"נשאות איידס במדינת
ישראל היא אות קין"
לרגל יום האיידס הבינלאומי מדבר מנכ"ל הוועד למלחמה במחלה על הסטיגמה שגורמת לעלייה במספר הנשאים בארץ שסובלים בעיקר מהחברה
"האיידס הוא מחלה חברתית". יונתן קרני. צילום: אלי דסה
30 שנה אחרי גילוי נגיף ה-HIV, הגורם למחלת האיידס, אפשר לתאר שיפור דרמטי בטיפול בנשאים. מבחינה רפואית הם יכולים לחיות חיים איכותיים. עם זאת, הבעיה הגדולה והכואבת של נשאים, כך מתברר, נעוצה בחברה הישראלית שנותרה עמוסת סטיגמות ופחדים מפני הנשאים. "האיידס היום הוא מחלה חברתית. הרופא מסביר לנשא שהוא יכול להמשיך לחיות חיים טובים, אבל סוכן הביטוח אומר לו שהוא לא יכול לקבל משכנתא, המעסיק לא מוכן לקבל אותו לעבודה, והגננת בגן אומרת לו שעדיף לו שהילד שלו יהיה בגן אחר", נאנח קרני.
תסביר את הפער הזה בין ההתקדמות ברפואה מחד, לבין היחס של החברה לנשאים מאידך.
"הרפואה יודעת להבטיח חיים טובים לנשאים שמתגלים מוקדם. תוחלת החיים שלהם היום כמעט זהה לזו של אדם שלא נושא את הנגיף או אדם שמעשן. תוך זמן קצר עברנו ממצב של מחלה סופנית למחלה כרונית, עם עול תרופתי נמוך ותופעות לוואי נמוכות יחסית. עדיין, יש פער בלתי נתפס בין המציאות לאופן שבו החברה תופסת את המחלה ולדרך שבה מתייחסים למי שנושא אותה. נשאות היא אות קין".
בקמפיין של הוועד למלחמה באיידס, לרגל היום הבינלאומי למלחמה באיידס, נחשפים שני נשאים, ברק גאון ורמי גרשוני, שמבקשים אחרי 30 שנה: עזרו לנו לשבור את הסטיגמה. למה הכוונה?
"זה מאבק על החיים. רצינו לתת פנים למחלה שאנחנו כל כך רוצים לחשוב שהיא קיימת רק במקומות חשוכים. הסטיגמה מגיעה ממקום קמאי במוח, לא רציונלי. באמצעות הקמפיין אנחנו מבקשים 'די לפחד' ו'די להפלות נשאים'. כמעט כל האנשים הרי קיימו יחסי מין לא מוגנים. לחלק נולד מזה ילד, חלק חטפו עגבת, חלק יצאו חיוביים ל-HIV, ויש כאלה שהיה להם מזל ולא קרה להם כלום. הם יכלו עכשיו להיות בכיסא הנשאים. אני לא יכול להיות איתם בחדר המיטות ולשים להם קונדום, אבל אני כן יכול להסביר".
מדוע נשים לא נחשפות?
"אני מקווה שזה עניין של זמן. הקמפיין בא לשבור גם את המציאות הזאת. ברור שיש נשאיות, הן פשוט חוששות להיחשף בגלל הסטיגמה".
בסקר שעשה הוועד למלחמה באיידס בשיתוף מכון המחקר "מותגים" ושפורסם השבוע, עולה בין השאר ש-80 אחוז מהישראלים לא היו שותים מכוס ששתה ממנה נשא. האנשים האלה לא יודעים שזה לא מידבק?
"לפי הסקר, 50 אחוז מתוך אותם 80 אחוז יודעים שאי אפשר להידבק בשתייה מאותה הכוס. הידע קיים, אבל הוא לא מתורגם להתנהגות. 70 אחוז מהישראלים לא עשו מעולם בדיקת איידס. אנשים חושבים: 'למה שאני אבדק ואמצא את עצמי אחר כך בכיסא של הנשא,
שלא רוצים לשתות מהכוס שלו?' הסטיגמה של החברה על הנשאים היא אחת הסיבות לעלייה בישראל במספר הנשאים. רוב ההידבקות היום נעשות על ידי נשאים, שלא יודעים בכלל שהם נשאים. אנחנו מנסים ליישר קו ולהתאים את הידע של הציבור לשנת 2011".
מה לגבי ילדים ותינוקות?
"ישראל היא המדינה המערבית היחידה בעולם שבה HIV לא נמצא במסגרת הבדיקות המומלצות לאישה הרה. זה מייצר מציאות שבה בכל שנה נדבקים חמישה תינוקות כי אמא שלהם לא נבדקה במהלך ההיריון. באמצעות גילוי במהלך היריון אפשר להבטיח כמעט במאה אחוז אי-הדבקה של העובר. הבדיקה היא חינם. הבעיה היא שנשים פוחדות לבקש אותה בגלל הסטיגמה, וגינקולוגים פוחדים להציע".
ומה באשר לבני נוער?
"יותר מחצי מהישראלים אומרים שהם לא קיימו או לא מתכוונים לקיים שיחה עם הילדים שלהם לגבי יחסי מין בטוחים. ההורים מקווים שבבית הספר יעשו את זה בשבילם, והמחנכת מתפללת שאבא ואמא יעשו בשבילה את העבודה".
הוועד למלחמה באיידס בישראל קיים כבר 26 שנה. כמה מהפעילות שלו נתמכת על ידי משרד הבריאות?
"פחות מעשרה אחוזים מתקציב הוועד הם ממקורות ממשלתיים. רוב הפעילות נסמכת על מתנדבים ותורמים. בפועל הוועד פועל בוואקום שבין המציאות והצרכים לבין מה שמשרד הבריאות עושה. לפעמים אני תוהה אם אנחנו לא רצים מהר מדי לעשות את מה שהמדינה בעצם הייתה צריכה לעשות. אנחנו מפעילים מערך בדיקות אנונימיות למשל, אנחנו עושים סדנאות הסברה, מחלקים תרופות לחסרי מעמד אזרחי. אם לא היינו עושים את זה, השריפה הייתה משתוללת, ואולי זה מה שהיה גורם למדינה לעשות משהו".
מה , למשל, היית רוצה שהמדינה תעשה?
"אנחנו הבאנו את בדיקות האיידס המהירות לישראל. במשך שש שנים אמרו לנו שזה לא חוקי, ובספטמבר השנה יצא חוזר של מנכ"ל משרד הבריאות שמאשר את הבדיקות. אם לא היינו מתעקשים, זה היה לוקח 20 שנה. לפני שנה החליטו לפתוח שתי יחידות לפוריות לאנשים נשאים. עד אז היחידות לטיפולי פוריות לא רצו לטפל בנשאים. בינתיים יש לנו מעל שמונה לידות ועשרות הריונות. אלה אנשים שכשאמרו להם שהם נשאים, הסבירו להם שלא יהיו להם ילדים".
בדרך כלל מי שפעיל בוועד למלחמה באיידס, מזוהה כחלק מהסטיגמה עם הקהילה הגאה או עם נשאות. אתה לא נשא וגם לא חבר הקהילה הגאה.
"אני מודע לזה שכל מי שמזוהה עם הוועד למלחמה באיידס נתפס לפעמים כמשויך לאחת מקבוצות הסיכון או כנשא. מבחינתי, זאת זכות גדולה לעמוד בראש הוועד. כמו שלא שואלים את דפני ליף על נטייתה המינית, אין סיבה שישאלו אותי. אני רואה באיידס בבואה של החברה. בעיניי, כאמור, מדובר על מחלה חברתית. זה משקף את איך שאנחנו תופסים את החלש והשונה ואיך האפליה הממסדית מרימה את הראש מול כל מי שחלש ולא בעל הון".
מה השאיפות שלכם לשנה הקרובה?
"אני אסתפק בזה שבשנה הקרובה לא יהיו תינוקות שיידבקו ב-HIV רק מפני שמשרד הבריאות כשל והאמהות שלהם לא נבדקו. מעבר לזה, אני מקווה שיהיו עוד עשרות נשאים שילכו בעקבות הקמפיין שלנו, ייחשפו ויעשו את הצעד קדימה אל תוך חברה שתקבל אותם בצורה טובה יותר".
יונתן קרני. גיל: 31. מצב משפחתי: נשוי לענת. תפקידים קודמים: סמנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, פעיל במאבק נגד העלאת שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה וממובילי מאבק הסטודנטים למיגון מכללת ספיר והעיר שדרות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם