התפלה - טובה או רעה?
מצד אחד, ההתפלה עונה על המחסור במים. מצד אחר, היא זוללת אנרגיה והורסת את קו החוף
במקרה הזה, הבעיה היא שחסרים לנו מים. הפתרון: ניקח מי ים, נסלק מהם את המלח ונשתה. מושלם, לא? אז זהו, שלא. כי לפתרונות טכנולוגיים יש טבע מרגיז: הם פותרים בעיה אחת ויוצרים עשר אחרות. ההתפלה עונה על המחסור במים, אבל זוללת משאב אחר, נדיר ורגיש לא פחות: אנרגיה.
מתקני ההתפלה המתוכננים לקום בשנים הקרובות עתידים לצרוך חשמל בהיקף של תחנת כוח שלמה. החשמל לא רק יקר-הוא גם מזהם את האוויר וכרוך בפליטה מאסיבית של גזי חממה. ומדינת ישראל הרי התחייבה בקופנהגן לקצץ דרמטית את פליטותיה בעשור הקרוב. שלא לדבר על הפרדוקס: כוכב חם יותר הוא כוכב שיש בו יותר בצורות ופחות גשם, מה שרק יעמיק את בעיית המים של ישראל. ואז נצטרך להתפיל עוד, וחוזר חלילה.
כל זה עוד לפני שהזכרנו את תפיסת השטחים העצומים על קו החוף ההולך ומצטופף שלנו, ואת ההשפעה על הסביבה
הימית שעדיין לא נחקרה. כל יזם שרוצה להקים היום מלון במדבר מחויב לפני תקיעת המסמר הראשון לערוך תסקיר השפעה על הסביבה. רק פרויקט התשתיות המאסיבי ביותר של העשור יצא לדרך בלי שהשלכותיו נבדקו. אל תתפלאו אם ב-2020 נתעורר למציאות שבה הים התיכון השתנה לנו.
החשיבה הסביבתית מציעה אלטרנטיבה: היא גורסת שכשמשאב כלשהו נמצא במחסור, מבצעים שינוי תרבותי והתנהגותי, עוברים להילוך חסכוני ומקטינים את הצריכה. ליטר המים הזול ביותר, זה שאין לו שום השפעה מזיקה על הכיס, על טמפרטורת הכדור, על זיהום האוויר ועל הסביבה הימית, הוא הליטר שלא בזבזנו. לפני הכל מוטלת עלינו החובה לחסוך ככל האפשר, להחזיר לחיים בארות שזוהמו ולמנוע זיהום של חדשות, ורק אחר כך, בלית ברירה, לפנות לנשק יום הדין - ההתפלה.
אלא שבמערכת הציבורית והפוליטית בישראל אין מנהיגים בעלי אומץ שמסוגלים להתייצב מול הציבור ולומר לו את זה מפורשות. כולם אחוזי יראה מפני עם הטוקבקים, שהגיבו בזעם מתפרץ על הניסיון להשית עליו היטל צריכה עודפת, שכבר הוכנס להקפאה עמוקה. העם רוצה מים, אז ניתן לו מים. מה הבעיה? מתברר שיש הרבה בעיות. ועל חלקן אנחנו אפילו עוד לא יודעים.
aviv67@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם