שקט, מאירים
אולי יש סיבות טובות להארת הבסיס הריק בדרום. רק שאסור לספר עליהן. לא עוצר בירוק, חלק ג'
- לא עוצר בירוק, חלק א': איך שגלגל מתמחזר
- לא עוצר בירוק, חלק ב': פיק אנד זרוק
התגובה של דובר צה"ל ("מדובר בתאורה חכמה שמסייעת באבטחת הבסיס") סחטה ממני הערה סרקסטית במדור זה. בעקבותיה, הגיע אליי שובל של מיילים: תושבים נזעמים מהסביבה סיפרו שכבר תקופה ארוכה הם רותחים לילה-לילה לנוכח המפגן הבוהק של בזבוז כספי ציבור וזיהום אוויר.
אחת מהן כינתה את הבסיס המואר באור יקרות "לאס וגאס במדבר". הם שאלו מה, לעזאזל, אפשר לעשות כדי לשים לזה סוף.
העברתי את רוח הדברים לדובר צה"ל. בתגובה, הגיעה שיחת טלפון מקצין בכיר מאוד שאחראי לבסיס. "האמן לי", אמר, "שאם
היתה דרך חסכונית יותר לאבטח את הבסיס, היינו קופצים עליה. אני אחראי על התקציב, ואני הראשון שרוצה לחסוך כל שקל". הוא הוסיף שורה של נימוקים מדוע אי אפשר לוותר על התאורה הלילית. אני מנוע מלפרט אותם מטעמי צנזורה.
יש מקרים שבהם ידיו של העיתונאי קצרות. בסיס מואר במדבר הוא מחזה צורם, אבל את ההסברים של צה"ל-שמפיו של הקצין הבכיר נשמעים משכנעים למדי-אין לי דרך לאמת או להפריך. נדמה לי שזה מצבם של הכתבים הצבאיים לעתים קרובות. לא נותר לי אלא לשמוח שאני מסקר נושאי סביבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
