אם לא הסביבה, לפחות הכלכלה
השר להגנת הסביבה יודע שאל ראש הממשלה כדאי לדבר בשפה כלכלית. ובניגוד למקובל לחשוב מהפכה סביבתית כוללת לא תעלה למשק אפילו שקל. כך כדאי לארדן לשווק את דוח מקניזי לנתניהו
לכן הוא ביקש מאנשי מקינזי ניתוח כלכלי מפורט של כל אחד מהצעדים הסביבתיים שעל המשק הישראלי לעבור: מה יביא לחיסכון כספי החל מהרגע הראשון, איזה מהלך ישתלם רק בטווח הארוך, ואיזה שדרוג סביבתי עולה הרבה ולא מחזיר את עצמו.
הדוח משרטט את מפת העלויות למשק לפי הצעדים הסביבתיים: החלפת נורות ליבון בתאורה חסכונית - רווח של עשרות מיליונים; בנייה ירוקה ויעילה אנרגטית של מבנים חדשים - טומנת גם היא בחובה חיסכון מסוים; הפקת חשמל מאנרגיית רוח, לעומת זאת, כרוכה בעלויות לא מבוטלות.
אבל מה שחשוב היא השורה התחתונה, שמשקללת את כל הקטגוריות: בניגוד למה שמקובל לחשוב, מהפכה סביבתית כוללת לא תעלה למשק אפילו שקל. גם ההוצאות שיהיו יחזירו את עצמן במהלך שני העשורים הקרובים. אם מוסיפים לתחשיב גם את העלויות החיצוניות של טכנולוגיות מזהמות-למשל ההוצאות על בריאות הכרוכות בשריפת פחם לצורך הפקת חשמל-מגיעים למסקנה שישראל ירוקה היא ישראל עשירה יותר.
ואת זה לא אומר ארגון סביבה קיקיוני, אלא מקינזי - אחת מחברות הייעוץ המובילות בעולם. ועם זה ילך ארדן לנתניהו, וינסה לשכנע אותו להתגייס. אם לא למען הסביבה - למען הכלכלה.
עוד נתון מסקרן מתוך דוח מקינזי: מתוך 71 מיליון טונות פחמן דו-חמצני שישראל פולטת בשנה, שני מיליון מגיעות מהרשות הפלסטינית. הנתון הזה מעניין פעמיים: פעם ראשונה, בגלל עצם העובדה שפליטות גזי החממה של הפלסטינים נזקפות בתחשיבים הבינלאומיים לחובת ישראל. לנו זה נראה מוזר, אבל כל עוד אין מדינה פלסטינית, העולם רואה אותנו ואת שכנינו כיחידה אחת.
העניין הנוסף בנתון הזה נגזר מהעדות שהוא מספק לפער הכלכלי הבלתי נתפס בין רמת החיים הישראלית לפלסטינית: מספר הפלסטינים מתקרב למחצית ממספר הישראלים, אבל הם פולטים 1 חלקי 35 מאיתנו. זה לא משום שברמאללה ובחברון מנהלים אורח חיים ידידותי לסביבה, אלא משום שהפלסטינים מפגרים שנות אור אחרי ישראל בהיקפי הייצור התעשייתי, התחבורה, הצריכה והתשתיות.
כשבעזה אין חשמל בחלק משעות
הפלסטינים, על-פי המודל הזה, צפויים להגדיל את פליטותיהם פי 4, ולהגיע ל-8 מיליון טונות גזי חממה בשנה. זה עדיין נתון מגוחך, אבל בשנים הקרובות, כשישראל תיאבק להשיל מעצמה כל גרם של פחמן דו-חמצני, 8 מיליון טונות זו כמות שהיינו שמחים להיפרד ממנה לתמיד.
הדרך הפשוטה לעשות את זה היא לסיים את הכיבוש. ארדן, שידוע כתומך נלהב במפעל ההתנחלויות, נשאל במסיבת העיתונאים אם הוא מתכוון להמליץ על כך לממשלה. "ידעתי שתקפצו על המציאה"' השיב , "אני מבקש שתעריכו את העובדה שלא ביקשתי לסנן את הנתון הזה מתוך המצגת".
קואליציה משונה כזו מזמן לא היתה כאן. קמפיין "ביבי, תן גז", שהשתרע בימים האחרונים על פני עמודים שלמים בעיתונים, וקורא לראש הממשלה לדאוג שצינור הגז יגיע סוף-סוף לחיפה ויביא להפחתה דרמטית בזיהום האוויר, מחבר גופים שקשה לראות אותם פועלים במשותף בנסיבות אחרות: מהתאחדות התעשיינים ועד איגוד ערים חיפה לסביבה, מ בז"ן ועד ארגונים ירוקים בצפון, מכרמל אוליפינים ועד ראשי עיריות באזור המפרץ.
כולם רוצים גז-וכולם צועקים את זה ביחד, אולי ראש הממשלה ישמע ויעשה מעשה. זה לא רק אחד הקמפיינים הרחבים ביותר, הוא גם אחד המוצדקים. ממשלת ישראל הבטיחה שהגז יגיע לחיפה ב-2006 אנחנו בפתחה של 2010. אז קדימה, ביבי, בחייאת-תן גז.
נא להמתין לטעינת התגובות
