שחיתות בחסות החוק

אין כל סיבה שהשחיתות תיעלם כל עוד האוצר מחביא אותה מדי שנה בחוק ההסדרים. והפעם: מינוי פוליטי חדש, בלי מכרז ובלי דיון

אסף מידני | 8/8/2010 5:46 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אנחנו כל הזמן שומעים על שחיתות ותוהים: הכיצד מדברים עליה ולא יכולים לה? התשובה פשוטה: שחיתות שמתנהלת בחסות החוק, במחשכים, במסתרים, אין כל סיבה שתיעלם. נהפוך הוא. השחיתות תושרש ותהפוך לנורמה מקובלת. מעשה שהיה בחוק ההסדרים לשנים 2011-12 ובמינוי משרה חדשה: משרת ממונה על תחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.

בחוק ההסדרים מבקש האוצר להקים משרה חדשה בדרגת משנה למנכ"ל, שיהיה כפוף ישירות למנכ"ל משרד התמ"ת. עוד מבקש משרד האוצר כי לתפקיד יינתן פטור ממכרז, כלומר עוד מינוי פוליטי. אתם מבינים איך העסק עובד? הידעתם שחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט 1959, מבוסס על גישה ממלכתית, המחייבת קיום מכרז למשרה ציבורית? מתברר שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. הבעיה היא שבישראל היוצא מהכלל הופך להיות הנורמה השלטת.

על אף דרישת המכרז הקבועה בחוק המינויים, מצא המחוקק הישראלי לנכון, עם השנים, להכניס את המינויים הפוליטיים בדלת הקדמית. כך, למשל, החוק מאפשר פטור מדרישת המכרז לתפקידים מסוימים, כגון למנכ"ל משרד ממשלתי, לנציב שירות המדינה, למנהל מינהל מקרקעי ישראל, לראש השב"כ ועוד.

ואם זה לא מספיק, אז קיים פטור נוסף על פי סעיף 21 לחוק שירות המדינה, ולפיו לתפקידים מסוימים די בהחלטת ממשלה תוך התייעצות עם ועדת שירות למינויים: מזכיר הממשלה, הממונה על התקציבים באוצר ומינויים למשרות אמון כמו מנהל לשכה, מזכיר, יועץ, עוזר ונהג. ואם גם זה לא מספיק, תמיד יש הפטור הכללי על פי סעיף 23 לחוק המינויים הקובע רשימת משרות המפורטות בתוספת לחוק, כאשר הממשלה רשאית להוסיף על רשימת המשרות ולגרוע ממנה.
ציון 3 בטוהר המידות

אז מי יכול להתמודד עם שחיתות, כאשר מדברים מצד אחד וקובעים בחוק משהו אחר? האם יש קנה מידה? אין ספק, חוק ההסדרים במתכונת הישראלית הוא רעה חולה. עליו כבר אמרה כבוד נשיאת בית המשפט העליון השופטת ביניש כי השימוש בחוק ההסדרים בעייתי מבחינת ההליך הדמוקרטי, מבחינת עקרון הפרדת הרשויות ומבחינת אופיו הדמוקרטיייצוגי של המשטר בישראל. אז היא אמרה. אז מה? לאוצר זה לא ממש חשוב. הכל כשר. ואם צריך למנות תפקיד בכיר, אזי אין טעם בדיון דמוקרטי על מהות התפקיד ואין טעם בכלל בקיום מכרז.

יתר על כן, המעיין בחוק ההסדרים מגלה שיטה נוספת

קצרת טווח ובעייתית: אין דיון מהותי על היכולת של הממונה הזה להצליח בתפקידו, שכן את מסגרות התפקיד של הממונה לא קובעים עכשיו, אלא משאירים לעתיד לבוא. מנכ"ל משרד התמ"ת יקבע, יעשה את הפעולות הנדרשות והשר יתקן תקנות וכו'. ומי אמר שהמנכ"ל יתקן? שהשר יתקין תקנות? אז מה הפלא שתרבות המינויים הפוליטיים כבר הופכת עניין שבשגרה.

אחר כך אנו מתפלאים מדוע ישראל ממוקמת במקום ה-23 מתוך 36 מדינות בטוהר המידות עם ציון 3 (בסולם שבין 1 ל-7) שאותו היא חולקת עם טייוואן, הונגריה ואסטוניה. תמיד אפשר להגיד שמתנכלים לנו כי אנו יהודים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אסף מידני

צילום:

ד"ר לממשל ומשפט ציבורי, המכללה האקדמית ת"א-יפו

לכל הטורים של אסף מידני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->