על הפנים: מכבי אש במצוקה
נופשים בים המלח? לונו בקומות הנמוכות, לכבאים אין סולם. גרים בירוחם? תתפללו שלא תהיה שריפה. הכבאים בנגב קורסים, והממשלה שותקת
במרס 2009 התמנה אלי לוי, ראש מועצת להבים שבנגב, ליו"ר איגוד ערים באר שבע לכבאות. באותו יום קיבל לוי תחת אחריותו את שירותי כיבוי האש לכ-800 אלף אזרחים, במתחם ענק שמשתרע מיישובי עוטף עזה במערב עד ים המלח במזרח, מבאר שבע בצפון ועד הערבה בדרום. הוא יצא לסיבוב היכרות בשטח, ומה שראה עשה לו שחור בעיניים.
כשאני מבקש ממנו לתאר את מצב שירותי הכבאות בדרום, הוא לא יודע מאיפה להתחיל. "קח לדוגמה את ירוחם", הוא אומר, "החוק אוסר על הפעלת כבאית על ידי אדם אחד. בתחנה בירוחם יש כבאי אחד שנמצא שם שמונה שעות ביום, ועוד כבאי שעושה עשר משמרות בחודש. אנחנו צריכים להתפלל שהדליקות יכוונו את עצמן לימים שבהם יש שני אנשים בתחנה. במצפה רמון יש כבאי אחד במשמרת. אם הוא יוצא לאירוע, נניח לכבות מכונית בוערת שהשתתפה בתאונת דרכים, הוא צריך עזרה מעובר אורח שיפר עיל יחד איתו את הציוד".
המפגש עם המציאות של שירותי הכיבוי הכה את לוי - העומד בראש יישוב מבוסס עם אוכלוסייה בפרופיל גבוה - בהלם אמיתי. "למעט אולי דימונה ונתיבות, אין בכל האזור מתקן אחד שראוי לשימוש. תחנת האם של המרחב ממוקמת בבאר שבע. אין שם שירותים, מה שאתה שומע. הכבאים עושים פיפי על הגדר. כשכבאי צריך לחרבן, סליחה על הביטוי, הוא מניע כבאית ונוסע הביתה. רוב הכבאיות הם רכבים בני 30 - 35 שהצבא הוציא
לפני שבועיים ערכה הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דיון במצב שירותי הכבאות בדרום. הח"כים נדהמו לשמוע את הדיווחים מהשטח. נציב מכבי האש, רב טפסר שמעון רומח, אישר באוזניהם את העובדות. ח"כ יואל חסון, יו"ר הוועדה, ביקש מאלי לוי להמחיש את חומרת המצב. כאן התפתח הדיאלוג הבא:
לוי: "יש תחנת משנה בשפך זוהר שבחוף ים המלח. התחנה יושבת על בולען, הסתובבנו ימים כדי לאתר שטח. אבל עזוב את התחנה ועזוב את הכבאים, הם יישנו על העצים, הבעיה היא שאין סולם בחוף ים המלח. אם אתם יורדים לבית מלון באזור ים המלח תדאגו לישון בקומות הנמוכות".
חסון: "מה זאת אומרת? אם בבית המלון יש שריפה במקומה התשיעית, מה קורה? ".
לוי: "זו בעיה, תוקם ועדת חקירה".
חסון : "באמת?".
ח"כ מרינה סולודקין: "לא הבנת? כולם מתים".
לוי ניסה לעשות רעש, לגייס תמיכה. ב-8 בנובמבר שיגר מכתב חריף לשר הפנים אלי ישי, בו התריע מפני המצב וביקש פגישה דחופה. במכתב הבהיר והזהיר כי שירותי הכבאות של באר שבע והסביבה מתפקדים - או לא מתפקדים - עם מחסור של 27 כבאים ביחס לתקן, ושל 13 כבאיות. ישי מעולם לא טרח לענות. לפני חודשיים, ב-4 במאי, הודיע לוי על התפטרותו. יש גבול לאחריות שהוא מוכן לשאת על גבו.
"שלחתי לשר כמה תזכורות, אבל לא קיבלתי התייחסות אפילו בנוסח 'מכתבך התר קבל'", אומר לוי. "ביקשתי פגישה גם עם מנכ"ל המשרד, גבי מימון. כדי שיואיל לראות אותי הייתי צריך עזרה משני מאכערים של ש"ס מבאר שבע שלקח להם שלושה חודשים לארגן לי איתו פגישה שנמשכה 12 דקות, שבסופה הוא אמר לי 'תביא יותר כסף מהרשויות המקומיות' ובזה נגמר העניין. מדינת ישראל לא מפנימה שכבאות זה כמו צבא ורפואה - אלה שירותים שמצילים חיים".
שאלתי את לוי מה הוא חושב על החלטת הממשלה מהשבוע - להקצות מאה מיליון שקל לשיפור מצב שירותי הכיבוי. "מאה מיליון זה סכום שמספיק בקושי כדי להביא רק את אזור באר שבע אל הקו האדום. צריך 25 כבאיות שעולות לפחות ארבעה מיליון שקל, ועוד 27 תקני כבאים שחסרים. מה עוד שמשרד הפנים כבר הודיע שה-30 מיליון שצריכים להגיע ממנו לא שוריינו בתקציב, ויגיעו רק ב-2011. אז בין ההצהרות למה שקורה בשטח יש מרחק גדול".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "לאור פנייתו של אלי לוי, השר ישי ביקש ממנכ"ל המשרד להיכנס לעובי הקורה ולהעביר את הנושא לטיפולו. בין המנכ"ל גבי מימון לאלי לוי נערכה פגישה בבאר שבע, שבה לוי התבקש להציג תוכנית התייעלות, כשלב חיוני לטיפול בבעיות והגשת סיוע. עד לרגע שבו לוי התפטר הוא לא הציג תוכנית כזו".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם