לא חשוב מה יאמרו הגויים

מול נכונות האיחוד האירופי להכריז על מזרח ירושלים כבירת פלסטין, נותרה לנו רק אפשרות אחת לשמור על כבודנו: לצפצף על ההחלטה ולחרוץ את דינה להישכח

ארז תדמור | 7/12/2009 15:00 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים". 61 שנים אחרי הקמת המדינה נדמה כי הגיע הזמן להפנים את רעיון הריבונות כפי שהביע אותו בצורה הבהירה ביותר ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון ז"ל.

- מט לאבו-מאזן/ דני זאק

ההחלטה הצפויה של כינוס שרי החוץ האירופים להכריז על ירושלים כבירת פלסטין, לא צריכה להפיל אף אחד מהכיסא. בפעם המי יודע כמה יקבל גוף בינלאומי החלטה חד-צדדית, מוטה ואנטי ישראלית מובהקת.

ההחלטה הצפויה של האיחוד האירופי מטילה לפתחנו כאומה שתי ברירות: הראשונה היא לאמץ את הטענה האנטי-ציונית הגורסת כי עלינו לקבל את תכתיבי המוסדות הבינלאומיים ולהכריז כי אם כל העולם פועל נגדנו - כנראה שאנו טועים.

האפשרות השנייה היא לנהוג כפי שמדינה ריבונית וכפי שאומה שמכבדת את עצמה הייתה נוהגת אם היו רומסים את ריבונותה ומתערבים בענייניה הפנימיים. דהיינו: לצפצף על החלטת האיחוד האירופי ולחרוץ את דינה להצהיב, להישכח ולהעלות עובש.
רמיסת הכבוד העצמי

בנקודה זו אנו נדרשים שוב לאמירתו האלמותית של בן-גוריון. הסיבה שהאיחוד האירופי מרשה לעצמו לרמוס את הריבונות הישראלית בירושלים ובכלל, היא מה שעושים היהודים. וליתר דיוק, מה עושים חלק קטן מהיהודים. חלק קטן שנזקו עצום. כפרפראזה לבן-גוריון אפשר לומר: לא חשוב מה עושה הממשלה, חשוב מה אומרים ב'שלום עכשיו'. לא חשוב מה מצביעים אזרחי ישראל בקלפי, חשוב אלו שקרים מפיצים ב'שוברים שתיקה'.

כל עוד ארגונים כמו 'שלום עכשיו', 'שוברים שתיקה', 'מחסום ווטש', 'בצלם' ועוד ועוד פועלים נגד ישראל,

מתוך ישראל, במימון אירופי, אין להתפלא שארה"ב בהובלת אובמה, והאיחוד האירופי בהנהגת שבדיה האנטישמית, מנסים לרמוס את רצון הציבור בישראל לשמור על ריבונות בירושלים המאוחדת. לא ניתן לצפות ממדינות התלויות בזרימת הנפט מהמפרץ הפרסי להיות ציוניות יותר מהקולות העולים ממסדרונות בית המשפט העליון ומאוניברסיטת שייח' מוניס. אי אפשר לבקש מממשלות צרפת, בריטניה וספרד לכבד את ריבונות ישראל יותר מכפי שארגונים ישראלים פסאודו-ציוניים מכבדים.

בדיון שהתקיים בכנסת בשבוע שעבר התברר כי ממשלות אירופה והאיחוד האירופי משקיעים מדי שנה עשרות מיליוני יורו בתקצוב ארגוני השמאל הקיצוני בישראל. מבחינת מדיניות החוץ של ממשלות אלו, זוהי ההשקעה הטובה ביותר שהן יכולות לעשות. בדיוק כפי שהנשק ההסברתי הטוב ביותר של ישראל הוא ערבים ומוסלמים שמתנערים ומגנים את הטרור, כך הנשק ההסברתי הטוב ביותר של מתנגדי ישראל הוא ארגונים וצעירים ישראלים המשמיצים ומכפישים את ישראל בפני כל מיקרופון.

אלא שבעוד מוסלמי או ערבי שיגנה את הטרור והאנטישמיות הערבית גוזר על עצמו חיים במסתור מאימת הפת'ווה שתיגזר על ראשו, התגייסות למערך התעמולתי האנטי-ציוני טומנת בחובה משכורת יציבה, טיסות למסיבות עיתונאים ולפאנלים ברחבי העולם, ופרסום כסלבריטאים במוספי סוף השבוע ותכניות האקטואליה. מספיק אם ניזכר בשלושת השמיניסטים הסרבנים שטרם ניגבו את החלב משפתיהם וכבר הספיקו לטוס לדרום אפריקה ולהפוך למרואיינים נחשקים בערוץ 2 ובגלי צה"ל.

גם רבין הבין את חשיבות ירושלים

לא לחינם משקיעות ממשלות אירופה עשרות מיליוני יורו מדי שנה בארגונים אנטי-ציוניים בישראל. הטריז שהן תוקעות בלב הדמוקרטיה הישראלית הוא שמקנה להן את הלגיטימציה למדיניותן החד-צדדית. הדוחות הקבועים של 'שלום עכשיו' נגד מדיניותן של ממשלות ישראל ונגד רצון הבוחר בישראל, והעלילות השקריות על פשעי צה"ל מצד 'שוברים שתיקה', הם שמקנים למדינות אירופה את חותמת הכשרות לרמוס את ריבונות ישראל.

עשרה ימים בלבד לפני הירצחו, נאם ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בוושינגטון באירוע לציון 3000 שנים לירושלים ואמר: "אנחנו חלוקים בדעותינו מימין ומשמאל. יש לנו ויכוחים על דרך ועל מטרה. בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. יש רק ירושלים אחת. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא למשא ומתן ואין שלום בלי ירושלים".

ראש הממשלה רבין, בדיוק כמו בן-גוריון, הבין כי ישנם נושאים בהם אומה ומדינה צריכים לעמוד על שלהם ולקבוע לעולם כולו מה יקרה בארץ ישראל ובירושלים. הטענה השחוקה לפיה עלינו לקבל את עמדת העולם, משום שלא יכול להיות שכולם טועים ורק אנחנו צודקים, היא טענה אנטי-ציונית השוללת את עיקרון ההגדרה העצמית היהודית, אך עוד לפני כן זו טענה אנטי-הומניסטית הסותרת את עיקרון האינדיבידואליזם.

העובדה שדווקא ארגונים המתיימרים לדבר בשם כבוד האדם טוענים כך, מעידה על טיבם האמיתי יותר מכל. ארגונים המבקשים לשלול את זכותו של העם היהודי להכריע בעצמו על גורלו, ולשמור על הגדרתו העצמית, הם ארגונים שפועלים מתוך תחושה של חוסר כבוד עצמי ומתוך בוז לזהות היהודית ולעיקרון הציוני של לקיחת גורלנו בידינו. אמונה אמיתית ברוח האנושית, באינדיבידואליזם ובחירות הפרט, היא קודם כל האמונה בזכותו של כל אדם, ובזכותם של עמים ומדינות, להכריע בכוח ערכיהם, אמונותיהם, שכלם ורוחם ולא להיכנע להלכי רוח חולפים הנובעים מאינטרסים חסרי בסיס מוסרי.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ארז תדמור

צילום: עצמי

מראשי תנועת "אם תרצו" ומאבק המילואימניקים

לכל הטורים של ארז תדמור

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים