ראש עברייני: האם תבוטל חובת חבישת קסדה?
בכנסת התנהל דיון סוער בחוק המחייב מבוגרים לחבוש קסדות על אופניים. אבל גם הציבור וגם המשטרה כבר החליטו בשביל הח"כים
אולי גם אתם נמנים על שבט הפשע הענף הזה, יחד עם יתר הישראלים שמדוושים בלי קסדה בחוצות הערים. החדשות הטובות: ייתכן שבקרוב עננת העבריינות תוסר מעל ראשכם. בשבוע שעבר נערך דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, שעל שולחנה הונחה הצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' לבטל את חובת חבישת הקסדה למבוגרים בעיר (להבדיל ממבוגרים מחוץ לעיר, ומילדים בכל מקום, שיישארו חייבים בה).
ההצעה זכתה לרוב, אבל בפוליטיקה הישראלית זה לא נגמר עד שזה נגמר: לאור הטיעונים כבדי המשקל בעד הקסדה, והופעתם של כמה רופאים מודאגים, ביקש יו"ר הועדה, כרמל שאמה, לקיים דיון נוסף בטרם הביטול יועבר לאישור סופי של מליאת הכנסת.
מדובר, צריך להודות, בהכרעה לא פשוטה. חוק הקסדה, שקידם בזמנו גלעד ארדן עדיין כח"כ מהאופוזיציה, נולד מכוונות טובות: המחוקק בסך הכל רצה להגן על שלמות גולגולתם של המדוושים. הוא לא צפה את עוצמת המחאה. רוכבי האופניים נעמדו על הגלגלים האחוריים, ודרשו שיפסיקו להתערב להם בחיים.
כל צד, כרגיל, הצטייד במחקרים משלו. ארדן הציג נתונים על שכיחותן של פגיעות הראש בקרב רוכבים נטולי קסדה; המתנגדים טענו שהחובה לחבוש קסדה מרחיקה רוכבים פוטנציאליים מהאופניים לזרועות המכונית הפרטית, והתוצאה היא גידול במספר תאונות הדרכים, שלא לדבר על זיהום האוויר והנזקים הנוספים שגורם עומס היתר בכבישים.
לדילמה הבטיחותית אפשר להוסיף גם שאלה בעלת גוון פילוסופי: עד היכן מגיעה זכותה של המדינה להתערב במטרה להגן על בריאותו של הפרט. אם כבר קסדה, למה לא לכפות על כל אדם שיוצא מהבית לחבוש אחת? זה בוודאי יקטין את שיעור פגיעות הראש, למשל כאלה שנגרמות מנפילה של פיגומים. מצד שני, אם הממלכה מרשה לעצמה להורות לנו לחגור חגורות בטיחות
- ואין חולק שמדובר בחוק שהציל הרבה חיים בישראל ובעולם - למה היא צריכה להתאפק כשמדובר ברוכבי אופניים?
לפנינו, אם כך, סוגיה שיכולה לפרנס ויכוחי סלון סוערים. אלא שממש כמו הדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת הכלכלה, מדובר בויכוחים תיאורטיים בלבד: מאז שחוק הקסדה הפך לחלק מספר החוקים, משטרת התנועה לא טרחה לאכוף אותו. בזמנו, כשביקשתי מנציג המשטרה את הנתונים הרשמיים על מספר הקנסות שהוגשו בגין רכיבה עירונית ללא קסדה, אני מוכן להישבע שבצד השני של הקו נשמע צחוק חנוק. התשובה, אגב, היתה "אפס".
מסקנה? בלי קשר לשאלה אם החוק מוצדק, מתברר שכשהציבור לא רוצה, והמשטרה לא רוצה, מה שרוצים חברי הכנסת לא כל כך משנה. ועכשיו רק צריך להחליט אם המשפט האחרון אופטימי או מטריד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם