תנו את עזה למצרים
מעורבות מצרים בעימות טובה לישראל. עכשיו רק צריך להפציר בהם לקחת אחריות על כל צורכי הפלסטינים - מגז ועד חשמל ומים
קנדיל והנייה בעזה, להעביר את האחריות למצרים צילום: רויטרס
אנחנו חייבים גם לחשוב הלאה. להכניס לתודעה סוף סוף שאין לנו מה לחפש ברצועת עזה. אחרי ההתנתקות והנסיגה לקווי שביתת הנשק שנקבעו בפברואר 1949 אין לנו יותר יישובים שם, לא צריך להגן על איש, וגם לא לשמור על שיירות של מתנחלים שנוסעות לגוש קטיף או יוצאות מנצרים. השלטון בעזה הוא חסר תקנה. אין שיג ושיח לשלום אמיתי עם חמאס, שרואה בכל שטח ישראל אדמת הקדש מוסלמי. אפשר להגיע איתם רק להפסקת אש ארוכה, במקרה הטוב.
צודק השר ישראל כץ שהעלה את הדברים בסוף השבוע שוב, הפעם בראיון לערוץ .2 אנחנו צריכים להתנתק מעזה סופית, לעשות בינינו ובינם גבול מדיני קשוח ולהתייחס אל הרצועה כאילו הייתה סוריה או לבנון. אין יוצא ואין בא. לא אספקת חשמל, לא חילופי סחורות ולא החרמת מוצרים. לא פטרוזיליה ולא כוסברה. לא מעברי גבול ולא קשר ימי. את עזה צריך לפתוח לכיוון מצרים ולא לכיוון ישראל. לעודד כמה שיותר מעברי רפיח. מה שלא עשינו ב1967- אחרי שהתעקשנו לבלוע את עזה לתוכנו, צריך לעשות עכשיו.
מבצע "עמוד ענן" עשוי לפתוח חלון הזדמנויות מיוחד במינו. הביקור בעזה של ראש ממשלת מצרים, איש "האחים המוסלמים" הישאם קנדיל, התקבל אצלנו בחשש גדול. למה, בעצם? צריך דווקא לעודד את החיבור הזה, להפוך את מצרים ורצועת עזה לישות אחת ולהפציר במצרים לספק לעזה את כל הצרכים - מגז טבעי ועד חשמל ומים. שלטון מרכזי של מדינה רצינית כמו מצרים עדיף על שלטון טרור של חמאס בלבד.
ביומיים האחרונים הפכה מצרים למרכזיה דרכה מתנהל כל המשא ומתן המדיני. הנשיא מוחמד מורסי מקבל את השיחות ואת האורחים. אובמה פונה אליו, ראש ממשלת טורקיה מבקר אצלו, מנהיגי חמאס יודעים שרק משם תבוא להם הישועה. זו התפתחות חיובית, בסך הכל. מצרים לא אוהבת אותנו, אבל רוצה רגיעה. בעצם, אין שום הבדל בינה ובין סוריה, שם אנחנו מחזיקים גבול שקט רק בגלל האינטרס המשותף. ואסור לשכוח שיש בינינו ובין המצרים הסכם שלום.
במסגרת המדיניות הזו צריך להסיר גם את המצור על עזה, שגורם לנו צרות צרורות לאורך שנים וסיבך אותנו עם טורקיה ומדינות אחרות. כל אנייה יכולה להיכנס לשם, אם היא לא נושאת נשק, ואפשר לבדוק היטב אם ספינה מזוינת גם
מרחוק. המרמרה המפורסמת הייתה תקועה עד היום בעזה אם היינו מאפשרים לה להיכנס - ואנשיה היו נשכחים שם, בתוך האפילה האסלאמית. הרי אין בעזה נמל עם מים עמוקים, ואין אפשרות אמיתית לעגון. אם מצרים רוצה, שתבנה להם נמל כזה.
ואם פעם מיליון וחצי הפלסטינים בעזה היו חלק מהסכנה הדמוגרפית שמרחפת על ישראל, זה הזמן להתחמק מהסכנה הזו אחת ולתמיד. מדינת חמאס צריכה להיות מדינה נפרדת, או כאמור חלק ממצרים. כך גם העולם אולי יתייחס אלינו אחרת, לא ככובש אלא כמשחרר. ואם ימשיכו לירות משם טילי פאג'ר ,5 צריך להגיב בנחישות - כאילו סוריה או לבנון תקפו אותנו - עד שנשיג איתם הודנה לזמן ארוך, אבל כנראה שלא יותר מזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם