ד"ר רשע האמיתי: מי היה קים ג'ונג איל?
שליט קוריאה הצפונית שהלך לעולמו היה אפוף מסתורין. בעוד עמו סבל, הוא נהנה מהחיים הטובים והפך את ארצו למדינת גרעין. פרופיל

פרטים רבים בביוגרפיה של קים עדיין אינם ברורים. לפי ההערכות הוא נולד ב-1941 או 1942 בחלק המזרחי של ברית המועצות. באופן רשמי פורסם כי מקום הולדתו הוא הר פאטקו, הנקודה הגבוהה ביותר בחצי האי הקוריאני.
"בזמן שהוא נולד היו רעם וברק, הקרחון שבאגם של הר פאטקו פלט צליל מסתורי כאשר הוא נשבר וקשת כפולה בהירה הופיעה", מספרת האגדה הרשמית על יום הולדתו של קים.
אחיו הצעיר טבע כאשר היה ילד ואמו מתה כאשר קים היה בן שבע. אביו היה המנהיג הראשון של קוריאה הצפונית, קים איל סונג, שזכה לכינוי "המנהיג הגדול".
את דרכו הפוליטית החל קים ב-1964 במפלגת העובדים השלטת, תחילה במחלקה הארגונית ובהמשך גם היה חבר בפוליטביורו. ב-1973 הוא מונה למזכיר לענייני תעמולה ולאחר שנה הוכרז באופן רשמי כיורשו של אביו. בהמשך מילא תפקידים נוספים במפלגה, בממשלה ובוועדה הצבאית. ב-1991 הוא מונה למפקד העליון של הצבא. ב-1994, לאחר שאביו מת באופן מפתיע מהתקף לב בגיל 82, קיבל קים את השלטון במדינה.

לקים יצא מוניטין של פלייבוי עם משיכה לנשים צעירות במיוחד. "הוא גייס נשים צעירות ואטרקטיביות בגיל תיכון כדי שישתתפו ב'בריגדות האושר', שמטרתן היא לעזור לבכירי המשטר להירגע", אמר בכיר לשעבר בסוכנות הביון האמריקאית.
לפי ההערכות, קים היה נשוי שלוש פעמים, כאשר לפני שנים אחדות הוא נישא למזכירתו הוותיקה, קים אוק. נולדו לו שלושה בנים ובת, כאשר הבן הצעיר ביותר – קים ג'ונג-און – הפך כעת למנהיג החדש של המדינה המסוגרת. בנו הבכור קים ג'ונג נאם, שמתגורר במקאו, סולק מיפן ב-2001 אחרי שניסה להיכנס למדינה בדרכון מזויף כדי לבקר בדיסנילנד של טוקיו ואשתקד יצא נגד העברת השלטון בירושה.
בעוד שתושבי ארצו סבלו מעוני כבד ומשיטפונות קטלניים ורבים מהם הושלכו למחנות מאסר, קים לא ויתר על החיים הטובים. הוא זכה לארוחות משובחות, הכוללות את המעדנים האהובים עליו – חמור צלוי ולובסטרים חיים - והחזיק בצי של מכוניות מהירות למרות שיש לו גם אהבה רבה לרכיבה על אופניים. הוא גם אהב מאוד קולנוע ומחזיק באוסף של 20 אלף סרטים, בעיקר מסדרות ג'יימס בונד, יום שישי ה-13 ורמבו.
הופעותיו של קים לא היו שכיחות, וכאשר הוא נראה בפומבי היה מדובר בדרך כלל באירועים מתוזמנים, כאשר הוא לווה בפמליה גדולה מאוד של יועצים והוא עצמו היה חנוט בחליפה האפורה המסורתית, לעתים עם משקפי שמש ונעל נעלי עקב כדי לפצות על גובהו (1.60 מטר).
קים גם כמעט לא יצא לביקורים מחוץ לגבולות המדינה, וכאשר הוא נסע לסיורים בחו"ל, הוא בדרך עשה זאת הוא ברכבת בשל פחד מטיסות, במסעות שלעתים נמשכים ימים ארוכים. עיקר נסיעותיו היו לסין ולרוסיה, כאשר גם בחודשים האחרונים הוא ביקר בשתי המדינות.

צבא מיליון החיילים של קוריאה הצפונית היה הגאווה המרכזית של קים ג'ונג איל. באופן תדיר נערכים מצעדים ראוותניים במרכז הבירה פיונגיאנג וסוכנות הידיעות הרשמית הציגה לא פעם את תמונותיו של השליט כשהוא מבקר ביחידות הצבאיות השונות.
למרות שתוכניות הגרעין והטילים הבליסטיים ארוכי הטווח החלו עוד בימיו של אביו, בימיו של קים נערכו הניסויים של שיגורי הטילים והניסוי הגרעיני הראשון באוקטובר 2006. בעקבות זאת, התחדשו שיחות שש המדינות – ארה"ב, רוסיה, סין, יפן ושתי הקוריאות – אשר הביאו כעבור חודשים אחדים להסכם על פירוק תוכנית הגרעין בתמורה לסיוע בינלאומי של מזון ונפט.
אולם על אף שהממשל האמריקאי של הנשיא ג'ורג' בוש אף הסכים להסיר את קוריאה הצפונית מרשימת המדינות תומכות הטרור וקוריאה הצפונית אף פוצצה את מגדל הקירור בכור ביונגביון, מחלוקת סביב תהליך הווידוא של הפירוק הגרעיני הובילה למבוי סתום. בעקבות זאת ערכה המדינה ניסוי גרעיני נוסף לפני שנתיים ובעקבות זאת הוטלו עליה סנקציות נוספות. בחודשים האחרונים אף פורסם כי קוריאה הצפונית מגבירה את העשרת האורניום ומפתחת טילים שיגיעו לארה"ב.
בימיו של קים גם גבר שיתוף הפעולה בין קוריאה הצפונית לבין מדינות סוררות. מדענים צפון קוריאנים סייעו לאיראן עם בניית הטילים הבליסטיים – על פי ההערכות, השיהאב 3 מבוסס על הטיל נודונג-1 – בעוד שהמדינה הייתה מעורבת גם בבנייתו של הכור הגרעיני הסורי שהופצץ בספטמבר 2007. כמו כן דווח על שיתוף פעולה בתחום הגרעין והטילים עם מיאנמר, ושרת החוץ האמריקאית הילארי קלינטון ניסתה לשכנע בביקורה במיאנמר את השליטים לעצור זאת.

קים קיים שתי פגישות פסגה היסטוריות עם מנהיגי הדרום – בשנת 2000 עם הנשיא קים דה-ג'ונג, וכעבור שבע שנים עם הנשיא רו מיון-הון – אולם השיחות לא הביאו לקידומו של תהליך שלום שיסיים את מצב הפסקת האש שבו נמצאות שתי המדינות מאז סיומה של המלחמה ב-1953.
מאז בחירתו של קים מיונג-באק לנשיא קוריאה הדרומית לפני קרוב לארבע שנים, גברה המתיחות בין המדינות ולא פעם אף הגיעה לסף עימות צבאי. השיא היה בשנה שעברה, אז הטביע טורפדו צפון קוריאני אוניית מלחמה של הדרום ו-46 מלחים נהרגו, והפגזה על איים בגבול השנוי במחלוקת גרמו למותם של שני חיילים ושני תושביהדרום. הצפון קוריאנים גם איימו לפעול נגד תמרונים משותפים של הדרום עם ארה"ב, ולאחרונה אף הזהירו כי יפגעו בעצי חג המולד המוצבים ליד הגבול.
בשנת 2008 סבל קים משבץ מוחי שעל פי ההערכות השפיע על יכולת התפקוד שלו, ובנוסף פורסמו הערכות של גורמי מודיעין כי הוא סובל מסרטן בלבלב. למרות שהמשטר ניסה להראות כי קים עדיין פעיל, החל השליט בתהליך של קידום בנו הצעיר, קים ג'ונג-און, לתפקיד היורש. הוא מונה לתפקידי מפתח במפלגה השלטת ובצבא ואף נראה לצד אביו בסיורים ברחבי המדינה.

למרות שרבים ראו בקים מנהיג שאי אפשר לחזות את צעדיו ואשר מהווה סכנה ליציבות הבינלאומית, היו גם מי שמגדירים אותו כאדם רציונלי. "הוא לא משוגע", הסביר פיטר מאס מעיתון ניו יורק טיימס לפני שנים אחדות. "הוא די רגשני. היא גם מרוכז בעצמו. אבל משוגע? לחלוטין לא".
גם השאלה לגבי עתידה של קוריאה הצפונית אינו ברור. מסמכים של משרד החוץ האמריקאי שהודלפו על ידי אתר ויקיליקס הראו כי המתרחש במדינה המסוגרת עדיין מהווה תעלומה גדולה עבור ארה"ב ומדינות אסיה.
אחד המזכרים תיאר ארוחת ערב בפברואר 2010 בסיאול, שבמהלכה טען סגן שר החוץ הדרום קוריאני, צ'ון יונג-וו, בפני השגרירה קייטלין סטיבנס כי קוריאה הצפונית כבר קרסה למעשה מבחינה כלכלית, וכי היא תקרוס פוליטית בתוך שנתיים עד שלוש שנים אחרי מותו של קים.
גם בסין, בת בריתה הקרובה של פיונגיאנג, התייחסו בהומור למתרחש בצפון. בספטמבר 2009 נועד סגן שרת החוץ, ג'יימס סטיינברג, עם דאי בינגאו, אחד מבכירי השלטון הסיני בתחום יחסי החוץ. דאי צחק כי על אף שקים ככל הנראה סבל משבץ ואיבד משקל, הרי שעדיין יש לו "מוח חד" והוא זכה שוב למעמד של "שתיין טוב למדי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
