יש לנו מים

אין שום סיבה להיסטרית מים. יש מקום לדאגה כי משק המים מנוהל באופן רשלני. המים כאן, עכשיו צריך לדעת איך להשתמש בהם

צור שיזף | 29/3/2009 15:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
שוב יש היסטרית מים. זה יפה, בעיקר בגלל שאין שום סיבה להיסטריה. אם כי יש סיבה לדאגה. אין סיבה להיסטריה כי יש מספיק מים. יש סיבה (או אולי סיבות) לדאגה, כי המים של מדינת ישראל מנוהלים בצורה רשלנית ובגלל הניהול הרשלני מעודדים המנהלים הרשלנים בכל הכוח התפלה מיותרת ומזיקה.

מי שנאנס להשתתף באופן פעיל במבצע ההפחדה הלאומי, הוא לא אחר מהאגם המתוק ביותר שיש לנו – הכינרת. אותו אגם קטן, שמהווה פחות מחמישה אחוזים מהמים של מדינת ישראל, שאין שום חשיבות למפלס מימיו חוץ מסימון מפלס ההיסטריה, שהקו האדום העליון שלו מעיד על כך שהמים יגלשו מעבר לסכר לירדן, שהקו התחתון האדום שלו מסמן שהיה חורף לא נורא מוצלח באגן הכינרת ושהקו השחור מסמן שעד לשם מגיעים הצינורות ששואבים למוביל. זה הכל.

הכינרת כל כך לא חשובה, שאפילו אם היו נותנים לירדנים יותר מים ומחזירים את רמת הגולן – זה לא באמת היה משנה את מאזן המים של מדינת ישראל.

רק שהכל פה מונע על ידי אינטרסים, אמונות תפלות ותפיסות יסוד שגויות, עד שאפשר לבלבל לכולם את המוח כל הזמן ולייצר היסטריה.

איך מייצרים היסטריה? תשאלו את רשות המים של מדינת ישראל זאת שבחורה מתפוררת להם על פני האתר. רשות המים לא עדכנה את מפלס הכנרת בין ה-12 ל-19 למרץ. באותם ימים עלה מפלס הכנרת בשבעה סנטימטרים. כל סנטימטר שווה למליון קוב.  שבעה מליון קוב נוספו לאגם במשך שבוע (ומתחילת החורף כ-160 מליון ועוד הזרימה נטויה). אבל זה לא התאים לפרסומת שאנחנו מתייבשים ואין מים. אז לא עדכנו. מי שכן עדכן – היתה חברת מקורות. אבל מי מביט אצל מקורות?

מקורות המים המרכזיים

דווקא כדאי להביט אצל מקורות כי על פי מקורות, חברת המים הלאומית שלנו, יש לנו שלושה מקורות מים גדולים ואני מצטט מאתר מקורות:

"אקוויפר ההר - שמשתרע מתחת לשדרת ההר המרכזית, מנחל תנינים בצפון ועד אזור באר שבע בדרום, ומהדום ההר במערב ועד קו גב ההר במזרח. שטחו של אקוויפר ההר הוא כ- 3,000 קמ"ר ונפחו נאמד בכ - 30 מיליארד מ"ק. איכות המים בו טובה מאוד ולכן הוא משמש כמאגר משמעותי למי שתייה. כמות המים הניתנת לשאיבה מאקוויפר ההר עומדת על כ- 350 מיליון מ"ק מים בממוצע רב שנתי".

מה שמקורות לא מספרת שהיא היתה יכולה לשאוב ממנו הרבה יותר מים. רק שהיא מעדיפה לשאוב מהכינרת – באופן היסטורי מקורות מכוונת לכינרת למרות שבמאגר ההר יש פי עשרה יותר מים מאשר בכינרת.

נכון. זה הנתון שמייד קופץ לעין -  רוב המים שלנו לא בכינרת, במקום שרואים, אלא מתחת לאדמה. איפה שאף אחד לא רואה, לא קודח ולא מטפל. זה למשל חלק מהטיפול הרשלני של רשות המים. ושל מקורות.

המאגר הגדול השני שלנו הוא אקוויפר החוף – "מאגר מי תהום השוכן לאורך החוף, מקיסריה בצפון ועד לרצועת עזה בדרום. אקוויפר החוף משתרע על פני 2,000 קמ"ר ונפחו נאמד בכ - 20 מיליארד מ"ק. לאקוויפר זה מספר יתרונות חשובים: הוא ממוקם באזור המאוכלס ביותר בישראל; איכות המים שבו טובה לשתייה ולחקלאות ובהיותו מאגר תת-קרקעי אין ממנו התאיידות. כמות המים הניתנת

לשאיבה מאקוויפר החוף עומדת על כ - 250 מיליון מ"ק בממוצע רב שנתי".

שוב, מה שמקורות לא מספרת, שאפשר היה לשאוב ולשמור הרבה יותר טוב על מי מאגר החוף, אבל לא מקורות, לא שום עירייה ושום ממשלה לא עשתה את זה לאורך השנים. אבל שימו לב לנתון – 20 מליארד מטר קוב. פי חמישה מהכינרת. זאת אומרת, כאן בחוף, יש לנו חמש כינרות.

ועכשיו סוף סוף הגענו לכינרת: "הכינרת הינה הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם ואחת מחמשת מקורות המים העיקריים של מדינת ישראל. מדי שנה מספקת הכנרת כשליש מצריכת המים בישראל, בהתאם לזמינות המים באותה השנה הנעה בין 300 ל - 700 מיליון מ"ק כתלות בכמות המשקעים.

כ – 100 מיליון מ"ק נשאבים ומוזרמים לצרכני המים סביב האגם ולממלכת ירדן בהתאם להסכמי השלום, וכ- 420 מיליון מ"ק בממוצע נשאבים על ידי חברת מקורות עבור המערכת הארצית".

רגע תישאלו ובצדק, אז אם הכינרת כזאת קטנה, אז למה אנחנו לוקחים ממנה כל כך הרבה מים?

ככה. כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב – לדבר על מה שאנחנו רואים ולא על מה שיש. כי כשבאו אבות הציונות- הם חשבו אירופה – על נהרות וימות והתעלמו ממי התהום. הידעתם שבצפון אפריקה אין נהרות ולא חסר מים כי שם יודעים שהמים באים מתחת לאדמה?

500 מיליון קוב מים מבוזבזים

המצב פה כל כך מגוחך, שגם עם אוסף הטעויות וההתמכות המוגזמת על הכינרת, לא חסרים לנו מים.

כמו שפורסם לאחרונה כל שנה מתבזבזים 164 מיליון קוב מדליפות בצנרת, 140 מיליון קוב זורמים לים מכיוון שהם מי גשמים במישור החוף שלא  נאספים בשומקום, 100 מיליון קוב הם מי ביוב שאנחנו לא מטהרים ולא משתמשים ו-100 מיליון קוב הם מים מטוהרים שאנחנו לא מעבירים לחקלאות. וביחד- נתון מדהים -  500 מיליון קוב מים מבוזבזים.

הנתון עוד יותר מדהים מכיוון שכל הצריכה הישראלית עומדת על 1,700 מליון קוב. שליש מכמות הצריכה הישראלית נישפכת כל שנה. יותר ממה שאנחנו שואבים מהכינרת בשאיבות שיא.

אבל לפני שנטפל ונשיב את המים שאנחנו שואבים ומבזבזים בצורה עקומה, כדאי גם לדעת מי משתמש במים ולמה. כי נהוג להאשים את החקלאות הישראלית המפוארת שהיא שותה לנו את כל המים. ממש לא נכון. אנחנו בעצמנו, אזרחי המדינה המורחבת, שותים ומתקלחים ושוטפים ברוב המים. שכן משקי הבית משתמשים ב-924 מליון קוב.

630-430  מליון קוב משקים את החקלאות שכל כך נוח לתקוף, 100 מליון קוב  לתעשייה ו - 70 מליון אנחנו נותנים לירדנים ולפלסטינים.

האמת שאנחנו יכולים לתת בקלות וכל מי שמוחה נגד מתן מים כדי לחיות בשלום – עושה את זה על מנת לזרוע בהלה ושנאת שווא. יש מספיק מים לכולם.

מקורות שאחראית על כ-80% ממשק המים סיפקה ב-2008 (על פי נתוני החברה): 1,500 מליון קוב. מים טובים ומושבים - זאת אומרת, גם בנתונים הקיימים, עדיין לא משתמשים בכל הכמות שיש ומקורות יודעת רק לטפל בכינרת, בפחות מחצי ממאגר ההר וממש לא באקוויפר החוף. ההיסטריה גדולה, מוגזמת ובזבזנית.

שנת גשמים ממוצעת

וכל זה עוד לפני שדיברנו על איפה וכמה גשם יורד בארץ. שכן אנחנו כמובן לא ארץ מדברית אלא ימתיכונית. תשעה וחצי מליון מתוך עשרה מליון תושבי הארץ יושבים באקלים הים תיכוני. והגשמים הכי קבועים על פי הממוצע הרב שנתי יורדים במישור החוף – איפה שבנינו את כל הבתים שלנו ולכן המים לא מחלחלים לאקוויפר החוף וזורמים לים. אלו ה-140 מליון קוב שמתבזבזים כל שנה. הם לא הולכים לביוב – הם פשוט זורמים לים. צריך לאגור אותם. יותר זול והרבה יותר נבון מבחינת תשתית לאומית מאשר מתקני התפלה. 

אז, אחרי הכל. האם אנחנו בשנת בצורת? חד משמעית, לא. יתרה מכך. זוהי שנה ממוצעת. יכול להיות שבסוף היא תהיה אפילו טובה מהממוצע,דומה לחורף 1991-1992 שבו החלו הגשמים הראשונים לרדת רק אחרי מטח הטילים הראשון מעירק - ב-17 לינואר.

ברוב הארץ הממוצע הרב שנתי בסדר – בחלק הימתיכוני יש מקומות שירד אפילו יותר מים. לכו לאתר השירות המטאורולגי הישראלי. שם יש נתוני אמת. אל תאמינו לברווזים וקווים אדומים ושחורים. הם נועדו למכור עיתונים.

אלא שאחד הנושאים המדוברים כאן הוא משבר המים והדחיפה האדירה להתפיל. כמו שנכתב בהרחבה במקומות שונים מתוך תפיסה שגויה של האקלים והמציאות.

התפלה היא דבר בעייתי, יקר, לוקח מקום, אנרגיה, מחמם את הסביבה ומייצר מים "רכים" שחייבים להערבב אותם במים רגילים על מנת שלא יאכלו את צינורות הברזל (המים הרכים סופחים את ברזל הצינורות ). ובכלל הם יקרים ולא ממש מוצלחים. וחוץ מזה ממש לא צריך אותם. אלא אם כן אתה זכיין שקיבל מהמדינה רשות לייצר מים יקרים שהמדינה תיקנה ואני ואתה נשלם.

אל תגלו

לפני שנה, בזמן ההיסטריה הקודמת כתבתי על הדברים והצעתי איך ניתן לארגן ולחסוך עוד ככמות הזאת באמצעים פשוטים מאוד זולים ולתמיד. תקראו. אולי נחסוך מזה איזה קוב.
 
וועדת החקירה למשק המים קראה את הדברים. אני מקווה. אבל אני מבקש בכל לשון של בקשה, אנא הסתירו את הכתבה הזו  מרשות המים. כי הם עכשיו בדרך מאדום לשחור (טועים כמובן, הכיוון הוא מאדום לכחול), והעובדות יכולות לבלבל אותם. כמו שהם מבלבלות את רוב יושבי הארץ שמי כינרת זורמים בעורקיהם.

אתר הבית של צור שיזף.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

צור שיזף

צילום: ללא

סופר ועיתונאי. חצה את אסיה על דרכי משי וברכבות טראנס אסיאניות, טייל וחי עם משפחתו בהודו, נסע לאורך הפאן-אמריקנה מאלסקה ועד ארץ האש, תפס טרמפים לטימבוקטו, ובזמן שנשאר עסוק בכתיבת ספרי מסע ופרוזה ומדריכים על ירדן וסיני. משמש גם כצלם, מרצה וכשליח מיוחד של העיתונות היומית והמגזינית לאזורי סכנה במקומות שונים על פני הכדור.

לכל הטורים של צור שיזף

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים