שלוש הערות על המצב
שלילת זכויותיה של ח"כ זועבי פסולה; פסק הדין במשפט הנגבי מעלה שאלות קשות על הפרקליטות; והמדינה מקפחת את תושבי מזרח י-ם
הרי גם ח"כים יהודים מתנגדים למצור. מפחיד הדבר. עיקר תפקידו של חבר כנסת הוא לבטא עמדה של ציבור מסוים אשר בחר בו. עיקר קיומה של כנסת הוא דיון במחלוקות בין פלגי החברה השונים. חופש הביטוי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה, לא כל שכן חופש הביטוי הפוליטי, ועל אחת כמה וכמה חופש הביטוי הפוליטי של חבר כנסת.
דומני כי החלטת הכנסת בעניינה של זועבי פסולה ולא חוקתית. החלטה זו מגשימה את החשש הגלום בניצול לרעה של הרוב לכוח שהוענק לו בחברה דמוקרטית. דבריי אלה מקבלים משנה תוקף לאור בחינה היסטורית של חלק מהתנהגויותיהם של חברי כנסת שאינם ערבים, ואשר הפרו את החוק ברגל גסה בעודם מתנגדים להסכמי אוסלו ולאיסור על אזרחי מדינת ישראל להיכנס לשטחים שהועברו לריבונות פלסטינית.
2. בית משפט השלום בירושלים זיכה את צחי הנגבי מעבירות קשות של הפרת אימונים ושוחד; אך הרשיע אותו בעבירה של עדות שקר. והשאלה עתה היא זו של קלון. אלא שטרם בוטאה עמדה ברורה המסבירה את ההתנגדות להטלת הקלון על הנגבי, מלבד אותו טיעון בדבר עינוי דין ביחס להתמשכות ההליך - הליך שכלל 300 עדים לערך.
תוהה אני בדבר משמעות הרשעתו של נבחר ציבור בעבירה של עדות שקר. הלא היא עבירה קשה, במיוחד כשמדובר באיש ציבור בכיר, בחבר כנסת ובשר בכיר לשעבר. אלא שלטעמי, ובלי קשר לשאלת הקלון, פרשת הנגבי טרם הגיעה לסיומה. פסק דינו של בית משפט השלום טומן בחובו קביעות קשות נגד פרקליטות המדינה; קביעות שיש ליתן עליהן את הדעת.
3. ההבדל בין חוק למשפט גלום בעובדה שמשפט כולל בחובו רעיונות ועיקרים שלא תמיד נלקחים בחשבון בעת ניסוחו וקבלתו של חוק פורמאלי. בלי להיכנס לעובי הקורה בשאלת חוקתיות סיפוחה של מזרח ירושלים, כיום מזרח ירושלים היא חלק ממדינת ישראל, וככזו גם
בעוד שענייני בנייה מקודמים בצורה ממשית ומרהיבה במערב ירושלים, לא כך הוא הדבר ביחס למזרח ירושלים, שנראית כיום כמו עוד יישוב נטוש במדינה אפריקאית ענייה.
עצם ההשוואה בין הבנייה הבלתי חוקתי במזרח ירושלים לבין הבנייה הבלתי חוקית במאחזים הבלתי חוקיים אינה נכונה, אינה ראויה ואף בלתי כשרה. ואם נכונה ההשוואה בכלל, הרי שחרף אי חוקיות המאחזים הבלתי חוקיים, עדיין תמיכת המדינה במאחזים עולה לאין ערוך על זו במזרח ירושלים. כך או כך, המבקש לאכוף את הפרות החוק, עליו הנטל תחילה ליישם את החוק.
אני כותב שורות אלה ומעלה חיוך על פניי. חוששני שאם הסיטואציה הייתה הפוכה, לא בל"ד ולא זועבי היו מגוננים עלי, וברור שלא צחי הנגבי ואף לא תושבי מזרח ירושלים. עם כל אלה אני חלוק באופן מהותי בשאלות קריטיות בענייני משפט, פוליטיקה ואינטלקטואליה. ועדיין, אמת צריכה להיאמר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם