חם ולא מגניב: ישראל רחוקה מועידת האקלים
שנה אחרי פרסום דוח המזהיר מהשלכות שינויי האקלים, הטיפול מתקדם בעצלתיים. רק לאחרונה הוקמה ועדה שרים שתדון בתוכנית, עוד מחקר הוזמן ועבודת מטה נוספת הוגשה לעיונו של עוד פקיד בכיר. חצי שנה לפני ועידת האקלים בקופנהגן, ישראל בעיקר מתפחמת. כתבה רביעית בסדרה
עד לסוף המאה ה-21, גורס הדוח, צפויות הטמפרטורות להאמיר בחמישה אחוזים בהשוואה לשנים 1990-1960. על פי ההערכות (בחישוב ארוך טווח), צפויה צריכת החשמל לעלות בכל שנה בשלושה אחוזים. אחד הגורמים שיגביר את הביקוש לחשמל הם אמצעי קירור וחימום שימצאו בשימוש רב יותר בעקבות שינויי האקלים.
כמות המשקעים באזורינו צפויה לרדת בעשרה אחוזים עד 2020 וב-20% עד 2050, וצפויה עליה בתדירות וחומרת אירועי אקלים קיצוניים. פירושו של דבר, שגם כשכבר ירד הגשם, הוא עשוי להיות בעוצמה כה חזקה שהתשתיות לא יוכלו להתמודד איתו, וכך יווצרו שטפונות.
דוח ההיערכות לשינוי אקלים פורסם אמנם לפני כשנה, אבל רק לפני חודש הוקמה ועדת שרים שמטרתה גיבוש תוכנית לאומית להפחתת פליטה של גזי חממה. היוזמה אמנם מבורכת, גם אם באה באיחור, אך דרך ארוכה עוד לפנינו.
יפות וטובות ככל שיהיו ההצעות של המשרד להגנת הסביבה בתוכנית הלאומית שעתידה לבוא, כל עוד הן לא יעוגנו במדיניות ממשלתית כוללת, אין להן משמעות. אחת הביקורות הנוגעות לעניין מצד ארגוני הסביבה היא שלמרות המודעות הרבה לנושא הסביבתי, עדיין ממשיכים לאשר ולתכנן פרויקטים שאינם מתחשבים בסביבה.
"היעדים של התוכנית הלאומית טרם נקבעו, אבל פעילות הממשלה מטרפדת אותם ממילא", אומר יובל ארבל, הסמנכ"ל הישראלי של ארגון "ידידי כדור הארץ המזרח התיכון". "ההחלטה על הקמת תחנת כוח פחמית באשקלון זו דוגמה קלאסית לכך שלא נוכל לעמוד ביעדים שיקבעו, משום שמדובר על פליטה של עוד מיליוני טונות פחמן בשנה".
היבט חשוב נוסף בהיערכות לשינויי אקלים הוא נושא המים, בעיה בוערת שעושה כותרות רבות בימים אלה. רשות המים, למשל, מקדמת בימים אלה מסע פרסום אינטנסיבי הנוגע לחיסכון במים. החודש גם נכנס לתוקף "היטל צריכה עודפת",
במשרד החקלאות טוענים כי הם פועלים במרץ למען מעבר לשימוש במי קולחין וחיסכון במים בכלל, מה שמתבטא "במחקר, תכנון החקלאות הישראלית, הדרכת החקלאים בפועל וכן, הענקת תמיכות תקציביות לשם שיפור דרכי העבודה בחקלאות, כך שיביאו לחסכון בשימוש במים".
באופן כללי אפשר לראות התחלה של מתן תמריצים כלכליים שליליים וחיוביים לעידוד התנהגות ברת-קיימא ושימוש במוצרים ירוקים מפחיתי זיהום. אולם למרות התעוררות המודעות הירוקה, שבאה לידי ביטוי בפרויקטים מסוימים, אפשר להיתקל גם במגמה הפוכה וסותרת. "המיסוי הירוק" של משרד האוצר, למשל, מציע הטבות מס לרוכשים רכבים ודלקים ידידותיים לסביבה ואחת ממטרותיו היא עידוד שימוש בתחבורה ציבורית. מנגד, בהתנגשות (חזיתית) של ממש, נמשכת במרץ המדיניות של העדפת פיתוח תשתיות לרכבים הפרטים, על פני קידום התחבורה הציבורית.
"נכון להיום אנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות הכלכליות של אי עמידה ביעדי הפחתת פליטות פחמן על המשק אחרי 2013", גורס רועי כפיר, יועץ לענייני כלכלה לארגוני סביבה. "יכול להיות שהקנס יהיה גבוה מאוד, ויכול להיות שהמגמה תהיה סלחנית והקנסות נמוכים. הבעיה היא שכשנדע לאן זה הולך, כבר יהיה מאוחר מדי ולא נוכל להפחית את הפליטות העודפות בעלויות סבירות".
כפיר מסביר שבמקרה זה לא מספיק ניתוח פשוט של עלות-תועלת, משום שאין לנו דרך לדעת בוודאות מה יהיה המחיר העתידי של פליטת פחמן עודפת. "חוסר הודאות הגדול לגבי מרכיבים רבים כל כך בסביבה הכלכלית והפוליטית שתתהווה, מחייב גישה של ניהול סיכונים כלכלי על כל המשק. על קובעי המדיניות להחליט כמה אנחנו רוצים לבטח את עצמנו מפני התרחישים הגרועים יותר".
"המשמעות של אי עמידה ביעדים עשויה להיות רחבה יותר מתשלומים עבור פליטות מעבר למכסה", הוא מוסיף, "בעיני המדינות המפותחות שיקחו על עצמן מחויבויות גדולות שעולות כסף, אי עמידה ביעדים עלולה לפגוע בלגיטימציה של ישראל לקחת חלק במערכת הזו. זה עלול לחשוף אותנו לקנסות פוליטיים וכלכליים. זה עלול לפגוע במעמדנו בארגונים כלכליים בינלאומיים ועשוי אף להרע את תנאי הסחר שלנו מול מדינות העולם".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "מאז פורסם הדוח התקיימו פגישות עבודה עם אנשי רשות המים, משרד החקלאות, משרד התשתיות ומשרד הפנים
רשות המים נמצאת בתהליך הפנמה של הערכת הסיכונים משינויי אקלים, דבר המוצא את ביטויו בתכניות התפלה שאפתניות מבעבר, בצד הטמעת הנושא בתכנית האב המבוצעת בימים אלו לקראת העשור הבא. לשם המחשה, אם בעבר הקרוב דובר על התפלה של 300-400 מליון מ"ק/שנה, כיום התקבלו החלטות על התפלה של למעלה מ- 600 מיליון מ"ק /שנה החל מ- 2013. החלטות אלו נמצאות בביצוע, במתקנים בסמוך לאשקלון, חדרה, אשדוד , ראשל"צ ועוד. כבר כיום מותפלים כ- 170 מליון מ"ק/שנה כתוצאה מהחלטות אלו.
משרד החקלאות קיבל החלטה עקרונית על ביצוע מחקרים על השלכות שינויי האקלים על חקלאות ישראל.
משרד התשתיות קיבל החלטה להתרכז בשלב ראשון בהפחתת פליטות ולא בהיערכות. הנושא יחזור וידון במהלך השבועות הקרובים בועדת המנכ"לים הבין משרדית.
המשרד להגנת הסביבה פנה לארבעה מוסדות מחקר ובדק אפשרות להקמת מרכז ידע משותף להיערכות לשינויי אקלים. מטרת המרכז המוצע היא להכין מדיניות ממשלתית בסקטורים שונים (אנרגיה, בריאות ציבור, בניה עירונית) על בסיס ידע שהצטבר בעולם ובישראל.
לאחר בדיקת התשובות שהתקבלו הוחלט להסתייע בעבודת יועץ חיצוני לבחון מהי הדרך הטובה ביותר להקמה והפעלה של המרכז המוצע. עם אישור תקציב המדינה יצא מכרז להעסקת היועץ וניתן יהיה לקבל החלטות. מכל מקום, כבר הוקצה תקציב במשרד להגנת הסביבה (כפוף לאישור תקציב המדינה) להקמת המרכז והפעלתו הראשונית".
◄ עד 350: לעצור את הפחמן בדרך לאטמוספרה
◄ נקודת התחלה אמריקאית לקראת ועידת האקלים
הדרך להיאבק בנתונים המפחידים שהוצגו בדוח בשנה שעברה היא באמצעות מיתון והפחתה של פליטה של גזי חממה והיערכות מוקדמת לשינויים באקלים. לנושא הפחתת פליטת גזי החממה חשיבות גלובלית ולו רק מעצם העובדה הפשוטה שמדובר באוויר שאנחנו נושמים. הנושא נידון בעולם כולו, ובין היתר ידון בועידה בינלאומית של האו"ם המתוכננת בקופנהגן, בדצמבר השנה.
אין זו הפעם הראשונה שנושא גזי החממה נידון ברמה בינלאומית. בקופנהגן עתיד להיחתם הסכם שיהווה המשך להסכם קיים (קיוטו), שתוקפו יפוג בשנת 2012. פרוטוקול קיוטו קבע מגבלות פליטה של גזי חממה למספר מדינות מפותחות, שישראל לא מחויבת בהן מכיוון שנחשבה למדינה מתפתחת. בועידה הקרובה בקופנהגן יגובש הסכם חדש, אשר יצרף את רוב מדינות העולם וביניהן ישראל, שתוגדר מדינה מפותחת ותחויב להשתתף במאמץ להפחתת פליטת גזי חממה.
אחת ההערכות היא כי בועידה הקרובה בקופנהגן יסוכם כי על מדינות מפותחות להפחית כ-30% מפליטת גזי החממה ביחס לשנת 1990, עד לשנת 2020. על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, אם ישראל תמשיך במדיניות עסקים כרגיל, לא זו בלבד שלא תעמוד ביעד – כמות הפליטות שלה תעלה ב-48%. דהיינו, 78% מעל ליעד הרצוי.
נא להמתין לטעינת התגובות
