הוונדליזם בעבדת: הבדואים לא התחילו

אין הצדקה להשחתה בגן הלאומי עבדת, אבל זה מה שקורה כשהמדינה מתייחסת אל רבבות מאזרחיה כאל אבק אדם

אביב לביא | 11/10/2009 3:01 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
הבטן התכווצה השבוע למראה תמונות ההרס מעבדת. לעתים, צריך להודות, אלימות כלפי חפצים דוממים, בוודאי בעלי ערך היסטורי ותרבותי, מרתיחה את דמנו יותר מאשר אלימות כלפי בני אדם. הרי העמודים העתיקים לא יכולים להחזיר מכה תחת מכה.

דקות אחרי שנחשפו ממדי הוונדליזם, פשטה הסברה - בעידודה הנלהב של המשטרה - שמאחורי המעשה עומדים בדואים מהסביבה. האמת - יש לקוות - עוד תתברר, אבל בינתיים, ורק לצורך הדיון, אני מבקש להניח שאכן מדובר במסע השחתה של בדואים שביקשו לנקום על הריסת בתיהם.

התגובה האוטומטית לנוכח האפשרות הזו היא: מה הטעם לפגוע בערכי היסטוריה ותרבות? מה אשמים הנבטים בעימותים הפוליטיים של 2009? אילו הייתי יכול לומר משהו למשחיתים, הייתי מבקש מהם דבר אחד: בואו נשאיר את נכסי הסביבה, הטבע והתרבות מחוץ לתחום. תריבו עם המדינה - לא עם הארץ. הרי כולנו צריכים להמשיך לחיות בה.

זה נשמע טוב, אבל למטבע הזה יש גם צד שני: מדינת ישראל עצמה לא משאירה את ערכי הסביבה, הטבע וההיסטוריה מחוץ למשחק הפוליטי. להפך. היא משתמשת בהם כקרדום לקידום האינטרסים שלה, ובראשם נישול הבדואים בפרט והערבים בכלל מזכויותיהם בארץ הזו.
זרועו הירוקה של הכיבוש

במונחים של קטטת ילדים, הבדואים - במקרה שלמי מהם יש יד במה שקרה בעבדת - לא התחילו. אנשי קק"ל, למשל, שותפים לא פעם בהריסת מבנים ובעימותים עם הבדואים המתגוררים בכפרים ה"לא מוכרים" (כפרים שאינם מוכרים על ידי המדינה, אף שהיו שם לפניה); ביערות קק"ל ובשמורות שבאחריות רשות הטבע והגנים נעשה מאמץ עקבי להעלים את ההיסטוריה ואת הזיכרון הערבי משלטים ומחומרי הסברה.

רק לפני חודשיים פורסמה כאן כתבה על הפקדת ניהול הגן הלאומי עיר דוד בידי עמותת המתנחלים אלע"ד, שאינה מהססת לבצע חפירות מתחת לבתי פלסטינים במזרח ירושלים. בעיני הפלסטינים, השת"פ הזה הופך את פקחי רשות הטבע והגנים לזרועו הירוקה של הכיבוש. יש קשר ישיר בין המתח המתמיד הזה למהומות האחרונות בירושלים. אי אפשר להפוך נכס היסטורי עולמי שממוקם בירושלים לכלי פוליטי ולצפות שנכס דומה שנמצא בעבדת יישאר מחוץ למשחק המלוכלך.

בימים אלה מקודמים הליכי התכנון של המקטע הדרומי של כביש 6 - שישים קילומטר של אספלט, שיגיעו עד עיר הבה"דים המתוכננת.

צריך לראות את התוואי כדי להאמין: למרות מחאות עמותת המתכננים "במקום", הכביש עובר על - לא ליד! - כפרים בדואיים קיימים, שבהם מתגוררים כ-3,000 איש.

האנשים הללו כנראה אמורים בוקר בהיר אחד להיעלם. בעיית הפזורה הבדואית לא מתקרבת לפתרון, מסקנות ועדת גולדברג מעלות תלתלי אבק, אבל הבדואים, בעיני רשויות התכנון, אינם קיימים. את הפשעים בעבדת אין דרך להצדיק: הם מתועבים, לא חכמים ולא יקדמו שום פתרון. אבל כשהמדינה מתייחסת אל רבבות אזרחים כאל אבק, היא לא צריכה להתפלא שהיחס הזה חוזר אל כולנו כמו בומרנג.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אביב לביא

צילום: דעות

כותב במעריב על ענייני איכות סביבה וכדורסל. מגיש את התוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל. פרסם ספר על אוכל אורגני

לכל הטורים של אביב לביא

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים