פחות פרחים מוגנים, יותר דוחות
כדי לשמור על הטבע צריך לצלול לחדרי החדרים של מוסדות התכנון, לדעת לקרוא תוכניות, לאתר איומים ולהציע חלופות. זה פחות סקסי, אבל שם מתחולל הקרב האמיתי
השינוי שעברה החברה להגנת הטבע בעשורים האחרונים מסמל את המהפך העמוק שעברה התפיסה הסביבתית בישראל. פעם מגני הטבע היו יוצאים לטיולים ומחנכים לשמירה על
פרחים מוגנים. היום, כדי לשמור על הטבע צריך לצלול לחדרי החדרים של מוסדות התכנון, לדעת לקרוא תוכניות, לאתר איומים ולהציע חלופות. זה פחות סקסי, אבל שם, מתחת לאורות הניאון ובוועדות האפרוריות, מתחולל הקרב האמיתי בין ירוק לבטון.
מהצד הירוק, הקרב הזה כרוך בהרבה תסכול: לכאורה, זו הייתה שנה מוצלחת לארגוני הסביבה. לא מעט יוזמות פרועות ומיותרות נהדפו, או לפחות נכנסו להקפאה עמוקה. האחרונה שבהן היא היוזמה להקמת כפר נופש בחוף פלמחים. אבל כנגד כל מיזם שנהדף, צצים שניים או שלושה אחרים. וכמובן, יש מאבקים שהסתיימו בהפסד:עבודות התשתית לטובת היישובים החדשים של מפוני גוש קטיף כבר קורעות את גבעות לכיש, הרכבת בין תל אביב לירושלים תפר את שלוות הקדומים של קניון נחל יתלה(במקום להישאר בתוך מנהרה), ובלב שמורת טבע במדבר יהודה קודחים נפט.
המאבק בין שטחים פתוחים וערכי טבע ליוזמות נדל"ניות וכלכליות הוא כמעט לא הוגן: על כף אחת מונחים רווחים מיידיים, השנייה מציעה ריסון שיביא איכות חיים ותועלת לטווח ארוך. במדינה שמתמחה בלחיות את הרגע כאילו אין מחר, זה פשוט לא כוחות.
aviv67@gmail.com
.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם