בראש המערכה: האיחוד האירופאי
ראשי מדינות אירופה כבר מוכנים. גם אם לא תתקבל הסכמה בוועידת האקלים הבינלאומית הם התחייבו ליישם חקיקה מרחיקת לכת בנושא. בדרך לקופנהגן - כתבה שלישית בסדרה
כבר בדצמבר 2008 האיחוד שינה את מערכת הקצבת הפחם של אירופה שיועדה לתקופה שאחרי קיוטו (אחרי 2013). שלב חדש זה במערכת נועד להפחתה נוספת של פליטות גזי חממה באירופה בצורה מחייבת ולהצגת הצעדים המתקדמים שהאיחוד כבר החל לעשות, הרבה לפני הפסגה בקופנהגן.
למשל, כדי למנוע "דליפת פחמן דו חמצני" כתוצאה ממעבר המוני של חברות לאזורים בהם לא מקפידים על חקיקה דומה, הנציבות האירופית תכננה לדאוג לכך שתחומים החשופים לתחרות בינלאומית יזכו לגמישות בנושא פליטות הפחמן, בתנאי שימשיכו לספק את מוצריהם על פי אמות המידה המקובלות. תעשיות האנרגיה באירופה כבר הביעו תמיכה במערכת זו, והן נכונות לשתף פעולה עם התחייבויות לכלכלה מופחתת פחמן שתדרוש מהן חדשנות ותחרותיות בסדרי גודל שעוד לא התמודדו איתם בעבר.
בחודש מרץ האחרון התכנסה ועידת האקלים המדעית בחסות אוניברסיטת קופנהגן ומטרתה הייתה לספק את "סיכום הידע המדעי הקיים שנתיים לאחר הדוח האחרון של הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים". הפנל הוא גוף בינלאומי שמנסה לכמת את שינוי האקלים שהתרחש מתחילת המאה ה-20 ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו, בדגש על נתוני ההתחממות העולמית.
הממצאים בדוח מ-2007 הציגו תחזית שחורה; בין היתר נטען כי צפויים מעל מיליון נספים כתוצאה מההתחממות הגלובלית ונזקים בשווי מיליארדי דולרים עד שנת 2100. על פי הדוח, אם ריכוזי גזי החממה באטמוספרה יכפיל עצמו ביחס לרמה שלפני התקופה התעשייתית, הדבר יגרום בוודאות להתחממות גלובלית של כשלוש מעלות בממוצע.
בנוסף, צוין כי הפעם האחרונה שבה היו אזורי הקטבים חמים יותר מאשר כיום הייתה לפני 125 אלף שנים - הפחתה בנפח הקרח בקטבים גרמה למי הים לעלות בארבעה-שישה מטרים. בשורות קשות נוספות בדוח כללו אירועי בצורת ממושכים, התייבשות של אזורים שלמים, ורמות גבוהות יותר של גז המתאן באטמוספרה.
כהמשך ישיר לפנל, ממצאי
בחודש ספטמבר נפגשו ראשי ארה"ב וסין, המדינות המזהמות בעולם, למפגש בן יום בנושא שינויי האקלים, בו ניסו לקבוע צעדים להפחתה של פליטות גזי החממה אצלם בבית, לאור החשש ההולך וגובר של המדינות העניות, המאוימות ביותר על ידי ההתחממות הגלובלית, שישכחו ממצוקתן. הרלוונטיות למדינות העניות היא קריטית – סין וארה"ב נמנות בין המדינות המתועשות שאמורות לשלם גם את הוצאותיהן של המדינות המתפתחות, על מנת שיתמודדו עם השפעות שינויי האקלים וההתחייבות שלהן להפחית את פליטות גזי החממה בשטחן.
לא כולם תומכים בקופנהגן. באוקטובר פרשנים שמרנים הגיבו בביקורתיות לטיוטת ההסכם. הלורד כריסטופר מונקטון מהפרלמנט הבריטי טען שההצעה להסכם תיצור "ממשלה עולמית" בחסות האו"ם שיהיה בכוחה "להתערב במישרין בעניינים הכלכליים והסביבתיים של כל האומות שיחתמו בסופו של דבר על ההסכם".
הוא הזהיר כי המדינות העשירות יהיו מחויבות תחת האמנה לשלם "חוב אדפטציה" למדינות המתפתחות ולוותר על שליטתם והדומיננטיות הגלובלית שלהם. ואכן, בקופנהגן, צפויה ארה"ב, מ'התורמות' המרכזיות לפליטת גזי חממה בעולם, להציג את מדיניות הממשל האמריקאי החדש בנושא וכן נציגי האיחוד האירופאי המובילים צפויים להצהיר על דרכיהם להילחם בהתחממות הגלובאלית.
גם עיתונאים שמרנים באוסטרליה האשימו את ממשלתם בהסתרה מכוונת של ההצעה להסכמי קופנהגן מהציבור האוסטרלי בגלל חוסר הפופלריות הפוטנציאלית הצפויה בקרב הבוחרים.
>> מחר: ישראל נוסעת לקופנהגן?
נא להמתין לטעינת התגובות
