מזון למחשבה
אוכל אורגני עדיין לא מחולק חינם ברחובות, ועגבניות אורגניות בדרך כלל יקרות יותר מעגבניות רגילות. אבל כשאוכלים יותר עגבניות וקונים פחות דגני "כריות", נשארים עם עודף בכיס
מכיוון שזו תכנית כלכלית ומכיוון שזה אוכל אורגני, חלפו בערך עשרים שניות עד שעלתה השאלה הלא נמנעת על המחיר. לרגע שקלתי להגיב במחווה דרמטית ולבקש מהצלם לסובב את העדשה לעבר הספה המפארת את הסלון שלנו. הנאום המוכן שלי על סדר העדיפויות עמד לי על קצה הלשון: כל אחד, אומרת שורת הפתיחה בנאום הזה, בוחר במה להשקיע.
לנו יש ספה בלה שנקנתה באיזה אלף שקל, וכבר ביום הרכישה הייתה שווה הרבה פחות. לאחרונה אגב השתפר מצבה, היא תוגברה בקרשים ועכשיו אפשר לשבת עליה בלי סכנת התמוטטות. בכסף שאחרים משקיעים באבזור הסלון בפרט
אבל לא אמרתי את זה. בין השאר כי זו לא בדיוק האמת: הספות שלנו הן אמנם ג'יפה מזוקקת, אבל זה לא בדיוק בגלל האורגני. זה משום שכשהבן הבכור שלנו נולד, לפני כמעט עשר שנים, אמרנו לעצמנו שאין טעם להשקיע בספה נורמלית עד שהילדים יגדלו. מאז הם גדלים וגדלים, ומדי פעם נולדים חדשים, ועדיין אין טעם לקנות ספה נורמלית. מה שמעלה את השאלה - האם יש גיל שילדים מפסיקים להשמיד את הבית? וחוץ מזה, אם להיות כנים, ספות לא עושות לנו את זה.
בחזרה לאורגני. יכולתי לספר לצוות של מנחם גם את הסיפור החביב הזה, מעשייה שהייתה באמת: יום אחד הזדמנו לבית של י', חבר שיכול לקנות כל ספה שהוא חפץ בה, וגם עושה את זה מדי פעם. פתחתי את המקרר כדי להוציא שתייה, ונתקלתי במערום של שמונה קופסאות טחינה תעשייתיות, אני לא זוכר אם של "שטראוס" או יצרן אחר, 125 גרם האחת. בסך הכול, בדיוק קילו טחינה. אין ספק, האיש אוהב טחינה. שאלתי את י' למה הוא לא קונה טחינה אורגנית ומכין לבד. יותר טעים, יותר טרי, יותר בריא, פחות תוספים מלאכותיים מיותרים. הוא ענה, איך לא - "אורגני זה יקר".
נזקקתי לשלושים שניות כדי לארגן לו את החישוב: על שמונה קופסאות קנויות הוא שילם (התעריפים נכונים ללפני חמש שנים בערך) - 33.60 שקלים (4.20 הקופסה). כדי להשיג קילו טחינה אורגנית, לעומת זאת, צריך לקנות חצי קילו טחינה גולמית (אז בין 11 ל-14 שקלים ), אותה מערבבים ביחס של 1:1 עם מים, מוסיפים קצת לימון, מלח לפי הטעם, ומקבלים קילו טחינה בפחות מחצי המחיר. היחס המספרי כמעט לא השתנה מאז.
האם הלקח הוא שאוכל אורגני בעצם מחולק חינם ברחובות ואיכשהו הצלחנו להחמיץ את זה? לא ממש. אבל כדאי לזכור שמעבר למסך של ססמאות ותוויות משתרעת מציאות קצת יותר מורכבת, רבת-פנים ופרטים. במציאות הזו, כשעורכים השוואה חזיתית בין מוצר רגיל לאורגני, בדרך כלל האורגני יהיה יקר יותר, אבל האם המעבר לתפריט אורגני נועד לשמר את הרגלי האכילה הקודמים שלנו, ורק לעטוף אותם באריזה אורגנית? או אולי מלכתחילה מי שבוחר באופציה האורגנית - ואל תיתנו לשטיפת מוח של אינטרסנטים ובורים להטעות אתכם, יש הרבה סיבות טובות לבחור באופציה הזו - הולך על תפריט פחות מעובד ויותר טרי, כזה שמכיל הרבה פחות ג'אנק פוד, מוצרים קפואים, ארוזים, נוצצים ויקרים להחריד, מהסוג שאנחנו מתפתים לקנות ליד הקופות בזמן שהקופאית סוגרת חשבון עם הלקוח הקודם.
רוצה לומר: עגבניות אורגניות בדרך כלל יקרות יותר מעגבניות רגילות, אבל כשאוכלים יותר עגבניות ופחות "כריות", נשארים עם עודף בכיס. בדיוק מספיק כדי לקנות חצי קילו טחינה אורגנית גולמית, לערבב עם מים, להוסיף לימון ומלח לפי הטעם, ולהשאיר לחבר י' את הכבוד להתמכר לקופסאות הפלסטיק של "צבר" או מי שזה לא היה ולהמשיך לטעון שאורגני זה יקר.
אני יודע שזו הצגה חלקית של הדברים. ככה זה, הטור מוגבל במילים. יש טיעונים לא מבוטלים שאפשר להעלות בגנות העלויות של המזון האורגני. מנגד, גם לי יש עוד הרבה מה לומר בנושא. המשך יבוא.
רונן קרא את הטור מהשבוע שעבר, שקוננתי בו על תרבות האופניים הדלה שלנו, וביקש לשתף בסיפור מבאס על מקום עבודתו הקודם: "בחברת היי-טק שעבדתי בה ברמת החי"ל, קבוצה גדולה של עובדים ביקשה בישיבה של עובדי החברה להתקין מקלחת כדי שאפשר יהיה לבוא באופניים.
"התשובה הייתה בלשון משפטית, שבחוזה העבודה החברה לא התחייבה לספק לעובדים מקלחת בעבודה. אולי צריך לעשות חוק בעניין, אולי צריך לתת הטבות מס למי שמתקין מקלחת, אבל לאף אחד לא נעים לעבוד עם אנשים מזיעים. לשמחתי אני כבר לא שם".
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם