ה"בצלם" של הירוקים
בערב סוכות שוב שימש בג"ץ כמפלט האחרון של הטבע. והציל, בינתיים, את הדיונה האחרונה בערבה. וגם האם נסתם החור באוזון?
בערב סוכות שוב שימש בג"ץ כמפלטם האחרון של אט"ד ושל הטבע בישראל. השופט עוזי פוגלמן הוציא צו ביניים, בואסר על תחילת עבודות הכרייה בדיונת החול הנדירה שליד קיבוץ סמר בדרום הערבה. הדיון בערעור של אט"ד נגד הכרייה אמור להיערך בנובמבר, מה שלא הפריע לוועדה המקומית חבל אילות להוציא אישורי עבודה לקבלן ולתת לו אור ירוק לצאת בכל רגע לשטח.
ומה אם בנובמבר יתברר שאנשי הסביבה זכו במערכה, ושבית המשפט החליט שהדיונה לא צריכה להפוך לבניינים באילת? ההתנהלות השערורייתית הזו חוזרת על עצמה שוב ושוב: בית המשפט קובע מועד לדיון, אבל לרשויות אצה הדרך לקבוע עובדות בשטח. כאילו הטבע - ועוד נכס טבע נדיר כמו הדיונה בסמר - הוא משחק לגו שאפשר לפרק ולהרכיב בחזרה בלי שנרגיש. אחרי שהתברר שלסלוגן של תוסף המזון המפורסם כנראה אין כיסוי, אולי הגיע הזמן להבין שגם לטבע - בוודאי במדינה צפופה כמו ישראל - אין חלקי חילוף.
נסתם החור באוזון?
קשה להאמין, אבל פה ושם הסביבה מייצרת גם חדשות טובות: דוח שמדעני האום פרסמו לאחרונה, קובע שהאנושות הצליחה להתגבר על החור באוזון. בעקבות החתימה על אמנת מונטריאול ב-1987 נפסק השימוש בגז שגרם להדלדלות שכבת האוזון - CFC - ששימש לייצור תרסיסים, מזגנים ומקררים.
כתוצאה מכך הנסיגה בשכבת האוזון נבלמה, והמדענים צופים שבתוך כמה עשרות שנים היא תשוקם ותשוב לממדיה המקוריים. לכאורה יש כאן לקח אופטימי: מתברר שכשהחרב מונחת על הצוואר, הקהילה העולמית יודעת לאחד כוחות ולעשות מעשה.
אבל זה יהיה פזיז להשליך מההצלחה עם האוזון להתמודדות של האנושות עם ההתחממות הגלובלית. כדי לפתור את בעיית
האוזון היה צריך להחליף משפחת כימיקלים אחת. מדובר בפיתוח טכנולוגי - הרי איש לא הפסיק להפעיל מזגן או מקרר; כדי לצמצם את פליטות גזי החממה, לעומת זאת, צריך להחליף ציוויליזציה שלמה.
אמנת קיוטו, שבה הוצבו יעדים ראשונים לצמצום פליטות גזי החממה, נחתמה על ידי רוב מדינות המערב ב-1999 אבל מעולם לא קוימה. גם המדינות הירוקות ביותר שחתמו עליה לא עמדו ביעדים, שלא לדבר על אלה שלא חתמו (ארצות הברית, למשל) - וספק אם יחתמו על התחייבויות דומות בעתיד הקרוב.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם