גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


דילמת השתיין

אז מה עדיף: מי ברז, מינרליים מהבקבוק או מסנן ביתי? אחרי פרשת הזיהום במים המינרליים, קשה לומר שיש תשובה טובה. לא עוצר בירוק, חלק א'

סופ
אביב לביא | 27/2/2009 18:23 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
משבר המים המינרליים הציף אל פני השטח-חוץ מריכוז חריג של סטרפטוקוקים צואתיים-גם צרור שאלות עקרוניות בנושאי מים שאינן קשורות לזיהום שהתגלה במעיינות סלוקיה ועין זהב. התקשורת והציבור-כולל הח"מ-ניצלו את ההזדמנות לתהות מדוע משאבי טבע ציבוריים נמכרים ליזמים פרטיים במחירי ריצפה, וכמובן איזה מים כדאי לשתות: מינרליים, ברז או כאלה שעוברים דרך מסנן ביתי?

- לא עוצר בירוק, חלק ב': לבז"ן יש זמן
- לא עוצר בירוק, חלק ג': צוואר בקבוק

 
כל אזרחי ישראל יחד שותים כ-5 מיליון קוב בשנה, משהו כמו 0.4 אחוז מצריכת המים הלאומית
כל אזרחי ישראל יחד שותים כ-5 מיליון קוב בשנה, משהו כמו 0.4 אחוז מצריכת המים הלאומית צילום: SXC

לשאלת המים הגדולה אין תשובה אחת. כשמשקללים את סוגיות הטעם, המחיר, הבריאות והפגיעה בסביבה, מגלים שאמנם יש מי שתייה ראויים בישראל-אבל אין מים מושלמים. כך יכול להישמע דיון בין בני זוג שמתחבטים בין חלופות המים השונות. הזוג הוא פרי דמיוני, העובדות אמיתיות לגמרי:

הוא: אי אפשר לשתות מים מהברז. הם מגעילים. זה אומר שהם מסוכנים?
היא: לא. זה כנראה בגלל הצנרת הרקובה שלנו.
הוא: שנחליף אותה?
היא: מה הטעם? אם כבר צריך להחליף את כל הצנרת בבניין.
הוא: אז עוברים למים מינרליים?
היא: כן. עין גדי?
הוא: בשום אופן לא. בגללם התייבש המעיין.
היא: סן בנדטו?
הוא: ממש לא. זה טירוף סביבתי לייבא מי שתייה מחו"ל בבקבוקי פלסטיק.
היא: אבל אם נשתה מים מחו"ל זה יחסוך ממשק המים המקומי.
הוא: זה זניח. כל אזרחי ישראל יחד שותים כ-5 מיליון קוב בשנה, משהו כמו 0.4 אחוז מצריכת המים הלאומית. זה מתגמד לעומת הנזק הסביבתי שכרוך בייבוא.
היא: מי עדן?
הוא: הכדים הביתיים שלהם עשויים מפוליקרבונט, שלעתים קרובות יש בו ביספינול A. לתינוקת קנית בקבוקי "B פרי ", אז את רוצה את זה בכדים? חוץ מזה, כל שימוש שאנחנו עושים במשאבי טבע מרמת הגולן מרחיק את השלום עם סוריה.
היא: נביעות?

הוא: כל סיפור המינרליים לא נראה לי. מאיפה אנחנו יודעים כמה זמן הבקבוקים עמדו בשמש? איך נדע אם הם הספיקו לפתח בקטריות

ואצות? שלא לדבר על השישיות שמוכרים בתחנות דלק, שעומדות כל היום ליד המשאבות ועלולות לספוג אדים של בנזן.
היא: הבנתי, נלך על מסנן ביתי?
הוא: אבל זה נורא יקר, וחוץ מזה הם מסלקים את הפלואוריד שמוסיפים למי הברז.
היא: פלואוריד זה טוב, הוא מונע עששת אצל הילדים.
הוא: פלואוריד זה רע, זה כימיקל מזיק מאוד לאדם ולסביבה.
היא: אז מסנן ביתי עם אוסמוזה הפוכה. זה באמת מנקה את המים.
הוא: כמעט אין מכשירים כאלה, וחוץ מזה רוב המכשירים שעובדים על אוסמוזה הפוכה משתמשים רק בשליש מהמים ואת השאר שולחים לביוב. זה ממש לא מוסרי בבצורת הנוכחית.
היא: אולי בכל זאת מי ברז? אפשר להתרגל לטעם.
הוא: זה לא רק הטעם. מוסיפים להם המון כלור. למה אני צריך לשתות חומר חיטוי כימי?
היא: אז בכל זאת מינרליים. להם לא מוסיפים שום דבר.
הוא: המינרליים מעצבנים אותי. המדינה לקחה את המים ששייכים לכולנו, מכרה אותם בגרושים לחברות פרטיות שמכניסות אותם לבקבוקים ומוכרות לנו במחיר שגבוה פי 300. אני לא מוכן לשתף עם זה פעולה.
היא: מי ברז? משרד הבריאות מנטר אותם ברציפות, בשנה שעברה עשו 80 אלף דגימות והתגלו חריגות רק ב-0.4 אחוז.
הוא: חבל שלא בדקו אם הם עומדים בתקן של בלוטות הטעם.
היא: טוב, אז אולי נפסיק לשתות. ממילא צריך לחסוך במים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

לא עוצר בירוק

צילום: אריק סולטן

אביב לביא במסע שבועי במטרה להפוך את הסביבה למקום נעים יותר

לכל הכתבות של לא עוצר בירוק
  • עוד ב''לא עוצר בירוק''

לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים