הכה את המומחה
חוות הדעת של המומחה הרפואי לא מצאו חן בעיני התובעת – שעשתה הכל כדי להדיחו מהתיק. בית הדין נאלץ לוותר על שירותיו, לא לפני שהטיל על האישה תשלום כבד
הסיפור מתחיל בכך שאיילה פנתה לביטוח הלאומי כדי שפגיעתה תוכר כתאונת עבודה. לאחר שפנייתה זו נדחתה, הגישה איילה תביעה בבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין מינה את פרופ' חיים צינמן כמומחה מטעמו. הוא נתן שתי חווֹת דעת אשר שללו את הקשר הסיבתי בין הנזק ובין האירוע הנטען בעבודה. המומחה גרס כי הנזק הנטען על ידי איילה כלל לא נגרם כתוצאה מהרמת ארגזים במקום עבודתה. הוא פירט את התסמינים המובהקים אשר מופיעים במקרים בהם נוצר קרע טראומתי בשריר הסופרא ספינטוס. לגישתו, אין כל קשר סיבתי בין הרמת הארגזים ובין הקרע הניווני בשריר.
חווֹת הדעת של המומחה לא נראו לאיילה. היא סברה כי המומחה טעה וביקשה למנות מומחה אחר. בית הדין דחה את בקשתה, וקבע כי ראוי בשלב ראשון לאפשר למומחה להבהיר את חוות דעתו לגבי הטעויות לכאורה שנטענו על ידי איילה.
בין לבין הגישה איילה אישית כנגד המומחה, תלונות להסתדרות הרפואית, לבית הדין הארצי לעבודה, למשטרה ותביעה "כספית נזיקית" בסכום של 50 אלף שקלים שנדחתה על הסף בבית משפט השלום בתל אביב.
איילה הגישה בקשה נוספת למינוי מומחה אחר, ובה, בנוסף לטענתה לטעויות לכאורה בחוות הדעת, היא טענה כי אין זה סביר להניח שלאור התלונות והתביעות שהגישה כנגדו, יוכל המומחה לחוות דעה ללא משוא פנים. בבקשה הנוספת הועלו טענות חמורות ביותר כנגד המומחה, כנגד יושרו וכנגד הגינותו.
בית הדין דחה גם את הבקשה הנוספת, תוך שהדגיש כי המומחים שמתמנים על ידי בית הדין, הם אובייקטיביים והגונים, ואפילו נפלה טעות בחוות דעתם (עובדה שטרם נקבעה בפסק דין), פתוחה בפני איילה האפשרות לטעון לכך בשלב הסיכומים בתיק. הודגש כי אין מקום ליתן יד ל"נטרול מומחה" של בית הדין עקב "מחול שדים" שאיילה פתחה כנגדו בכל ההליכים דלעיל.
בתום כל ההליכים שניהלה איילה אישית כנגד פרופ' צינמן, שב בית הדין לדון בתביעתה. בשלב זה הועברו למומחה שאלות הבהרה נוספות. המומחה הודיע לבית הדין כי עקב התנהגותה והשתלחותה של איילה כנגדו, הוא מבקש שלא להמשיך לתת חוות דעת נוספות בתיק זה. הוא ציין בין היתר בהודעתו: "התובעת ניסתה להכפיש את שמי בכל מקום שיכלה, ואין לרופא דבר חשוב יותר מאשר שמו הטוב. לאור זאת, אבקש שכב' השופטת תשחרר אותי מלהמשיך ולדון בתיק הנ"ל ואולי בזאת השיגה התובעת את מבוקשה".
בא כוחו של המוסד לביטוח לאומי, ביקש שלא למנות מומחה נוסף,
השופטת אפרת לקסר קבעה כי איילה נמנעה מלפעול בדרכים הלגיטימיות השמורות לתובע שחולק על מסקנות חוות דעת רפואית בעניינו. היה עליה להמתין לשלב הסיכומים, ואז להעלות את כל טענותיה כנגד חוות הדעת והפגמים שנפלו בה לטענתה, וכי בית הדין הרי אינו מחויב לקבל את חוות דעת המומחה בכל מקרה. זאת ועוד, גם אם פסק הדין הסופי לא יהיה מקובל עליה, תמיד פתוחה בפניה הדרך להגיש עליו ערעור.
עם זאת, בית הדין קיבל את בקשת המומחה שלא להמשיך וליתן חוות דעת נוספת בתיק. נקבע כי התנהלותה של איילה בהגשת כל התלונות כנגד המומחה, והכול עקב טעויות לכאורה שנפלו בחווֹת הדעת (שטרם הוכחו), ותקיפת מסקנותיו בטרם הסתיים ההליך בבית הדין ותוך כדי הליך זה, מהווה השתלחות אישית בלתי ראויה ויש לגנותה מכל וכל. התנהגות זו נוגדת את תקנת הציבור ואת המדיניות השיפוטית הראויה.
השופטת לקסר קבעה כי "מבחינת הנורמה הציבורית הראויה, בית הדין לא ייתן ידו להשתלחות במומחים שמונו על ידו והגשת תלונות ותביעות אישיות כנגדם, תוך כדי ניהול ההליך. חוות דעת של מומחה היא חלק מהליך משפטי והשתלחות אישית כנגד המומחה כאמצעי להביא לביטול חוות דעתו, פסולה מכל וכל".
בדילמה בין סיום ההליך המשפטי כאשר ההיבט הרפואי טרם מוצה, ובין מינוי מומחה חדש, בחר בית הדין, למרות התנהגותה הפסולה של איילה, להעדיף את מיצוי ההליך ולמנות מומחה חדש, אך זאת, תוך חיוב איילה ב"הוצאות נכבדות" (ההדגשה במקור, י.מ.). בית הדין הודיע כבר עתה, כי בסוף ההליך, בלי כל קשר לתוצאותיו, יפסוק לחובת איילה "הוצאות המבטאות את מורת רוחו של בית הדין מהתנהלותה הפסולה של התובעת והשתלחותה חסרת הרסן במומחה". בנוסף לאלה, איילה תשלם לקופת המדינה גם את שכר טרחתו של פרופ' צינמן ששולם כבר על ידי המדינה, לרִיק.
יודגש כי אין בדברים דלעיל משום ייעוץ משפטי או המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. לכל מקרה נסיבותיו הפרטיות ויכול שהאמור כאן אינו מתאים לו. אין להסתמך על המידע, וכל העושה כן עושה זאת על אחריותו בלבד.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם