יום יום עד גמירא
בית המשפט שם לעצמו למטרה להילחם בסחבת, ולנהל הליכים משפטיים מורכבים ברצף מידי יום. האם המיוצגים ירוויחו מכך או בעצם יפסידו?
עם זאת, כבר נאמר בבית המשפט העליון מפי השופט, כתוארו אז, אליעזר ריבלין כי הוראת סעיף 125 הנ"ל "הייתה כמעט לאות מתה". השופט העליון אשר גרוניס ציין כי "כל המצוי בנעשה בבתי המשפט בארץ יודע, כי ברגיל משפטים אינם נשמעים ברציפות. מי שאינו יודע דין בוודאי יופתע מאד אם ייאמר לו כי על פי הדין בישראל חייב הליך משפטי להתנהל ברציפות מידי יום עד גמר השמיעה. דומה שאף יודעי הדין שכחו את דבר קיומן של ההוראות האמורות". דבריו נאמרו בערעורם של עורכי הדין אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא, על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחתה את בקשתם להשתחרר מייצוגו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. עורכי הדין ביקשו להשתחרר מן הייצוג, בעקבות הקביעה שמשפט קצב יישמע ברציפות בקצב של ארבעה ימים בשבוע.
מטעם זה ביקשו בשעתו גם עורך הדין דן אבי יצחק ואחרים, להשתחרר מייצוגו של השר לשעבר אריה דרעי. כך גם משפטו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, עתיד להישמע בקצב של שלושה דיונים בשבוע לאחר שבית המשפט סרב להאט את הקצב.
בסוף השבוע שעבר דחה השופט אמנון כהן בבית המשפט המחוזי בירושלים, את בקשתם של 10 סנגורים, רובם מטעם הסנגוריה הציבורית, להוריד את קצב שמיעת ההוכחות לתדירות של יום בשבוע לכל היותר. מדובר בכתב אישום שהוגש כנגד 10 נאשמים בתחילת חודש נובמבר 2008, אשר השופט כהן הגדירו כ"כתב האישום הגדול ביותר שהוגש עד כה". כתב האישום מתפרש על פני 70 עמודים ומספר עדי התביעה הרשומים בו, הוא 458.
על פי כתב האישום, עשרת הנאשמים ניהלו "תעשייה" של הקמת מכללות במקומות שונים ברחבי הארץ, במטרה להקנות לבוגרים תעודות שכונו "תעודות השכלה תורנית גבוהה". מאות חיילים, שוטרים וסוהרים "זכו" להכרה בתעודותיהם וקיבלו בגינן הטבות שכר הנעות בין 2,000 ל- 4,000 שקלים לחודש. לתעודות הזכאות צורפו אישורים על לימודים קודמים המכילים מידע כוזב ומצגי שווא, אשר בעקבותיהם התקבל מהמדינה במרמה כתוספות שכר לאנשי כוחות הביטחון, סכום של למעלה מ- 250 מיליון שקלים.
לכל הנאשמים מיוחסות עבירות של 'קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות', 'ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות'
השופט יורם נועם, אשר בפניו התנהלו הדיונים עד שלב ההוכחות, החליט כי נוכח היקפו של התיק, ריבוי העדים והערכת הצדדים כי צפויות להתקיים בהליך זה עשרות ישיבות הוכחות, יתברר התיק 3 פעמים בשבוע, מ- 9:00 במשך כל היום.
בעקבות החלטה זו, הגישה הסנגוריה הציבורית בקשה לבטל את מועדי דיוני ההוכחות, בטענה כי קצב השמיעה שנקבע יביא ל"נטרול כמעט מלא מהעבודה השוטפת של הסנגוריה הציבורית של קבוצה משמעותית כל כך של סנגורים ציבוריים מוכשרים למשך תקופה משמעותית, תקשה על הפעילות של הסנגוריה הציבורית במחוז ועלולה להביא אף במקרים מסוימים לפגיעה ביכולת הסנגוריה הציבורית להעניק ייצוג משפטי הולם בתיקים אחרים". עוד נטען, כי תיפגע איכות הייצוג והפרקטיקה הפרטית של הסנגורים ופרנסתם, וכי לוח הזמנים הצפוף יפגע בנאשמים עצמם, הגרים במקומות מרוחקים מירושלים. מנגד, התביעה הכללית התנגדה בתוקף לשינוי ההחלטה.
השופט אמנון כהן אשר ישמע את ההוכחות בתיק, דחה, כאמור, את בקשת הסנגורים. השופט סמך ידיו על דברי השופט גרוניס בפרשת קצב, לפיהם אי קיום החובה בדבר שמיעה רציפה, פוגע הן באינטרס הציבורי והן באינטרס של הנאשם. "דווקא עומס יתר של עבודה על עורך הדין כתוצאה מכך שעליו לטפל ביותר מדי עניינים, עלול לפגוע ביכולתו ליתן שירות מיטבי ללקוחותיו".
השופט כהן מציין כי מזה זמן, מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים פיילוט המכונה "שמיעה רצופה" של תיקים. הפיילוט נערך בתיאום בין נשיאת בית המשפט המחוזי, נציגי התביעה הכללית, הסנגוריה הציבורית ולשכת עורכי הדין. כל צד אמור לתרום את חלקו להצלחת הפיילוט.
נקבע כי שמיעת הוכחות בתיקים גדולים במיוחד, תהיה 3 פעמים בשבוע, וכי דחיית מועדים תיעשה במקרים חריגים במיוחד. כן נערכו סידורים מתאימים בחלוקת העבודה השנתית, כך שיומנו של השופט נקבע מראש לכל השנה כדי שיוכל לקיים דיון בקצב ראוי.
ההוראות בדבר רציפות הדיון אינן מיושמות, על דרך הכלל, מטעמים מובנים של עומס על בתי המשפט. עם זאת, בתי המשפט קובעים ימי דיון רצופים וצפופים, בתיקים גדולים, בהם עליהם לדון בחומר רב ולשמוע עדים הרבה. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, שמה לה למטרה לצמצם את העומס העצום המוטל על כתפי השופטים. כחלק ממאמץ זה, הוציאה הנשיאה בתחילת השנה הוראות נוהל שעניינן טיפול בבקשות לדחיית מועדי דיון. לפי הוראות אלה, טעמים כגון שיקולי נוחות, עומס עבודה, הסכמת הצדדים, מו"מ לפשרה, הסדר טיעון, הליך גישור וכדומה, אינם מהווים כשלעצמם, סיבה מספקת לדחיית מועד דיון.
הוראות הנוהל מורות עוד, כי "בבואו להכריע בבקשה לדחיית מועד שנקבע, ייתן בית המשפט דעתו לא רק לעניינו של מבקש הדחייה ולא רק לעניינו של בעל הדין שכנגד, אלא גם - ואף בעיקר - לזכותו ולחובתו של בית המשפט לנהל את הדיונים שלפניו ביעילות תוך שימוש מושכל וזהיר במשאבי השפיטה לטובת כלל המתדיינים וההליכים הממתינים לבירור לפני בית המשפט".
ראוי לציין מנגד את דעת המלומד ד"ר אסף יעקב. לדבריו, קשה יהיה במקרים כאלה לבוא בטענות אל עורכי הדין "בגין פגמים דיוניים שנפלו במהלך המשפט ובגין ייצוג שהיה נחשב בנסיבות אחרות כבלתי תואם את הסטנדרטים הראויים... ימי דיון רצופים וארוכים, אף שייתכן שיש להם הצדקות (כגון יעילות הדיון והרצון לסיים תיקים במהירות), מכתיבים לעורכי דין לחץ זמן, ועל-כן אינם מאפשרים להם להתכונן לדיון כפי שהיו עושים לו היו המרווחים בין ימי הדיון גדולים יותר. עורך דין אינו אדון לזמנו, ובית המשפט כופה עליו מגבלת זמן שבה הוא מחויב לעמוד".
מעורך הדין עודד הכהן, המייצג את הנאשם מספר 1 בתיק זה, נמסר כי "החלטתו של כבוד השופט אינה עושה צדק עם הסנגורים. התאריכים, כפי שנקבעו על ידי כבוד השופט נועם, נקבעו שלא על דעתם של הסנגורים ושלא בהתאם ליומנם. נכון ורצוי הדבר כי משפטים פליליים ישמעו מיום ליום, אולם יש צורך לאפשר לסנגורים להתארגן לצורה כזו של ניהול משפט. עד כה לא היה זה הכלל ומי שלקח על עצמו לייצג נאשם במשפט זה לא ציפה כי הוא יקבע לשמיעה מיום ליום". לדבריו, "בצורך לאזן בין יעילות שיפוטית לזכויות נאשמים ואפשרויות פעולה של משרדי עורכי דין - לא עויינו כפות המאזניים כהלכה, וחבל. אני כשלעצמי, אצטרך לשקול היטב אם ביכולתי להמשיך בייצוג או שעליי להתפטר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם