס בלי להמריד נגדו את הרחוב שלו, ובלי לחתור לניצחון צבאי חד-משמעי שיוריד אותו על הברכיים, וניצחון כזה אי-אפשר להשיג בלי לפגוע פגיעה מאסיבית באוכלוסיה האזרחית, בלי להכניס אותה למקלטים, בלי להרעיב אותה ואפילו בלי לכבות לה את החשמל.
את זה אנחנו לא עושים כי להרתעה כזו יהיה מחיר בינלאומי לא פשוט, ומחיר של מחלוקת פנימית קשה על מותר ואסור במלחמה. בלי להיכנס לשאלה העקרונית והמוסרית,
אפשר לקבוע כעובדה שממשלת ישראל לא מוכנה כרגע לשלם את המחיר הזה, בוודאי לא לפני הבחירות.
לכן, חבל לשגות באשליות. הרתעה ארוכת טווח לא תושג במבצע הזה. אפשר להשיג עוד פגיעות קשות בתשתיות וביכולות של חמאס ושל הארגונים השונים, דבר חשוב כשלעצמו אבל לא בעל ערך אסטרטגי. צריך להמשיך לעשות את זה. אבל צריך גם לדעת שבסיבוב הבא, אשר בוא יבוא בוודאות, אי אפשר יהיה להשיג אפילו ניצחון חלקי בלי לפגוע באוכלוסיה האזרחית בעזה, בלי בכי ונהי שיעלה מהרחוב העזתי ויאיים על שלטון חמאס. אין הרתעה בלי לשלם מחיר. מחיר הוויכוח הפנים ישראלי ומחיר בינלאומי לא מבוטל. הממשלה הבאה תצטרך להתמודד עם המציאות העגומה שאין ארוחות חינם ואין הרתעות כירורגיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם