להציל את ישראל, לכבוש את הקונגרס
השאלה הישראלית עומדת במרכזם של כמה קרבות פוליטיים שמתנהלים היום בארצות הברית. לא בטוח שישראל מרוויחה מזה
בשבועיים האחרונים ססטק במגננה. קבוצה חדשה, "ועד החירום למען ישראל", תוקפת אותו בעיתונים ובתשדירי טלוויזיה בחמישה מחוזות. "האם חבר הקונגרס ססטק מבין שארצות הברית היא בעלת ברית של ישראל?", שואל הקריין. "צלצלו לחבר הקונגרס ססטק, אמרו לו לעמוד לצד ישראל".
נואה פולק, צעיר למדי, מבריק, שמרן, כותב שנון, הוא אחד ממייסדי "הוועד". שאלתי אותו מה ההבדל בין הקבוצה שלו ובין קבוצות אחרות שמתיימרות להיות פרו ישראליות, כמו קבוצת השמאל ג'יי סטריט.
ובכן, השיב, "אנחנו באמת פרו ישראלים". ועוד אמר: "המטרה שלנו היא להתייחס לשלושה איומים על הברית האמריקאית-ישראלית בשיח הפוליטי האמריקאי: תוכנית הגרעין האיראנית, הקמפיין לדה לגיטימציה של ישראל, והעוינות של ממשל אובמה לקרבה המסורתית בין שתי האומות".
הוועד של פולק הוא גוף מעניין ונוטה חזק לימין. חבריו המוכרים יותר הם בעל הטור הניאו-שמרני ויליאם קריסטול; המועמד לשעבר לנשיאות, המטיף האוונגליסטי גרי באואר; ורייצ'ל אברמס, המוכרת בישראל בעיקר כרעייתו של אליוט אברמס, מי שהיה יועצו של הנשיא ג'ורג' בוש למזרח התיכון, אך היא בת למשפחה של פעילי הימין הניאו-שמרני. אין להטיל ספק בטוהר כוונותיהם כאשר הם באים לדון באיראן ובדהלגיטימציה, אך לעתים מדגדג החשד שמה שמניע אותם יותר משתי הסיבות הראשונות הוא הסיבה השלישית שציין פולק: ההתנגדות לאובמה ולמפלגה הדמוקרטית.
הקמפיין של ססטק איננו מוקד התבערה האחרון שהוועד מתכוון להצית. "לשמחתנו יש רק מעט פוליטיקאים רעים לישראל", אומר פולק, "אבל אנחנו מתכננים להצביע עליהם ככל שיאפשר לנו הכסף".
בפנסילבניה כבר מתנהל הקרב במלוא עוזו, כי מול התשדירים של "הוועד" כבר הועלו תשדירי תגובה הממומנים על ידי ג'יי סטריט השמאלי.
אלה אומרים: ססטק נאם באירוע התרמה לארגון פרו חמאסי. אלה משיבים: הוא הצביע בעד סיוע צבאי לישראל. אלה טוענים: ססטק חתם על מכתב המגנה את "הענישה הקולקטיבית" של ישראל בעזה (מכתב שישראל הרשמית מאוד לא אהבה). אלה משיבים: המכתב היה הרבה יותר מורכב מכפי ש"הוועד" מציג אותו. הנה, קראו: "ישראל הטילה מגבלות על עזה מתוך חשש לגיטימי ואמיתי של המשך פעילות טרור. . . הדאגות האלה צריכות להיפתר בלי שיביאו לתוצאה של ענישה קולקטיבית דה פקטו על התושבים הפלסטינים של רצועת עזה".
מול ססטק הדמוקרטי מתמודד פאט טומיי הרפובליקני. הוא גייס יותר כסף, אך בסקרים הם רצים זה לצד זה. קרב צמוד ומותח, שתהיה בו מילה לבוחרים יהודים, בעיקר מאזור פילדלפיה, אך כלל לא ברור שהם קהל היעד של "הוועד". היהודים מצביעים כמעט תמיד למועמד הדמוקרטי, אשר על כן, אפשר לחשוד שהתשדירים בעד ישראל ונגד ססטק מיועדים בעיקר לאוזניהם של נוצרים שמרנים.
פוליטיזציה נמרצת
ממילא, העימות החזיתי סביב השאלה הישראלית במרוץ של פנסילבניה הוא אחד מתוך כמה מרוצים דומים. הנשיא אובמה אולי עשה מה שיכול כדי לרצות את אוהדי ישראל במפגשו האחרון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך להוריד את ישראל מסדר היום הפוליטי הוא לא הצליח.
כך בקרב של ססטק-טומיי, כך גם בקרבות אחרים. למשל על כיסאו הישן של אובמה - משרת הסנאטור של מדינת אילינוי - שם מתמודד מטעם הרפובליקנים מארק קירק, אחד מראשי הקואליציה הפרו-ישראלית בבית הנבחרים. למשל בהתמודדות על כיסאו הישן של קירק במחוז העשירי של אילינוי, שם מתמודדים דן סילס הדמוקרטי ובוב דולד הרפובליקני, המתיימרים שניהם להיות פרו ישראלים יותר מהישראלים עצמם.
כל הרעש הגדול הזה, הנוגע לשאלה שכלל אינה על סדר היום האמריקאי (כלכלה, כלכלה, כלכלה), מוכר גם בסיבובי בחירות קודמים. בפעמיים האחרונות הרפובליקנים כשלו. ישראל לא עזרה להם למנוע את ההפסדים הגדולים של 2006 ו-2008. הפעם אולי יצליחו, כי לדמוקרטים צפוי הפסד, שתמיד אפשר יהיה לטעון
שגם לטיעון הפרו ישראלי היה בו חלק.
אך כמה תרוויח ישראל מניצחון כזה - על כך אפשר להתווכח. מי שתמיד נהנתה מתמיכת הנבחרים הדמוקרטים והרפובליקנים, עומדת כיום חסרת אונים למול הפוליטיזציה הנמרצת של המדיניות המזרח תיכונית.
פולק לא ממש מוטרד מזה, כנראה. "תמיכה בישראל בקונגרס ובציבור נשארת על מפלגתית", אמר. ובכל זאת, "זו לא התמיכה בישראל שהפכה לנושא מפלגתי - זו העוינות לישראל שהיא מפלגתית".
פרשנות, כפי שניסחה אותה ג'ניפר רובין, עמיתתו של פולק בירחון הימין היהודי "קומנטרי": "הקואליציה של תמיכה בישראל הפכה למוטה פוליטית לימין - לא בגלל שהרפובליקנים התחילו להשתמש בישראל כנשק אנטי דמוקרטי במערכות הבחירות, אלא משום "שתמיכתה של מפלגה אחת נשחקה".
והמטיף גרי באואר אומר: "ממשל אובמה הוא הממשל הכי אנטי ישראלי בהיסטוריה של ארצות הברית". ועל זה צריך לשאול שלוש שאלות: האחת - האם הבוחרים מסכימים איתו? השנייה - האם זה אכפת להם? השלישית-האם בגלל זה יבחרו בטומיי ולא בססטק?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם