מנהל תל השומר חושש מהתפטרות המתמחים: "אני מוטרף מפחד"

הפרופסור זאב רוטשטיין, מהדמויות החזקות במערכת הבריאות הציבורית, עמד לימינם של המתמחים מאז שהחלה המחאה. עתה, 96 שעות לפני סכנת הכאוס שמאיימת על בתי החולים, הוא קורא להם לשוב לעבודה סדירה. "אני מודאג, עצבני. אני לא יודע איך עוצרים את החבר'ה האלה ובאמת מקווה שהם לא יתפטרו"

ליטל גרוסמן | 31/8/2011 7:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מאז שהחלה מחאת המתמחים עמד מנהל בית החולים שיבא, הפרופ' זאב רוטשטיין, מהדמויות החזקות והססגוניות במערכת הבריאות הציבורית, לימינם של המתמחים המוחים. כעת, כשההסכם כבר חתום והמחאה מסרבת להירגע, קורא להם רוטשטיין שלא להתפטר ולשוב לעבודה סדירה.

פרופ' רוטשטיין, מדוע אחרי שתמכת במחאת המתמחים לאורך כל הדרך, עכשיו אתה קורא להם לחזור בהם ולא להתפטר?
"זה ממש לא נכון. אני תומך ברופאים הצעירים, העתיד של הרפואה הציבורית בישראל, בדרישה שלהם לאיכות חיים ולשכר הוגן, אבל אף פעם לא תמכתי במאבק שלהם. צריך להפריד בין האהדה שלי לרופאים הצעירים שקיימת גם היום, לתמיכה במאבק. ויש הבדל גדול בין לתמוך בהם לבין מה שהיה כתוב בעיתונות שאני מעודד אותם, מסית אותם וממריד אותם לפוצץ את ההסכם הקיבוצי".

עצרת אלף המתמחים, אתמול
עצרת אלף המתמחים, אתמול צילום: דודי ויזגאן
זו סמנטיקה. באופן מעשי אפשרת למתמחים לערוך פה כנסים. אפילו את ההחלטה להתפטר הם קיבלו פה בשיבא
"זה מיקום גיאוגרפי ועצם העובדה שעשו את זה פה לא יכולה לגזור הסכמה או אי הסכמה שלי עם הצעד. מעולם לא נתתי את הסכמתי לא בשתיקה ולא שלא בשתיקה. לשפוך עלי את הצבע הזה זה פשוט עוול. אם את שואלת אותי אם אני מסכים עם הצעד של ההתפטרות? אם המטרה מקדשת את האמצעי להתפטר? התשובה היא חד משמעית לא.

"אני רואה את עצמי קודם כל כמשרת ציבור וככה אני רואה את עצמי גם בשביתה וגם אחריה. ולכן היום כשהמתמחים מאיימים לעזוב את בית החולים, אני חושב שזה לא בסדר. אמרתי להם שלא יתפטרו ושננסה בבית שלנו לפתור את הדברים. יש להם זכות להפוך את הההסתדרות הרפואית, יש להם זכות לזרוק את היו"ר, יש להם זכות למחות נגדו; אבל אין להם זכות אחרי שההסכם הקיבוצי חתום לשבות ולנקוט בצעדים ארגוניים. ככה אני תופס את הצעד שלהם".
"צריך להחזיר את החולים לרפואה הציבורית"

137 רופאים משיבא הגישו מכתבי התפטרות. כמעט חמישית ממצבת הרופאים שלך. מה תעשה אם הם לא ייענו לבקשתך ולא יגיעו ביום ראשון לעבודה?
"התפקיד שלי זה לא ללכת ולאיים על המתמחים שעזבו. אני חושב שאנחנו צריכים להקטין את הלהבות. יש לנו עסק עם אנשים שמבינים עניין. עם אנשים טובים שהתסכול שלהם פרץ כל גבול, שמצפים לאיזה הוקוס פוקוס שאני כרגע לא רואה אותו. אני באמת עוד מקווה שהם לא יתפטרו".

היו שמועות על כך שהובטח למתפטרים של שיבא כי הם יוחזרו לעבודה כשהכל ייגמר
"חד משמעית: לאף אחד לא הובטח שום דבר בשיבא. אנחנו מתייחסים למתפטרים בתור מתפטרים. מי שירצה לחזור לעבודה יפנה אלינו, ובהתאם לצורך ובהתאם לכישורים נשקול את חזרתו לעבודה".

אם הם יתפטרו, איך זה ישפיע על בית החולים?
"יש כמה שאלות שאין לנו עדיין תשובות כמו הפיזור של המתפטרים אבל זה ישפיע רע מאוד".

איך אתה חושב שזה יסתיים?
"אני יושב פה מודאג, עצבני, לא נושם, מוטרף מפחד: מה יהיה? ולאן זה הולך? אני לא יודע איך עוצרים את החבר'ה האלה. אני מרגיש שנעשה להם אי צדק, שמרחו אותם ועוד ירקו להם בפרצוף. אני שמעתי התבטאויות של הממונה על השכר באוצר, הוא לא בדיוק פרגן לרופאים שגמר לסדר רק אתמול".

הטענה היא שלמנהלי בתי החולים הגדולים היה אינטרס ללבות בהתחלה את המחאה נגד הסכם, שלא כלל הכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים, מהלך שבו אתם תומכים. עכשיו, כשההסכם נחתם ללא השר"פ, אתם רוצים לחזור לשגרה?
"השאיפה שלי לשר"פ קיימת אבל לא בשבילי אישית אלא כי אני מאמין שצריך להחזיר את החולים לרפואה הציבורית. 80 אחוז מהציבור משלמים עבור שב"ן, שקראתי לו מב"ן (מס בריאות נוסף). זהו מס שלרוב האשנים אין מושג למה הם משלמים אותו. אבל כל הכסף הזה הולך לרפואה הפרטית.

"המדינה לקחה יותר מ-4 מיליארד שקל ושמה חומה בינו לבין מערכת הבריאות הציבורית, ומישהו צריך להתריע על זה. אני מאמין, אחרי 34 שנים במערכת הבריאות הציבורית שהשר"פ יעזור להחזיר גם את החולים, גם את הרופאים, וגם את

הכסף הציבורי למערכת הציבורית. סברתי שהמשא ומתן היה הזדמנות פז להצטרף ולהגיד שזו מטרה נכונה, מטרה שסגן שר הבריאות תומך בה וגם ההסתדרות הרפואית. ברגע שהחליטו שלא להכניס את זה להסכם הקיבוצי, אני יכול להתעצבן, אני יכול לכעוס, אני יכול לבכות.

"הלב שלי אולי קרוע לחתיכות אבל זה המצב. אין לזה שום קשר למאבק. להלביש על כך את זה שפיצצתי או פוצצנו הסכם, שהסתתי או הסתנו מתמחים זו עלילת דם שיותר גרועה מדרייפוס. עשיתי את זה לפני, במהלך, ואני אעשה את זה גם אחרי השביתה".

"אחרי 164 ימי שביתה, יש סיכוי סביר שהשכר אפילו ירד"

אתה חושב שיש גם דברים טובים בהסכם?
"כן, כמה וכמה דברים. קודם כל הנושא של הפריפריה הוא מעולה. נתנו להם את היכולת להתפרנס ולחיות באיכות חיים מתקבלת על הדעת וזה הישג גדול. שתיים, עצם ההכרה בחלק מהמקצועות כמקצועות במצוקה.

פרופ' זאב רוטשטיין
פרופ' זאב רוטשטיין צילום: אלי דסה
"אני מקווה שזה יספיק כדי לשכנע אנשים לבוא למקצועות האלו, אבל יש לי תחושה שזה לא מספיק - שזה אספירין. אני גם מרוצה מהזרמת התקנים למערכת. אני לא מרוצה מזה שהם הוקצו קודם כל לפריפריה: אם נחכה עד שימלאו את כל התקנים בפריפריה לא תישאר רפואה ציבורית במרכז. אבל בשורה התחתונה, אחרי 164 יום שביתה הרופאים במדינת ישראל מסתכלים על תלוש השכר שלהם ואומרים לעצמם שלא רק שהמשכורת שלהם לא השתפרה, אלא יש סיכוי סביר שהשכר הריאלי שלהם אפילו ירד - ופה השבר".

בתך היא מתמחה בפסיכיאטריה. האם לדעתך היא עשתה בשכל כשבחרה במקצוע הזה?
"רפואה זה מקצוע נפלא. יש בו הכל. הבעיה שאנחנו קיבלנו החלטה מושכלת, פה במדינת ישראל, לא לתת לרופאים לחיות חיים נורמליים, דהינו איכות חיים ושכר ראוי בבתי החולים הציבוריים. את שואלת אותי אם היא הייתה צריכה ללמוד את המקצוע, אם היא אוהבת אותו ומחפשת את האתגר במקצוע נפלא אז התשובה היא כן. אם היא חיפשה מקום שבו תוכל להתפרנס בכבוד ובאיכות חיים טובה? התשובה היא לא".

גיל: 61, מצב משפחתי: נשוי+5 (בת אחת רופאה מתמחה), מגורים: ראש העין, תפקידים קודמים: מנהל בית החולים הכללי בשיבא, סגן מנהל בית החולים שיבא, עוד משהו: מומחה בקרדיולוגיה וניהול מערכות בריאות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הראיון היומי

צילום:

מדור חדש במעריב. מדי יום נארח את הדמויות הבולטות על סדר היום לראיון אקטואלי נוקב. כל השאלות הבוערות, כל הסוגיות שעל הפרק וכל מי שמשפיע

לכל הכתבות של הראיון היומי

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים