טיסה נעימה

שלל עצות לח"כים המותשים שלנו, מדוע מרדכי ורמון בסערת רגשות, ואיך כמעט תפסתי גנב אופניים. כיף חיים במידל איסט

גיא מרוז | 12/2/2010 8:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
המדור מוקדש השבוע לזכרם של כל אלה שחלמו וקיוו שכבר השבוע ליברמן יוריד את אסד לקבר השחור של היטלר ונאלצו לחכות עוד שבוע, עוד חודש עוד שנה. יהי זכרם ברוך, והלוואי שלא ייקברו בקבר השחור של היטלר.

והנה חידה: אם בכל זאת תהיה מלחמה עם סוריה, האם היורדים בחו"ל שלא יגיעו למלחמה יוכלו להצביע אחריה בבחירות לכנסת ולהחליף את השלטון? התשובה למטה.

ערבים עירומים

תודו שלא פיללתם, פינטזתם או חלמתם לראות את מקורבי אבו מאזן ללא תחתונים. תודו. אני כותב את הדברים עוד לפני שידור התחקיר המלא בערוץ 10, אבל כבר לפי הפרומואים היה כנראה מאוד כיף ברשות.

הנה, מתברר שהערבים לא רק מתאבדים ומפוצצים לנו את הצורה, אלא דווקא תוקעים בחורות פלסטיניות צעירות, ועוד תוך כדי ראיונות עבודה בבתי מלון! כלומר הם לא סתם מזיינים מהצד, הם ממש עושים את זה לכפופות תחתם! אין, אין להם בושה לערבים, שום דבר הם לא

משאירים רק לנו.

אחרי שללא מצמוץ הם גנבו לנו את הפלאפל והחומוס עכשיו הם לוקחים את הדבר האחרון שנשאר לציונות המודרנית, הלוא הוא בעילת עובדים במגזר הציבורי.

שמעתי שקצב משתולל מעצבים ושחיים רמון זועק לשמים. הבנתי שאיציק מרדכי בסערת רגשות. חנן גולדבלט שוקל לחזור בתשובה. איך, איך הם לקחו לנו גם את ההטרדה המינית במקום העבודה? אין מה לעשות, הערבים הם אותם ערבים, הים הוא אותו הים, ואין מה לדבר על שלום. מקסימום על חפוז.

ביזנס ביפור פלז'ר

נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין מתלבט הצדקן הידוע ריבלין היו"ר אם לתקן את תקנת נסיעות הח"כים כך שיראו רק את מיטות הביזנס בהיכנסם למטוס או להשאיר אותם עם הכלבים, כלומר אתנו, במחלקת התיירים הידועה לשמצה.

אז ככה: טסתי בתיירים, טסתי בעסקים - בעסקים יותר כיף, נקודה.

אחד הנימוקים של הגאון לבית ריבלין היה שחברי הכנסת המעודנים שלנו חייבים להתחיל לעבוד ממש ברגע שהם נוחתים בבירה אירופית זו או אחרת. אנחנו, הכלבים היהודים הרגילים, כמובן לא עושים כלום ברגע שאנחנו נוחתים, אלא סתם בוהים כמה ימים בקיר ואז מתחילים נוע לנוע.

אבל ברשותכם, אני דווקא הולך עם האדון ריבלין ובניו, ורוצה לעזור ולחשוב על עוד כמה דברים שהח"כים שלנו צריכים לעשות ישר כשהם נוחתים, ולכן עלינו להושיט יד, להכניס אותה לכיס, ולממן. הנה כמה מהם:

- הח"כים חייבים לאכול ישר כשהם מגיעים לחו"ל ולכן-כדאי מאוד שהח?כים ירופדו בקוויאר, באוסובוקו על מצע של פירה ערמונים ובגלידת חלמון כדי שיסתגלו במהירות לגורמה האירופי.

- הח"כים חייבים לחשוב ולהבריק מיד כשהם בארץ זרה. נכון, זה לא תופס על כולם, שמעתי שרוחמה אברהם נוהגת להישאר לא מבריקה גם אחרי טיסות ארוכות, אבל בואו נעזוב אותה ונלך אתם, וכדי לעזור לח"כ הממוצע לחשוב באופן מעולה מיד עם הגיעו לניכר כדאי מאוד שסטודנטית יעילה תעבור אתו על כל לוח הכפל בין נמנום לניקור בביזנס.

- יכול להיות שהח"כ הממוצע יגיע עם רעייתו לחו"ל (ריבלין עושה זאת לא מעט), ויכול להיות שהוא ירצה לקיים אתה יחסים בבית המלון ולכן - כדאי מאוד שעלמות ועלמים יעמדו לרשות הח"כ כבר במטוס כדי שיוכל לשמור על הכושר המיני ועל אפיל מצודד.

אני מקווה שעזרתי והנחיתה תהיה קלה ושוב, באמת שנורא כיף בביזנס אבל היה הרבה יותר נעים לכולם בלי כל החלוקה הזו ל"בני אדם" ול"תתי-אדם" שנעשית במטוסים - גם על העבדות ויתרו בשלב מסוים.

אפשר לבטל את כל הגועל הזה ולתת לכולם עוד עשרה סנטימטר לרגלים במקום שמפניה לעשרים איש שיורמו מעם. זה באמת יהיה יותר נעים. בכלל עוד עשרה סנטימטר היו משמחים באופן כללי.

הגנב

אני מאוד מחבב את אתרי ה"יד שנייה" ברשת. רכשתי שם לא מעט מהריהוט בביתי, ויש בזה משהו מאוד מקסים בכללי.

השבוע חשקתי באופניים פסבדו חדשים. לא מזמן גנבו לי את הזוג ה-28, וחשבתי שיהיה נחמד לרכוש שוב לתקופה של חצי שנה זוג שווה.

נכנסתי ל"הומלס", מצאתי מודעה מאירת פנים על זוג ב-1,100 שקלים, וצלצלתי לבחור. הוא סיפר שמדובר ביופי של אופניים, כאלה שעולים כפול כחדשים, וסגרתי אתו שיבוא אליי הביתה ואם הכול נכון - אני רוכש.

כשאמר שיש לו עוד זוגות שאלתי אותו, ככה חצי בצחוק, אם לא מדובר ברכוש גנוב. הוא נשבע לי בילדיי שהכול שלו, והוא פשוט עובר לנהיגה באוטו.

קבענו, חיכיתי, ואחרי דקות לא רבות הוא צלצל ואמר שאני יכול לצאת שכן הוא ממול ביתי. יצאתי החוצה, ואכן מהפינה התקרב מישהו על אופניים כחולים בדיוק כפי שסיפר. ואז הבחור ראה אותי, הביא את הסיבוב הכי מהיר במערב ונמלט לכיוון האופק או הירקון, תלוי את מי שואלים.

אני מניח שמה שקרה זה שהבחור פשוט זיהה אותי, חשב שאני בשיאו של תחקיר נוקב על גנבי האופניים בעיר וברח לפני שיצולם. אני כולה רציתי אופניים ובטעות עליתי על גנב שללא בושה, בלי שום חשש או פחד, מפרסם מודעה ברשת, נותן את מספר הטלפון (שכמובן נסגר מיד אחרי ההימלטות) ועובד כנראה יפה.

המשטרה הגיעה די מהר אבל לא ממש מצאה את התכשיט. יש להם המספר ואני מניח שהם יאתרו אותו, אבל אני מודה שאני, שראיתי לא מעט גנבים ונוכלים מסוגים שונים, הייתי קצת בשוק.

ואופניים? חזרתי ל"הומלס" איתרתי זוג אחר, הפעם מאיש מהיישוב וקניתי. הוספתי להם מנעול ושרשרת טיפה יותר יקרים מהם וגם אזעקה קטנה למען יראו וייראו. מאוד כיף כאן במידל איסט.

השידור הציבורי

השבוע הצטלמתי לתשדיר שמדבר על חשיבותו של השידור הציבורי. מדובר בשתי שורות שאמרתי אותן בעברית. למען הצילום החשוב הזה הגיעו לביתי הדל שבעה! ! ! ! ! אנשי צוות. הזזנו את הרהיטים והכנסנו את כולם.

קשה להסביר כמה המון זה שבעה אנשי צוות. לי ולאורלי למשל יש שניים כשאנחנו יוצאים לצלם. שניים.

בחו"ל אנחנו משתמשים באחד שעושה הכול. אולי בגלל זה השידור הציבורי בישראל חייב כן להיסגר ולהיפתח מחדש באופן שפוי? אולי בגלל זה אין להם כסף לתכניות שוות? אולי, שווה לבדוק.

בשורה משמחת

רווחי רשת שופרסל זינקו ל-78 מיליון שקלים ברבעון. כל הכבוד!

בשורה משמחת פחות

אנחנו שילמנו את כל זה כי אנחנו נורא-נורא מטומטמים.

10 הערות לסדר

1. מניין הנספים בהאיטי עלה ל-230 אלף לא כולל גופת המחבל המתאבד. אה, הפעם זה בעצם לא הערבים, זה רק האדמה הטובה.

2. מי שנורא התגעגע למלחמה עם סוריה קיבל תזכורת בצורת מוקש ברגל של ילד, שעכשיו הוא כבר פחות רגל.

3. הפרסומת של קיציס עם יורם גאון היא באמת מסטרפיס. אין מה לעשות כשאתה מוכשר כמו גאון אז הכול עובד, גם פרסומת.

4. השבוע כנראה יוקרן הסרט האחרון על מוני פנאן, ושמו "פנאן וילדי ההפקר". יהיה מרתק.

5. אולי שאלי ישי ייקח את ילדי העובדים הזרים וישים אותם בתוך בית יהונתן, וככה כולם ירוויחו? חוץ מאלי ישי שהגיע הזמן שנפסיד אותו.

6. נפטר עוד לוחם מהקישון, אלי סורסקי שמו. הוא הקורבן ה-39 שלא יזכה לראות איך ייגמר המשפט הכי אדיוטי ומיותר בתולדות הציונות.

7. איזה שוק! אחת מהתביעות נגד שרה נתניהו על ידי אחת מהעוזרות בוטלה והושגה פשרה. שוק מטורף, נכון?

8. השבוע אנחנו חוגגים 27 שנים למותו של אמיל גרינצוויג, שנרצח בהפגנת שלום עכשיו. מזל שמאז למדנו והפקנו את כל הלקחים.

9. גיא פינס נורא מצליח בערוץ 10, וזה מאוד משמח.

10. עברו כבר תשע שנים ושבועיים מאז ששום ניצול מאסון ורסאי לא קיבל פיצוי הולם מהמדינה. עברו כבר שלושה חודשים מאז שאני כותב על זה, והחלטתי לפרוש בשיא ולהתחיל ספירה חדשה.

התשובה: היורדים יוכלו להצביע מיד אחרי, כי דברים שרואים משם לא רואים מכאן, וחבל. שבת שלום.

בלוגים של גיא מרוז
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גיא מרוז

צילום: דעות

גיא מרוז, עיתונאי, זוכה פרס אומץ אבל מפחד מהחושך ומיהודים גדולים וצודקים. חושש גם מפלסטינים מוצקים שצודקים יותר מהיהודים הגדולים ומכור אנונימי לטוקבקיסטים מהימין הקיצוני. יהי זכרו ברוך

לכל הטורים של גיא מרוז

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים