משבר המים: האצבע מופנית לכיוון שר האוצר
כבר השנה ייאלצו החקלאים לעקור מטעים בשווי מאות מיליוני שקלים. על מי מוטלת האשמה? החלטות שגויות ורפיסות שלטונית
אבל משרד התשתיות אינו נקי מאשמה ודבריו של בן-אליעזר הם, במקרה הטוב, קשקוש מוחלט שאינו עומד במבחן המציאות: גם אם היתה הממשלה מחליטה להכפיל את מספר המפעלים, לא היתה לכך כל השפעה על כמות המים המותפלים בשנתיים הקרובות.
משרד התשתיות - האחראי העליון לסיפוק צורכי המשק במי שתייה ומים לחקלאות, נרדם ונכשל בהקמת מפעלי ההתפלה מבעוד מועד. הוא אינו יכול להתנער מאחריות,
למרות שלכישלון שותפים גם האוצר, שניהל את המכרזים בשלומיאליות אופיינית, וגם משרד המשפטים, שלא תרם להאצת ההליכים.
מתקני ההתפלה מספקים רק 60% מכמות המים המקוצצת שעליה הוחלט ב-2006, וכבר השנה ייאלצו החקלאים לעקור מטעים בשווי מאות מיליוני שקלים. אבל ימים ספורים לפני הבחירות, הדבר האחרון שעלה על דעתו של שמחון הוא להצביע על האשם האמיתי.
אם השופט ביין רוצה להאשים את שר האוצר, שמחון אומר "אהלן וסהלן". אברהם הירשזון הוא שר האוצר שהביא את ההחלטה על הקיצוץ ב-2006. אותו הירשזון שמואשם בעבירות חמורות של גניבה. וראש הממשלה שתחת הנהגתו אושרה ההחלטה הוא אהוד אולמרט, שעומד לסיים את תפקידו.
נא להמתין לטעינת התגובות
