יש עוני - אבל הדוח לא רלוונטי
מי שמנסה להציג את נתוני דוח העוני כמנופחים - פשוט אינו מבין איפה הוא חי. הטעות של הדוח היא שהוא מגיע מאוחר מדי, ואינו עוזר לספק פתרונות בזמן אמת
◄ מצג שווא: דוח העוני מנפח את כמות העניים/ ד"ר אמיר חצרוני
דוח העוני לשנת 2008 שפורסם השבוע, אינו רלוונטי לחודש נובמבר 2009. לא רק שהוא מנתח ומשווה בין שנתיים בהן היתה צמיחה כלכלית מרשימה, הוא מתעלם כמעט לחלוטין מן המשבר הכלכלי שהתחיל לפני שנה וימשיך גם בשנה הבאה. די להתבונן בטבלאות הביטוח הלאומי אודות מימדי האבטלה ולראות שאם בשנת 2008 היה ממוצע מקבלי קצבת אבטלה כ-49 אלף איש לחודש, ואילו במחצית הראשונה של שנת 2009 נעים המספרים בין 65-72 אלף מובטלים - כדי להבין את האבסורד בהצגת דוח עוני שאינו מציג את התמונה האמיתית.
בקרוב אמור משרד הרווחה להציג את הצעת החוק היותר מבטיחה וחשובה שלו, בדבר סל שירותי רווחה. זהו בעצם המדד שיקבע מה חובת המדינה כלפי אזרחיה הזקוקים לסיוע. האוצר ודאי יתנגד להצעת החוק, כי האוצר תמיד מתנגד לכל פעולה שמחזקת את רשת הבטחון הסוציאלי שלנו. אבל בתוך סל שירותי הרווחה הללו ייכללו גם מאפייני הדיור, הרכוש הנצבר ועוד ועוד. החוק בעצם יעסוק בדרכי חישוב העוני האמיתי. הנתונים יפחידו אותנו, הם יהיו הרבה יותר קשים ממה שאנחנו רואים היום.
מי שמנסה להציג היום את נתוני העוני כמנופחים עושה עוול ומטעה. ההיפך הוא הנכון. שיעורי העוני כפי שהם משורטטים על ידי הביטוח הלאומי נמוכים מדי. העוני הרבה יותר עמוק כי יש רבים שאינם מדווחים על עצמם, מסיבות שונות, הם אינם מבקשים עזרה, לעיתים כי הייאוש פשוט גמר אותם. הם חוששים מהיתקלות עם הממסד ובסופו של יום הם מוותרים על הדבר הברור והבסיסי ביותר, על זכויותיהם.
ויתור זה מביא בעצם לנתונים המוטים מטה של הביטוח הלאומי. אך כאמור, לא זו הבעיה בדוח העוני. הבעיה היא שהוא אינו מציג תחזית לשנת 2010, ואף לא מנתח בצורה חלקית את שנת 2009, אשר לפחות מחציתה מתועדת במדוייק במחשבי הביטוח הלאומי. תגובה איטית זו בעייתית במיוחד, כאשר הביטוח הלאומי כמו גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אמורים לספק גם נתונים בזמן אמת, כדי שמקבלי ההחלטות ומעצבי המדיניות יוכלו לבצע את העבודה שלשמה הם נבחרו.
במאמר מאלף שכתבה ד"ר ליהיא להט מהמחלקה למינהל ומדיניות ציבורית במכללת ספיר, בכתב העת "בטחון סוציאלי" שיצא לאור בשיתוף
תמיד יהיו פערים. תמיד יהיו חלשים וחזקים. אבל זה בדיוק התפקיד שלנו כחברה. זה התפקיד שלנו כמדינה. לא רק לצמצם את הפערים, אלא לגרום לחזקים לעבוד יותר קשה כדי שלחלשים יהיה יותר קל. התפקיד שלנו זה לראות את הנתונים ולחשוב שהם לעולם יהיו מוטים כלפי מטה. כי מי שחושב שהביטוח הלאומי מעלה את הנתונים כדי לקבל עוד תקציבים - פשוט אינו מבין איפה הוא חי.
רן מלמד הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד" וממקימי מטה המאבק של הארגונים החברתיים
נא להמתין לטעינת התגובות
