אין עם מי לדבר על פסולת

מה לעשות עם בלוני גז בסיום השימוש? איפה להשליך פחית צבע שפג תוקפה ומי יסכים לקבל ערמות של נייר למחזור? שלוש בעיות מתשס"ט שספק אם תיפתרנה בתש"ע. לא עוצר בירוק, חלק ג'

סופ
אביב לביא | 2/10/2009 18:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עם נעילתה של תשס"ט, ניסיתי למפות את פניות הקוראים שהגיעו אליי במהלכה ולראות מה אפשר ללמוד מהן. ובכן, התמונה ברורה: הבעיה הסביבתית המיידית שמסבה תסכול לישראלים רבים היא הפסולת. כלומר, היעדר הפתרונות שהמדינה והרשויות מציעות לטיפול בפסולת. העם רוצה למחזר, אבל ברוב המקרים אין עם מי לדבר. אנשים עוברים דירה או סתם מכריזים על מבצע לביעור חפצים ישנים, עומדים מעל ערימות אשפה ולבם אומר להם שלא ייתכן שכל זה ילך לאתר הטמנה. הם מחפשים אפיקים אקולוגיים יותר, אבל לעתים קרובות מעלים חרס.

- לא עוצר בירוק, חלק א': פרשת דרכים
- לא עוצר בירוק, חלק ב': הכוח בידייך

 
פסולת. העם רוצה למחזר, אבל לא נותנים לו פתרונות
פסולת. העם רוצה למחזר, אבל לא נותנים לו פתרונות בילי פרנקל

 הנה שלושה מקרים מהתקופה האחרונה:

רונן מפתח תקווה שאל מה אפשר לעשות עם כמות גדולה של פחיות צבע מלאות שפג תוקפן. כשפנה ל"טמבור", נענה בנימוס ש"אתה יכול לפנות את הצבע בכל צורה. אין לנו לכך נהלים. נשמח לעמוד לשירותך תמיד". גם מהמשרד להגנת הסביבה, ניחשתם נכון, לא הגיעה בשורה: "בשלב זה אין פתרון מוסדר לפחיות צבע ועל כן יש להשליכן לפח הרגיל. מומלץ לשטוף אותן ולהשתמש בהן לשימוש חוזר כמו למשל אחסון חפצים וכדומה". תודה על הטיפ, אבל בשביל לדעת שמכלי פח יכולים לשמש לאחסון לא צריך משרד ממשלתי.

נחמה כתבה: "אחייניתי חזרה לארץ לאחר שהות ארוכה בחו"ל. יש ברשותה קרטונים וניירות אריזה בכמות אדירה. כמי שנושא המיחזור קרוב אליה היא התקשרה למפעלי 'נייר חדרה' והציעה שיבואו לאסוף את הניירות. התשובה היתה שהדבר כרוך בתשלום, כלומר עליה לשלם עבור הפינוי או לחלופין שתביא את הכל בערימות לפחי המחזור. אם זה לא חלם, אז מה כן?".

מ"אמניר", שלזכותה יצוין שמדובר בחברה פרטית שאוספת את הנייר למטרות
רווח, נמסר בתגובה: "אמניר פועלת באיסוף פסולת נייר וקרטון מול רשויות מקומיות ועסקים, ולא ערוכה לתת מענה לבתי אב. יחד עם זאת, כאשר מגיעות בקשות פרטניות לאיסוף ברמת הבית הבודד אנו מציעים לבצע את השירות תמורת סכום סמלי לכיסוי עלויות האיסוף".

שאלתה של בת שבע, לעומת זאת, התפתחה בהדרגה לסאגה משעשעת.

היא ביקשה לדעת "האם ידוע לך מה עושים עם בלוני גז של גזיות לאחר השימוש? חיפשנו ברחבי הרשת, וגילינו עוד אנשים תוהים כמונו ללא תשובות. בחנויות הקמפינג המשווקות בלונים אלו גם לא ידעו". במשרד להגנת הסביבה הבהירו שבכל מה שנוגע לציוד הקשור לגז הכתובת לשאלות הוא משרד התשתיות. בטח תופתעו לגלות שדובר משרד התשתיות סבור אחרת: "מאחר שהמכל החד פעמי מנוקב ואינו מכיל גז, הוא נחשב 'ברזל' ומדובר בפסולת אשר ניתנת למחזור, לכן המכל לא נכלל בתחום המשרד אלא בתחום המשרד להגנת הסביבה".

מה יש לומר, התשוקה של משרדי הממשלה לקחת אחריות ולסייע לאזרחים ירוקים למחזר פשוט נוגעת ללב. בתש"ע זה בטח יהיה לגמרי אחרת.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: דעות

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים