הלילה הוא הלילה
ליאור שליין הקדים את ג'יי לנו במירוץ אל הפריים-טיים, אבל שיבוצה של "הלילה" בשעות צפיית השיא הוא סימפטום למצבו הנואש של ערוץ 10. לא מצחיק בכלל

2. האם ישנו מגיש לייט-נייט אמריקאי שליאור שליין טרם השאיל ממנו פינות, דאחקות וגימיקים? ובכן, יכול להיות. מומחי הטריוויה עדיין מחפשים אחד כזה. אומרים שיש איזה סטנדאפיסט בערוץ המקומי של אוקלהומה סיטי שעוד לא נשדד על ידי שליין, אבל ייתכן שמדובר באגדה אורבנית. לנו, לטרמן, קונאן ואפילו ג'ימי פאלון הקציצה היו יכולים להגיש נגד ערוץ 10 תביעת זכויות יוצרים שהייתה גורמת לרון לאודר להסמיק מתחת למייק-אפ של אמא שלו.
3. "אל תחליפו ערוץ, כי עד שתעבירו חזרה לא בטוח שיהיה ערוץ", המהמה בת-קול מסתורית באחת מיציאותיה של "הלילה עם ליאור שליין" לפרסומות. מצחיק. כל כך מצחיק שבא למות, או שבא שערוץ 10 ימות, מה שיבוא קודם. לאורך ערב הבכורה כולו חבט שליין בערוץ שמשלם לו את המשכורת, במצבו הכספי העגום ובמיעוט צופיו המביך. כל מי שעובד בגוף תקשורתי שנמצא בסכנת סגירה הבין את הפאנץ'-ליין: זה לא הומור עצמי. זה ייאוש.
4. "הלילה" היא לא תוכנית לייט-נייט גרועה כמו שעשו ממנה. מונולוג הפתיחה משגר אגרופים מדויקים יחסית אל מפתח הלב של האקטואליה. על הבחירות בלבנון: "אם החיזבאללה ינצח, גם את התוצאות של הבחירות האלה נראה על מגדלי עזריאלי"; על דחיית בקשתם של פרקליטי משה קצב לנטוש את ייצוגו: "זאת טעות, כולם יודעים שדחייה כזאת רק תדליק את קצב יותר"; על הפגנת החרדים: "כדי לפזר אותם זרקו עליהם השוטרים צווי גיוס". קוראים לזה סאטירה.
5. אבל "הלילה" היא גם לא תוכנית לייט-נייט טובה. פיצולה המטופש לשני חלקים, מטעמי רייטינג ורגולציה, הופך את חלקה הראשון למטח דאחקות מתיש. מרביתן, מטבע הדברים, מחטיאות את המטרה ופוגעות היישר במוקדי המיגרנה של המוח. כל הפינות הקומיות, שבארה"ב מפוזרות כממתקים לאורך התוכנית, נדחסות לבליל של 20 דקות גיחי-גיחי רצופות. גם אם כל ויץ, גג ופאנץ' היו קומדיה מושלמת בשנינותה, זה פשוט עמוס מדי. מנת יתר קטלנית של סטגדיש.
6. הבעיה האמיתית מתחילה בחלק השני של המופע, שבו מתייבש שליין עם אורחיו והצופים מתקשים שלא לנחור (לא מבוז, מתרדמת). ריכוזו של הפאן בפתיחה משאיר את המגיש ואת מרואייניו להזיע, כשהם מחזיקים בקושי את התוכנית על הכתפיים. בניגוד למודלים שלו לחיקוי, שליין לא מצליח להפגין עניין מזויף במרואייניו כשהם משעממים אותו. לטרמן, ובעיקר אובריאן, מיומנים להפליא בהסטת ראיונות כאלה אל מחוזות הגיחוך המופלא. שליין פשוט נרדם יחד איתנו.
7. אל תוכנית הבכורה של "הלילה" בפריים-טיים נגררו התותחים הכבדים: גורי אלפי ועינב גלילי באו לשחזר עם שליין את הכימיה המפוארת של "משחק מכור", עדי נוימן ואושרי כהן גויסו להגשת פינות קומיות, רמי פורטיס הגיע לשיר ולקשקש, אולסי פרי (!) הקריא את הטופ-טן הלטרמני, וכל זה הספיק בדיוק ל-5.2 אחוזי צפייה מול הרפתקאותיהם המביכות של מרגול ואוחובסקי באמריקה. כישלון צפוי מראש (שגם סקץ' הפתיחה של התוכנית התייחס אליו). ועדיין כישלון.
8. יום ראשון דיכאון. במצבו הנוכחי ערוץ 10 לא יכול להרשות לעצמו פתיחה כזאת של השבוע. לרסק את המגזין של שלח ודרוקר על מזבח "כוכב נולד"? ומיד אחר כך לשגר אל המערכה את שליין כשהוא חמוש בתקציב של כשמונה שקלים? למה לא לאסוף את הטאלנטים המובילים של הערוץ ופשוט להרביץ להם מול המצלמות? זה יכאב להם פחות מהתעללות הפרוגרמינג. זה גם בטח יביא קצת יותר רייטינג.
9. יש אנשים שינשלו אותי מצוואתם בגלל מה שאני עומד לומר, ובמקומות מסוימים בעיר יפסיקו להגיש לי קפה, אבל ליאור שליין ו"הלילה" משתפרים. לאט, מאוד לאט, ממש לאט. אבל משתפרים. לפחות פעם בתוכנית
0. אתם יכולים להוציא את "הלילה" מהלייט-נייט, אבל אתם לא יכולים להוציא את הלייט-נייט מ"הלילה". שליין הסביר שכדי להתאים את התוכנית לצפייה משפחתית "נשלב בה הרבה יותר סקס", וזה מצחיק כי זה נכון. גם אם תשודר במקום "לונדון את קירשנבאום", היא תהיה תוכנית לייט-נייט שמיועדת מטבעה לקהל מצומצם. יכול להיות שג'יי לנו יצליח להמציא את הז'אנר מחדש בעוד שלושה חודשים. במקרה כזה שליין תמיד יוכל לגנוב ממנו שוב.
גם אם "הלילה" היתה תוכנית מושלמת - והיא כל כך רחוקה מזה שאין צורך להבהיר שהיא לא - ספק רב אם הייתה מצליחה לנגוס בקהל הזומבים של ערוץ 2. אין שום הוכחה לכך שהצופה הישראלי זקוק להעתקי לייט-נייט מיובאים מאמריקה. למעשה, נדמה שמדובר בפיקסציה של התעשייה, ממש כמו תוכניות הבוקר. היי, בארה"ב זה עובד (וזה זול), אז למה שלא ננסה את זה במשך עשור למרות שהעסק מתפוצץ לנו תמיד בפרצוף? הכי כיף לא ללמוד מטעויות.
הפריים-טיים של ערוץ 10 נראה עכשיו כמו הצרות שלו: קצת מצחיק, קצת פאתטי, קצת צועק "סליחה, יש לכם שבע שקל? אני צריך להגיע לעפולה". ערוץ 10 קיים כרגע בעיקר בזכות נדיבותם של חברי כנסת ושרים שמעכבים ודוחים את קץ זיכיונו המתבקש, והעברת תוכניתו של שליין אל שעות צפיית השיא היא רק סימפטום של המשבר העמוק, לא יותר. זה מה יש. ועם זה הם יפסידו.