שמחון: משבר המים לא קשור לכסף
שר החקלאות תקף בוועדת החקירה למצב משק המים: "האוצר מטרפד את החלטות הממשלה"
- פרשנות: האצבע מופנית לכיוון שר האוצר
שמחון: "אפשר היה להכפיל את הייצור החקלאי תוך שנתיים-שלוש, אם לא היתה בעיה במים" צילום: פלאש 90
חברי הוועדה שאלו את שמחון מדוע יש זגזוג בהחלטות הממשלה, כאשר שנה אחת מחליטים על התפלה בהיקף של 400 מיליון קוב, ושנה אחרת מקטינים את הכמות. "אני מוטרד מהעניין", השיב להם השר. "המציאות שהגענו אליה נובעת, בין היתר, מכך שהחלטות הממשלה לא בוצעו באופן מלא. חלק גדול מאתנו איבד את האמון באוצר".
שמחון הביא לדוגמה את הטיפול במתקן ההתפלה של מקורות: "אני שואל איך זה שב-2001 אישרה מדינת ישראל למקורות לבנות מתקן התפלה - והמכרז יצא רק שלשום. אפשר היה לגמור את זה ב-2003 -2004. לפעמים אתה לא מצליח להבין איך מקדמים פה הליכים".
"האם הצורך במכרזים מעכב את משק המים?", שאלו חברי הוועדה. שר החקלאות השיב כי היה צריך לאשר למקורות פטור ממכרז והליך מקוצר. "השתתפתי ב-11 ישיבות שהקדישו ראשי ממשלה בישראל כדי להגיע להבנה עם האוצר ולחלץ את המכרז. הדעת לא
סובלת שלאזרחי המדינה לא יהיו מים בברזים בשנה הבאה, בעוד שאנחנו מתווכחים על איך להוציא את המכרז. בתקופת חירום פועלים כמו בחירום. אין אופציה אחרת", אמר.
שמחון ציין כמחדל נוסף את העובדה ש-100 מיליון קוב מי קולחין מוזרמים כיום לים במקום לשדות. לדבריו, אם יקבל את הסמכות - יביא את המים לחקלאים.
"החקלאים לא רוצים פיצויים, הם רוצים לעבוד. אפשר היה להכפיל את הייצור החקלאי תוך שנתיים-שלוש, אם לא היתה בעיה במים", טען השר. "הגליל יכול להיסגר מחר ובערבה אם אין מים, לא תהיה גם אוכלוסייה".
יו"ר ועדת החקירה, השופט בדימוס פרופ' דן ביין, העיר לשמחון כי אם פקידי האוצר טרפדו החלטות - עליו לפנות לשר. "אין לי שום כוונה להגן על שר האוצר", השיב שמחון, "אך בשנים האחרונות תחלופת השרים היתה גדולה מדי, ולפקידות באוצר היה נוח שלא לקיים את החלטות הממשלה".
נא להמתין לטעינת התגובות
