שאר ירקות: בעד ונגד טוחני אשפה
מקום יקר באתר ההטמנה או עומס על מכוני טיהור השפכים. התשובה תלויה בעיקר באלטרנטיבה. לא עוצר בירוק, חלק ג'
שאלה טובה. שהרי אם אוספים את שאריות הירקות והמזון מהכיור ומשליכים אותן לפח רגיל - סופן לתפוס מקום יקר באתר ההטמנה תוך כדי פליטת כמויות נאות של מתאן (גז חממה מובהק) ; ואם השאריות ייכתשו על ידי הטוחן ויוזרמו היישר לצנרת הביוב הן ייצרו עומס על מכוני טיהור השפכים שגם כך כורעים תחת הנטל. אז מה הרע במיעוטו?
גלעד אוסטרובסקי, מהמחלקה המדעית של "אדם, טבע ודין", מפתיע ואומר שבדיוק על הנושא הזה נעשתה לפני מספר שנים עבודה בטכניון. "השאלה היא מה האלטרנטיבה", הוא אומר. "אם מדובר בבית
שעושים בו קומפוסט, או ביישוב שכבר מפרידים בו אשפה, כמובן שזה הפתרון הטוב ביותר ואין שום סיבה לקנות טוחן אשפה, מה עוד שהוא צורך חשמל. אבל במצב הנוכחי, שבו ברוב משקי הבית בישראל השאריות מהכיור נזרקות לפח, ומשם מוסעות לאתר ההטמנה, לטוחן האשפה דווקא יש יתרון סביבתי מסוים. חלק מהאשפה המרוסקת מתמוסס במים, והחלק האחר הופך בסוף התהליך במכון הטיהור לבוצה. כיום הבוצה בשפד"ן, למשל, עדיין נשפכת לים, אבל בשנים הקרובות היא תועבר לחקלאים ותהפוך לדשן, כך שקליפות תפוחי האדמה והמלפפונים יסגרו מעגל".
מקומו של מרכיב אחד, כפי שבוודאי הבחנתם, נפקד ממערך השיקולים המפורט כאן-מחירו של טוחן האשפה. אבל זו כבר הבעיה של מ'.
- לא עוצר בירוק, חלק א': הגליל, לא מה שחשבתם
- לא עוצר בירוק, חלק ב': גילוי נאות: יוסי שריד ואני
נא להמתין לטעינת התגובות
