קשה לטהר: ענבים בזכות הביוב

חייבים לבקר בלהבים כדי להאמין. כרם ענבים משגשג גדל בחצר האחורית של מכון לטיהור שפכים. גם הגינות מקבלות רק מים מטוהרים

אביב לביא | 31/7/2010 11:05

זה כנראה הכרם המשונה ביותר בישראל. האשכולות, שצבועים בסגול עמוק, תלויים על הגפנים, מתפקעים ממתיקות וממתינים ליינן שיבוא לבצור אותם. הענבים מליגת העל, אבל מה שעושה את הכרם הזה שמשתרע על חמישה דונם - למוזר כל כך, זו התפאורה. מתי לאחרונה ראיתם כרם שמשגשג בחצר האחורית של מכון לטיהור שפכים?

האשכולות, שצבועים בסגול עמוק, תלויים על הגפנים צילום: sxc

בלהבים זה קורה. למעשה, כשני קילומטרים ממול ליישוב המבוסס שיושב על צומת הדרכים המובילות לבאר שבע ולערד. שם, בלב הגבעות החשופות, מול צריחי המסגדים של רהט, ממוקם מכון הטיהור של להבים. מכון משוכלל, המילה הכמעט אחרונה בתחום, מביא את הביוב היישובי לדרגת הטיהור העליונה (שלישונית, בשפה המקצועית), כזו שאיתה מותר להשקות כל גידול. הרעיון להפוך את חצר המט"ש לכרם שייך לאלי לוי, ראש המועצה, שגדל בזכרון יעקב ורצה להביא לדרום מעט מתפאורת נעוריו.

טובלת בירוק עד כדי ניקור עיניים

לא רק הכרם נהנה מהמים המטוהרים של להבים. למעשה, זהו כמעט היישוב היחיד כיום בישראל שכל שטחי הגינון הציבוריים שלו מושקים במים מושבים. 800 מ"ק ביוב ביום זורמים אל מכון הטיהור מבתיהם של 6,000 התושבים, עוברים טיהור, סינון וחיטוי וחוזרים בצנרת הסגולה אל המדשאות, הכיכרות, העצים וגינות הנוי שמעטרים את להבים. מסביב המדבר חום ויבש, השמש קופחת, אבל להבים טובלת בירוק עד כדי ניקור עיניים.

השאלה היא למה מה שאפשרי בלהבים לא קורה במקומות אחרים. האם זה בגלל שמדובר ביישוב עם חשבון בנק עמוק, אשכול 9 בסולם הסוציו-אקונומי, עם אוכלוסייה איכותית שמאפשרת לראש המועצה להתהדר בגביית ארנונה של מאה אחוז? לוי אומר ששדרוג המט"ש לרמה שלישונית, שהסתיים ב-2005,

עלה למועצה תשעה מיליון שקל. מאז, מדי שנה, נחסכים מיליון שקל על השקיה. כלומר, בקרוב ההוצאה תחזיר את עצמה ותתחיל להניב רווחים.

ראשי רשויות מכל הארץ באים להתרשם, משלחות מהעולם נוהרות לראות את הפלא. רק מדינת ישראל, אומר לוי, משום מה לא לוקחת את להבים כמודל ומנסה לשכפל אותו לרשויות אחרות. אולי כי המדינה באמת לא תמיד מתלהבת מהאפשרות שכל היישובים ישתמשו במים המטוהרים לצורכי הגינון הציבורי. אם יש חקלאים בסביבה, המדינה מעדיפה לראות את המים המושבים זורמים אליהם. כשמדברים על חזון הנגב הפורח, כל אחד רואה נגב אחר: החקלאים את שדות השלף, אלי לוי רואה את הכיכרות והחורשות של להבים. וכל אחד משוכנע שאם בן-גוריון היה חי, הוא היה מתייצב לצדו.

aviv67@gmail.com