שדה מוקשים ירוק
אדם טבע ודין חתומה על פעילות סביבתית חשובה. אבל על אנשי העמותה חלה החובה לתקן את כל הקלקולים שנחשפו כאן
ארגוני סביבה מחויבים בניקיון כפיים מוחלט. מאבק סביבתי, מעצם הגדרתו, מאבד את תוקפו המוסרי בשנייה שבה אינו נשען על אדני אמת. הארגונים הללו נדרשים להיות כמעט קדושים במציאות מאוד לא קדושה ונאלצים לתמרן בתוך שדה מוקשים של אינטרסים פוליטיים וכלכליים. המצב הכלכלי הקשה מחייב את ארגוני הסביבה להישען יותר ויותר על תרומות וחסויות של בעלי הון, ובישראל קשה למצוא עשירים שלא נדרשו בשלב זה או אחר לספק הסברים למשרד להגנת הסביבה ולבתי המשפט. רוב ההון הישראלי הושג בדרכים מזהמות. לעתים בתוך גדר החוק, לעתים מחוץ לו.
התחקיר המתפרסם כאן מעיד, לכאורה, שאט"ד עלתה על כמה מוקשים כאלה. האם זה מספיק כדי להטיל עננה על כלל הפעילות החשובה שהארגון חתום עליה? לטעמי, ממש לא. כששוחרי הסביבה בישראל זקוקים לייצוג משפטי או מדעי מול סוללות הפרקליטים והמדענים של התאגידים, אט"ד היא הכתובת הראשונה.
רוב ההאשמות שאנשי העמותה ספגו בשנים האחרונות באו מהכיוון ההפוך: טוענים שהם דווקאיסטים, לא מתפשרים, מסרבים לדיאלוג עם התעשייה, מעדיפים את דרך המאבק. כשהמשרד להגנת הסביבה הציע לאחרונה לארגוני סביבה לשתף
עמו פעולה-שיתבטא גם בהזרמת תקציבים נדיבים-היו ארגונים שקפצו על המציאה. אדם, טבע ודין סירבו, מטעמים אתיים.
כל זה לא משנה את העובדה שעל אנשי אט"ד, בראשות המנכ"לית ציפי איסר איציק, חלה החובה לתקן את הקלקולים שנחשפו כאן. זה לא מסובך, וזה חיוני. צדק-בעיקר צדק ירוק-צריך גם להיראות. זה חשוב לאט"ד בפרט ולתנועה הסביבתית בכלל, תנועה שלכל כך הרבה גורמים בעלי עוצמה יש אינטרס להחליש, אבל לנו, הציבור הרחב, יש עניין מובהק לשמור אותה כמה שיותר חזקה.
aviv67@gmail.com