לקראת בום באו"ם

ישראל צריכה למקד את המאמץ ביום שאחרי ההחלטה על המדינה הפלסטינית באו"ם ולא לנסות ולכבות את השריפות שכבר פרצו

נחמן שי | 21/9/2011 11:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ישראל ידעה כבר ימים קשים בזירת האו"ם. בשעתו היא נשענה על אמירתו המפורסמת של בן-גוריון, שנאמרה באחת מישיבות הממשלה בשנת 1955, "או"ם-שמום". בעזרת משחק המילים המצחיק הזה התגברה ישראל על בידודה הבינלאומי והתעלמה מגלים של החלטות שהוגדרו "אנטי-ישראליות".

אולם דברים השתנו ב-50 השנה האחרונות, העולם נעשה גלובלי ושטוח, האו"ם גדל פי ארבעה והתקשורת מעצימה כל הודעה וכל החלטה בזירה הבינלאומית. התוצאה היא שבמקום "או"ם-שמום" מצפה לישראל בום באו"ם.

בסוף השבוע יחבטו נתניהו ואבו מאזן זה בזה מעל זירת האו"ם, אבל, למרבה הצער בקרב הנקודות כבר זכו הפלסטינים. בהצבעה הצפויה יתמכו בהחלטת העצרת לפחות 140 מדינות, מולן מדינות אחדות יימנעו, ורק קבוצה קטנה של מדינות, בהן ארה"ב, קנדה, גרמניה, מדינות נוספות וכמובן ישראל, יתנגדו להחלטה.
הפלסטינים קוצרים את פירות השינוי באסטרטגיה שלהם

בניגוד לעבר, אי אפשר יהיה לדחות את נוסח ההחלטה או לקרוע אותה בדרמטיות מעל דוכן הנואמים כפי שעשה ב-1977 השגריר חיים הרצוג ז"ל בהחלטה על ציונות-גזענות. הרוב הגדול שיתמוך בפלסטינים מבטא גל של אהדה כלפיהם ובאותה מידה גם חוסר סבלנות כלפי ישראל ומדיניותה.

הפלסטינים קוצרים עכשיו את פירות השינוי הגדול באסטרטגיה שלהם שהתחיל, למרבה ההפתעה, דווקא בנקודת השפל העמוקה של סוף האינתיפאדה השנייה ב-2005. כאשר

הבינו הפלסטינים כי לא יצליחו להביס את ישראל באמצעות הטרור וכי הציבור הישראלי סופג אך אינו מתמוטט, הם שינו את דרכי המאבק ועברו לזירת הדיפלומטיה הציבורית או מה שאנו נוהגים לכנות "הסברה".

במקום לחפש פגיעות פיזיות ב"בטן הרכה" של ישראל, הוא העורף האזרחי, הם הפעילו מערך של עוצמה רכה, הנשען על יוזמות של פיתוח ובניית מדינה בתוך השטחים ועל אמצעים של חרם, סנקציות ומשיכת השקעות בזירה הבינלאומית.

הפסדנו במערכה

ישראל שהייתה רגילה לדיאלוג של כוח, או "עוצמה קשה", מצאה עצמה מופתעת ולא השכילה להגיב על "הנשק החדש". לא הצלחנו לקרוא את זירת המאבק החדשה ולהתייצב בכלים שתמיד היו בארסנל שלנו: הדמוקרטיה, זכויות האדם והאזרח, חופש העיתונות, ומעל לכל השאיפה לשלום.

אף על פי שאני מאמין באמונה שלמה כי השאיפה לשלום היא נחלתו של מרבית הציבור הישראלי, ישראל כשלה בשמירה על ערכים אלה. בעולם שנוטה לחזק את החלש מול החזק ואת המיעוט מול הרוב, הפסדנו במערכה.

ההתרוצצות של הרגע האחרון והלחץ שנקלענו אליו מצביעים כבעבר על קוצר הראייה שלנו לראות תהליכים בתחילת הדרך ולתכנן לטווח ארוך. בהיעדר אסטרטגיה וחשיבה אנחנו ממהרים ברגע האחרון לכבות את השריפה - לאחר שפרצה וכאשר הנזק כבר נגרם.

הדברים נכונים לא רק לסוגיה המיידית הזו, אלא גם לנושאים אחרים שבהם "האלתור הישראלי" הפך לסימן ההיכר שלנו. אולם מה לעשות, כדי לפעול פעולה רצינית ומשמעותית נדרשת היערכות ארגונית ומחשבתית תוך קריאה מלאה של כוונות הצד האחר ויירוטן מבעוד מועד.

ההתייחסות למערך ההסברה הלאומי ולמעמדו מלמדת על חוסר הרצינות והשטחיות שלנו בנושא זה. בנסיבות כאלה צריך היה לחזק גם את משלחת ישראל לאו"ם זה זמן ולוודא כי אפילו לרגע לא יישאר תפקיד השגריר באו"ם לא מאויש.

אסור לישראל שוב להצטייר כ"מדינת לא-לא"

מוטב כבר עכשיו להסתכל על היום שאחרי. לא סנקציות ולא מעשי ענישה כלפי הרשות הפלסטינית ינחילו לנו איזשהו הישג. בכך רק נוסיף על מחדלי העבר.

צריך דווקא לקדם בברכה את המהלך הבינלאומי של תמיכה במדינה פלסטינית ולמסגר אותו לתוך הסדר ישראלי-פלסטיני. צריך לראות בהצבעה באו"ם את ההיבט החיובי: האו"ם מקבל את פתרון שתי המדינות לשני העמים ומשאיר להם לדון במשא ומתן על הדרכים ועל קווי הסיום של הסכסוך ארוך הימים.

אסור לישראל שוב להצטייר כ"מדינת לא-לא". אם נשכיל לומר, "כן, אבל. . .", נוכל לשקם מקצת מהנזק ולחזור אל המשבצת הראשונה שבה אנו דורשים שלום ומחפשים הסדר והפלסטינים יכולים לבחור בינם לבין המשך המאבק. זו חייבת להיות נקודת המוצא להמשך הדרך.

הכותב הוא ח"כ מסיעת קדימה

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/channel_news/nrg_opinions/ -->