מכורים לשקיות
רוב הישראלים מחזיקים בבית תיקים רב פעמיים, אבל מגיעים לקניות בלעדיהם ותולשים ערמת שקיות בקופה. הפתרון היחיד עובר דרך הכיס
הקופות במרכול ספרדי ממוצע נראות כמו דודנו הישראלי: ערמה ענקית של שקיות מונחות על הדלפק, וכל לקוח בתורו שולף כאוות נפשו: חמש, שמונה, אפילו עשר שקיות. שיהיה. למה לקחת פחות אם אפשר יותר? זה הרי בחינם.
מצוידים בגישה הזו, הגענו לסופר בעיירת הרים צרפתית. כשהגענו לקופה רצינו לארוז את המוצרים, וחיפשנו מתוך הרגל את השקיות. אלא שהן לא היו שם. אחרי שניות ארוכות של מבוכה, שבמהלכן העומדים בתור הביטו בנו כמו שגרירים שנחתו מעידן אפל ומזהם, הקופאית שלפה באי רצון שתי שקיות, והציעה לנו לרכוש אותן תמורת 15 סנט האחת (אז קרוב לשקל). למחרת כבר הגענו מוכנים, כלומר מצוידים בתיק.
נזכרתי השבוע בשיעור התרבותי-סביבתי הקצר הזה כשיצאה הבשורה על אישור התקן החדש לשקיות פלסטיק בישראל. התקן, שנוסח ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, מגדיר את תכונות השקית שתחולק מעתה בקופות של רשתות השיווק (אם וכאשר שר התמ"ת יהפוך את התקן למחייב).
זה ייראה לנו מיותר
התקן לא מתייחס לשקיות הקטנות שבהן אורזים ירקות ופירות. על פי התקן, השקיות בקופות יהיו מאסיביות ועמידות יותר, כך שנוכל להשתמש בהן שוב ושוב. לא עוד שקיות דקות עם נטייה להיקרע, שכל יישותן זועקת חד פעמיות.
ההתמכרות הישראלית מתבטאת כיום בצריכת מספר מפלצתי של שקיות - כחמישה מיליארד בשנה. האם התקן החדש יביא לגמילה המיוחלת? אשרי המאמין. יש אמנם תקדימים מהעולם שמעידים שמהלך דומה עודד את השימוש החוזר בשקיות, אבל איכשהו קשה לראות את זה קורה אצלנו. הרי גם היום, מי שרוצה יכול להשתמש פעמיים ושלוש בשקיות שמחולקות בסופר; וגם היום מי שרוצה להסתדר בלי שקיות יכול להגיע לקניות בסופרמרקט עם תיק בד רב פעמי, מהסוג שחולק ברשתות השיווק עצמן, אבל משום מה רק מעטים רוצים.
רוב
הישראלים מחזיקים בבית ערימה של תיקים רב פעמיים (צבועים בירוק כמובן), אבל מגיעים לקניות בלעדיהם ותולשים ערמת שקיות בקופה. אם התקן החדש לא יביא להפחתת השימוש בשקיות, הנזק לסביבה עלול דווקא לגדול, משום שכל שקית מהדור החדש אמורה להכיל יותר פלסטיק (ככה זה כשרוצים יותר עמידות).
בסופו של דבר, הדרך היחידה להביא לדיאטת שקיות דרמטית בישראל עוברת דרך הכיס, ובאמצעות גביית מחיר משמעותי, נניח שקל לשקית. כל ניסיון אחר הוא בגדר התחמקות מהתמודדות עם הבעיה. שקל לשקית - ובאורח פלא, בתוך ימים ספורים עם שלם יתרגל להגיע לסופר עם תיקים מהבית. כשזה יקרה, נסתכל כולנו לאחור, ולפתע מיליארדי השקיות שבהן הטבענו את עצמנו לאורך השנים ייראו כל כך מיותרות.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם