כיבוי צופים ב"אולפן שישי"
"אולפן שישי" הייתה פעם תוכנית הדגל האקטואלית של "חדשות 2", אבל בשישי האחרון הפך יאיר לפיד למתחרה של גיא פינס ואביעד קיסוס (והפסיד להם). ביזיון מביש? עיתונות מחפירה? עלבון לאינטליגנציה? כל התשובות נכונות
יאיר לפיד בחדשות ערוץ 2 צילום: ברק פכטר
מישהו שדומה ליאיר לפיד מגיש עכשיו את "אולפן שישי". למעשה, הוא נראה ונשמע ממש כמוהו, רק טיפה מבוגר יותר. הוא גם משתמש לעתים בשטיקים ובמניירות שאתם בטח זוכרים מתוכנית האירוח של לפיד. לפעמים הוא אפילו אומר משהו שנשמע כלקוח מאחד הטורים של יאיר לפיד ב"7 ימים". והדמיון אכן מצמרר. ייתכן שמדובר בתאום זהה שהוסתר מעין הציבור כל השנים. אולי שיבוט גנטי ראשון מסוגו שנרקח במעבדות רפא"ל. אבל האיש הזה אינו יאיר לפיד.
מדובר כנראה בקונספירציה. ההוכחה לכך היא שיאיר לפיד - כפי שזוכר כל מי שצפה בתוכנית האירוח שלו ולא האמין שאי פעם יתגעגע - הוא איש טלוויזיה מעולה. גם גדולי מתעביו, שהאשימו אותו אז בדביקות כרונית ובנטייה להתכרבל עם מרואייניו, היו מוכרחים להודות שיש לו פרסונת מסך כריזמטית וטוק-שואו מתוקתק שכל המדינה מדברת עליו ביום למחרת. מעטים, אם בכלל, היו טובים ממנו. ואי אפשר להגיד שום דבר כזה על המגיש של "אולפן שישי" מבלי לפרוץ בצחוק חולני ומטריד.
נאמר זאת כך, לילך: פשוט לא ייתכן שיאיר לפיד, התקווה הלבנה של העיתונות באייטיז, האיש שכתב את "גרה בשינקין" והפך למושא חיזוריהם של כל המו"לים בארץ, מביט היום במגזין האקטואליה המרכזי של ערוץ 2 ומהמהם לעצמו בסיפוק מקצועי. פשוט בלתי סביר שבעל הטור הרגיש מ"ידיעות אחרונות" הוא אותו אדם שמגיש את תוכנית האקטואליה הכי עלובה, רדודה ומנותקת על המסך. פשוט אי אפשר להאמין שהוא מתחרה עכשיו בגיא פינס (ומפסיד. ומובס). קל יותר לקבל את העובדה שקיים יקום מקביל שממנו הגיע הכפיל המשונה הזה.
הקדנציה של לפיד ב"אולפן שישי" התחילה רע. הרייטינג היה מביך. במקום המהדורה האלגנטית ובעלת החשיבות של אהרון ברנע נחתה על צופי ערוץ 2 ערימה של כתבות מתוקות ורנדומליות, "איש אחד טוב בשבוע", פוליטיקאי אחד ללקק לו בשבוע, כתבה אחת לפרומו של הזכיינית בשבוע. עם הצטרפותו של
גולן יוכפז כעורך ראשי התעוררה לרגע קל התקווה שהתוכנית תחזור לעיסוק עיתונאי מרצין במציאות הישראלית. בחודשים הארוכים שחלפו מאז התייצבו אחוזי הצפייה על נתונים מניחי דעת ונדמה היה ש"אולפן שישי" חוזרת לעצמה. אבל בשישי האחרון כל זה מת.
שורו, הביטו וראו, מה מחפיר היום הזה. ליין-אפ הכתבות של "אולפן שישי" השבוע היה ביזיון מביש וחמור מאין כמותו. הכתבה הראשונה במהדורה עסקה אמנם בשאלה "האם ישראל תתקוף את איראן" (וענתה במפתיע שאולי כן ואולי לא), אך מיד אחריה הגיע רצף אייטמים שכמו נלקחו מארכיוני "ערב טוב" ו"Y בעשר". כתבות הצבע הבידוריות, שנשמרות על פי המסורת של יומני ערב שבת לקינוח המהדורה, הפכו למנה העיקרית. לא מפתיע, אם כך, שמקץ שעה של בליסת ג'אנק-פוד במסווה אקטואלי ממש התחשק לי להקיא.
אולי אני סתם כועס כי יאיר לפיד גנב לי כתבה. כי גם ב"רייטינג" חשקנו עד מאוד בראיון עם יהודה לוי לרגל כיכובו ב"הבורר". אבל יהודה לוי לא רוצה להתראיין. ולמה שיתראיין, אם הוא יכול לצאת מכל ניג'וס הפרומו הזה בכתבה מחולטרת אחת של "אולפן שישי"? גם אני במקומו הייתי מעדיף את טיפול ה-VIP המפנק של יאיר לפיד על ראיון קשה לכתבת מורעבת מאחד השבועונים. יותר כיף. בלי שאלות קשות. בלי הטרדות על נינט. בלי עיתונות, בעצם. וזה מה שמכעיס.
יהודה לוי בייגל
זו היתה תוכנית הדגל של "חדשות 2". זה היה המקום שבו העשייה העיתונאית בטלוויזיה המסחרית הגיעה לשיאה. אבל "אולפן שישי" מודל 2009 מתחרה לא רק בחדשות הבידור של גיא פינס ואביעד קיסוס, אלא נאבקת גם מול "רייטינג" ו"פנאי פלוס" על כתבות סלבז מז'אנר היש-לי-מה-לקדם-אז-אדבר-על-השנה-הקשה-בחיי. היא מנצחת בקרב, כמובן, אך מפסידה במלחמה. כי זה לא מה ש"אולפן שישי" אמורה להיות. לא בשביל זה היא שם.
הבידוריזציה של החדשות אינה דבר חדש. מה שחדש הוא הוויתור המוחלט על חדשות. רק תראו במה בחרו לפיד ואנשיו להתמקד בשבוע שעבר: קידום הסדרה "מסודרים" באמצעות כתבה על מכירת אתר "מקושרים" (שהחליף ידיים אי שם באוגוסט 2008), קידום ערוץ ויוה באמצעות רפורטאז'ה על עשור לקיומו, קידום המופע של דפש מוד באמצעות סיקור נרחב של נחיתתם בארץ ומנה אחרונה מקושקשת של יהודה לוי במפגש עם עבריינים, שוטרים ומדריכי ירי. והכי עצוב זה שמגזיני הבידור של הכבלים והלוויין היו עושים זאת טוב יותר.
אמנון אברמוביץ' ופרשנים אחרים במהדורה נראים עכשיו קצת מצחיק. כלומר, קצת יותר מצחיק משנראו קודם. וזה כבר היה מצחיק. עכשיו כבר באמת בלתי אפשרי לקחת אותם ברצינות. איך אנחנו אמורים להאזין בכובד ראש להערכותיהם המלומדות על האיום האיראני אם רגע לפני זה סיים מגיש המהדורה ללטף בחושניות את שר האוצר? כיצד ניתן לעכל בכלל ראיון כזה שטייניצי אם שנייה לאחר מכן מדסקסים באותה רצינות את ערוץ הטלנובלות ואת הקשר בין בדיון למציאות בסדרות של קשת? אין דבר כזה. לא צריך להיות דבר כזה.
אמנון אברמוביץ' ארכיון
הגענו לתחתית החבית. אם כך נראית תוכנית אקטואליה מרכזית בישראל - מדינה שסובלת מרעידת אדמה חברתית, דתית ובין-גזעית מתמשכת - באמת שצריך להודות שהדמוקרטיה הציונית כבר מתה ושכלב השמירה שלה יכול לקבל את הזריקה הגואלת שלו. קדימה, אין מה להתמהמה עם זה. במצבה הנוכחי של העיתונות המשודרת והמודפסת זו תהיה המתת חסד. כרגע נמצאים עדיין מרבית אזרחי המדינה תחת האשליה שקיימת כאן תקשורת חופשית וביקורתית, כנהוג במדינות נאורות, אבל מרבית אזרחי המדינה אינם צופים ב"אולפן שישי".
"האם כולם בוגדים?", שאלו השבוע בערוץ 2. זה קרה במסגרת עוד אחד מהתירוצים הנבובים שזכייניות הערוץ מספקות כיצירה תיעודית מקורית, עוד פעלול בשלל ההתחכמויות לתנאי הזיכיון, עוד קומבינה. אבל התשובה היא "כן". בעיקר ערוץ 2 בוגד (בצופיו), "אולפן שישי" בוגד (במנדט שלו), ויאיר לפיד בוגד (באתוס העיתונאי שעליו גדל). חבל רק שאינם סובלים מרגשות האשמה והכאב הכרוכים בבגידה בין-זוגית. חבל שאנחנו לא יכולים לדרוש מהם גט.
כבר עדיף דב גילהר. מהדורת שישי המקוצצת של ערוץ 10 לפחות לא מתיימרת להיות מגזין אקטואלי רציני ומושקע. שם כבר ויתרו על הפסאדה. חצי שעה של מבזקי ידיעות עמומות וכתבות בשקל, והופ, אל אולפן החפלה של ירון אילן. זה לא מה שמגיע לנו. זה מה שאנחנו.
פעם אהבתי את יאיר לפיד. היום אני בעיקר מצטער עליו. תחושת החמלה נובעת אולי מהסימפתיה שרחשתי לו בעבר. אבל יש עוד משהו: יאיר לפיד היה יכול לבחור ולעשות כל דבר בשלב הנוכחי של הקריירה שלו, והוא בחר בדבר הנורא הזה. פשוט טראגי. החזק עם הג'ל מגיש כעת תוכנית שאינה ראויה לשאת את תו התקן האקטואלי מצד אחד, ואינה קלילה ומשעשעת מספיק כדי לנפק את הסחורה הבידורית מצד שני. הייתי אומר לא-לבלוע-ולא-להקיא, אבל, כאמור, מאוחר מדי בשביל זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
