חשמל על הגג: ראשל"צ בוחרת אנרגיה סולרית
עיריית ראשון לציון תעניק 5% הנחה לתושבים שיתקינו מערכות סולריות לייצור חשמל. האם זה באמת משתלם? ומה המדינה צריכה לעשות על מנת לעודד את התושבים ללכת בעקבות השמש?
אם כך, האם המערכת כלכלית עבור בעל בית פרטי? ההשקעה הראשונית הנדרשת לקנייה והתקנה של הגג הסולרי נעה כיום בין 70 ל- 100 אלף שקל, תלוי בגודל הגג וגודל הקולטים. הרווח הממוצע ממכירת חשמל מוערך בכ-1,000 שקל בחודש, אליו אפשר להוסיף את הסבסוד של הערייה אשר מתרגם ל-70 שקלים בחודש עבור וילה על שטח של חצי דונם אדמה במערב העיר, לא סכום גדול אבל בהחלט התחלה.
חישוב פשוט מראה כי החזר על ההשקעה הראשונית אפשר לקבל בתוך כשבע עד תשע שנים: לאחר תקופת זמן זו נהנה הצרכן מחסכון כספי ישירות לכיסו. מי שאין לו זמן לחכות תשע שנים עד שיראה את כספו בחזרה מוזמן לפנות לאחד הבנקים המציעים כיום משכנתאות ירוקות ללקוחות אשר בוחרים להשקיע בנכסים כגון גג סולארי. שתי משפחות בראשון לציון כבר הרימו את הכפפה ופנו לקבל היתרים לבנייה. אם הכל ילך כשורה, תהנה ראשון לציון כבר בחודשים הקרובים מבתים סולריים ראשונים.
קיזוז עם חברת חשמל
אז איך זה פועל בשטח? התאים הפוטו-וולטאים על גג הבית מייצרים חשמל עבור הצריכה הפרטית של הדיירים ואילו חשמל בלתי מנוצל נמכר לחברת החשמל. במקביל, בשעות הלילה, כאשר המצברים הסולריים ריקים, קונים הדיירים בחזרה חשמל מהמדינה. סך הייצור של הבית מחושב על פי 1.97 לקילו וואט, בעוד שסך הצריכה על פי 0.47 שקל. בסוף החודש נעשה הקיזוז ונקבע חשבון החשמל הסופי, אשר יכול להיות במינוס או בפלוס.
יפעת מאירוביץ- יפת, חברת מועצת העיר מטעם "הירוקים של ראשון" ומחזיקת תיק איכות הסביבה אומרת כי "ההנחה היא
רק אמצעי לעלות את מודעות התושבים לנושא ולעודד את התושבים לחסוך באנרגיה".
ואכן, כיום ברור כי טכנולוגיות חלופיות לייצור אנרגיה בקרב הקהל הרחב יהיו בשימוש רק באם תוכח הכדאיות הכלכלית של שלהן. לצורך כך יכולים לקרות אחד משני דברים. הראשון שייצור טכנולוגיות חלופיות בסדר גודל רחב היקף יוריד את מחיר המוצר עד שיהיה כלכלי ויחזיר את עצמו בתוך זמן קצר בלבד. השני, שסבסוד של הממשלה או הרשויות המקומיות יוריד את העלות עבור התושבים. הורדת הארנונה על ידי עיריית ראשון לציון היא צעד בכיוון הזה.
נא להמתין לטעינת התגובות
